[1] פי', לת"ק מיירי שהעלים כבר נוטים לשחור - שזה מוכיח שכבר גדלו יפה. ולר' חנינא בן אנטיגנוס ההוכחה היא - כשיכול לתלוש בעלים הללו בצל שהוא משורש בקרקע, שזה מראה שהגידול שלהם יפה וחזק.

[2] הנידון הוא בין לחומרא ובין לקולא, דהיינו אם היו בצלים של שנה ששית - ושוב גדלו העלים הללו בשביעית, אם דינם כהבצל - הם מותרים, ואם כיון שהשחירו או שיכול הבצל להיתלש בהם אין דינם כהבצל - הרי הם אסורים. וכן שייך נידון זה במוצאי שביעית, דהיינו שגדל הבצל בשביעית, והעלים גדלו בשמינית, שאם דינם כהבצל הם אסורים כמוהו, ואם אין דינם כהבצל הם מותרים כגידולי שמינית.

[3] ולכך בגדלו העלים בשביעית הם אסורים, ואם גדלו העלים בשמינית הם מותרים.

[4] ובכה"ג מיירי הברייתא שארמה שהעלים בשביעית אסורים ולמוצאי שביעית מותרים.

[5] דכיון דשביעית איסורה ע"י קרקע לכך ביטולה ג"כ ע"י קרקע. אולם לגבי מעשר לא חשיב ע"י קרקע, כיון שהדיגון גורם, וכן בערלה מה שגורם האיסור הוא חיסרון הזמן, ובכלאים התערובת גורמת האיסור.