PESACHIM 26 (Tisha b'Av) - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel. Isi Turkel, as he was known, loved Torah and worked to support it literally with his last ounce of strength. He passed away on 10 Av 5740.

פסחים דף כו. א

"קול מראה וריח אין בהם משום מעילה" - אבל איסורא איכא,
לפ"ז האם לאנשים דלהלן האם להנות מיופי העזרה?

לכהנים המשמשים בפנים לעומדים מבחוץ
לרבא אסור להם להתכוון להנות [1] אסור להם להתכוון להנות [2]
לאביי מותר להם להתכוון להנות [3] אסור להם להתקרב ולהנות [4]

המפטם את הקטורת כפי הסממנים הכתובים בתורה, או המריח בקטורת, מה דינו?

בקטורת שלו בקטורת של צבור (-של הקדש)
המפטם בשביל להתלמד או למסור לצבור: מותר
אם בשביל להצניע או להריח: חייב כרת
-----
המריח פטור (כשלא פיטם) קודם שתעלה תמרותו: פטור מכרת, ומעל
אחר שתעלה תמרותו: פטור

דבר שנעשית מצותו, האם שייך בו עוד איסור מעילה?

מה הדין? מנלן?
בעלמא אין בו מעילה דאיכא מיעוט שני כתובים הבאים כאחד [5]
תרומת הדשן מועלין בהם (ויקרא ו:ג) "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ" -
מלמד שטעונים גניזה

בבגדי כהונה

לרבנן: מועלין בהם (ויקרא טז:כג) "וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד וְהִנִּיחָם שָׁם" -
מלמד שטעונים גניזה
לר' דוסא: אין מועלין -
וכשרין לכהן הדיוט
"וְהִנִּיחָם שָׁם" מלמד שלא ישתמש בהן ליוה"כ אחר
עגלה ערופה מועלים בהם (דברים כא:ד) "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה" -
שם תהא קבורתה לעולם

פסחים דף כו: א

מוכרי כסות שיש בהם שעטנז, האם יכולים להתעטף בבגדים כדרכן או לא?

מכוונים להגנה מפני החמה והגשמים אינם מכוונים להנות
לר' שמעון (סתם מתניתין) אסור מותר [6]
לר' יהודה אסור אסור

תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם, מה דינו, ומה דין הפת שנאפתה בו?

מה דין התנור מה דין הפת
בתנור חדש [7] בתנור ישן כשבישלה בתנור כשבשילה בגחלים
לרבי לצד אחד: צריך לנתצו
לצד שני: צריך לצננו [8]
צריך לצננו הפת אסורה [9] הפת מותרת [10]
לחכמים צריך לצננו [11] צריך לצננו [12] הפת מותרת הפת מותרת
-------------------------------------------------

[1] רבא ס"ל דגם דבר שאין מתכוון אסור, א"כ גם בכה"ג שלא אפשר לכהנים המשמשים במקדש שלא לעמוד בפנים, בכל אופן צריכים הם להזהר שלא להנות מקול מראה וריח שבמקדש, דאף שאי אפשר, אם מכוון אסור.

[2] וכ"ש שאסור להם התקרב, דכיון שאפשר להם שלא להתקרב להנות יותר, הרי שאם הם מתקרבים כדי להנות עוברים על איסור.

[3] אביי ס"ל אליבא דר' יהודה דהיכא שלא אפשר - אף שמכוון מותר, דאין הכוונה מעלה או מורידה (אכן לר"ש אסור היכא שמתכוון להנות).

[4] כן ביארו התוס' (בד"ה לאותן). והכוונה, דכשהם מתקרבים הרי שאפשר להם שלא להתקרב, והוי אפשר וקא מכוון שלכו"ע אסור.

[5] והשני כתובים הם: תרומת הדשן ובגדי כהונה, ואליבא דר' דוסא הם: תרומת הדשן ועגלה ערופה. ואפי' למ"ד בעלמא דב' כתובים הבאים כאחד מלמדים, כאן אין מלמדים, משום שיש כאן בתרומת הדשן ועגלה ערופה מיעוטים - לומר שדוקא בהם הדין כן ולא בדבר אחר, בתרומת הדשן כתוב "ושמוֹ" - (ו' אחרונה מיותרת), ללמד שבו יש דין גניזה ולא בשאר דברים דהם מותרים בהנאה, וכן בעלגה ערופה כתוב "הערופה" - (ה' ראשונה יתירה) ללמד דדוקא בה יש דין גניזה ולא בדבר אחר.

[6] ומזה הביאה הגמ' ראיה דלא כרבא בלישנא קמא שאסר באפשר ולא קא מכוון גם אליבא דר' שמעון, שא"כ משנה זו המתירה - כפי מי תעמידה.

[7] דהיינו תנור של חרס שע"י הסקו הראשון נגמר התנור ומתקיים, ויש לו הנאה מהיסק זה גם אחר שיצטנן התנור, דע"י ההיסק הזה נגמר תיקון התנור.

[8] תחילה נקטה הגמ' כדבר פשוט שרבי סובר שצריך לנתוץ את הנתור ומשום שס"ל שזה וזה גורם אסור. ושוב דחתה גמ', שיתכן שרק ס"ל לרבי גבי פת שהיכא שיש שבח עצים בפת אסור, אולם זה וזה גורם יתכן שמותר, וא"כ אף תנור שנגמר באיסור (כגון תנור חרס חדש), כשיסיקו שוב אחרי שיצטנן בעצי היתר, הרי שגורם האפיה הוא איסור והתר, ויתכן שמודה רבי שבזה וזה גורם מותר.

[9] והטעם, משום דיש שבח של עצי איסור בפת, וזה וזה גורם אסור. וע' לקמן (סוף דף כז.) שהגמ' מעמידה באופן שהיתה "אבוקה כנגדו" - דהיינו שדלקה אש ממש מול הפת במשך האפיה. אבל מצד החום בעלמא של העצים, לא חשוב הנאה בעין מהאיסור.

[10] כיון שאין ההנאה מגוף העצים אלא מהדבר השרוף, והדין הוא דכל הנשרפים אפרן מותר.

[11] דכמו שסוברים חכמים שאין שבח עצי איסור בפת ממש, כך ס"ל שאין שבח עצים בתנור ממש, ולא חשוב שיש כאן איסור בעין שצריך לנתוץ את התנור בשבילו. וטעמם, דאף שיש שלהבת מ"מ אינה באה מן העצים אלא מחמת משהו הנשרף, וחשיב כמו גחלת דאין האיסור בעין.

[12] כתבו התוס' (בד"ה בין), דאע"ג שאם יאפה בו פת בלא צינון לשיטתם תהיה הפת מותרת, מ"מ לכתחילה ודאי צריך לצננו שלא יהנה מאיסור, כיון שאין לו הפסד של כלום אלא רק שהופסדו עצי האיסורי הנאה לחנם, וזה לא חשוב הפסד לכן צריך צינון.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף