[1] דס"ל לר"מ גבי נדרים דאין בית בכלל עליה, דהרי הנודר מן הבית מותר בעליה, ולכן גם לגבי מקח וממכר אם אמר "בית אני מוכר לך", צריך לתת לו דוקא בית.

[2] דכיון שאמר "בית בביתי" משמע איזה בית שיהיה אראה לך - ולכך מייתור לשונו יש ללמוד שאפי' שתמיד עליה אינה בכלל הבית (וכמו שמצינו לר"מ בנדרים), בכל אופן כאן שייתר בלשונו משמע בית כל דהו - ואפי' עליה.

[3] דכיון שמצינו דס"ל לרבנן גבי נדרים שאם נדר מן הבית אסור גם בעליה, הרי שעליה בכלל הבית, והיות שיד בעל השטר על התחתונה יכול להראות לו עליה.

[4] פי', דעל כרחו של מוכר יכול להראות לו הקונה שהוא רוצה עליה, דעליה יש במשמעותה גם "הבית המעולה ביותר" - וכך המשמעות "בית בביתי", היינו המעולה שבבתים שלי.

[5] כן הביא הר"ן את הרמב"ן לפרש את המסקנא במנחות שמראה לו בית גרוע, שלפ"ז מה שאמר עולא את חידושו ב"בית בביתי" הוא לא לאפוקי אומר "בית" בסתם, דודאי שבאומר "בית" סתם מראה לו עליה - דלרבנן עליה בכלל בית, אלא אתא למימר שאפי' באומר "בית בביתי" יכול להראות לו הגרוע שבביתו - ולכן מראה לו עליה.