נדרים דף נג. א

כל שדרכו לאכול וכו', ונדר בו או ביוצא ממנו מה הדין?

כל שדרכו לאכול ודרך היוצא ממנו
לאכול - כגון תמרים ודבש תמרים
כל שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו
לאכול - כגון סתוניות וחומץ סתוניות
בו - תמרים יוצא בו - דבש תמרים בו - סתוניות יוצא בו - חומץ סתוניות
לת"ק אסור מותר אסור מותר
לרשב"א [1] אסור אסור מותר אסור
לר' יהודה אסור אסור אסור אסור

הנודר מן השמן, מה דינו?

בשמן זית בשמן שומשמין
נדר בארץ ישראל אסור מותר
נדר בבבל מותר אסור
נדר במקום שרובו מסתפק באחד מהם [2] אסור אסור

הנודר מן הירקות, מה דינו?

בירקות גינה -
שמגדלים אותם במיוחד
בירקות שדה -
שגדלים מאליהם
בכל השש שנים [3] אסור מותר
בשנה
השביעית
לא מביאים ירק מחו"ל [4] מותר אסור
כשמביאים ירק מחו"ל [5] אסור אסור
-------------------------------------------------

[1] וכך היא שיטת רבנן בתראי. ולפ"ז מה שכתוב במשנה ש"חכמים מתירים" - הכוונה על אין דרכו לאכול (סתוניות), שמותר בו גופיה.

[2] הגמ' מעמידה את הברייתא שאמרה "מקום שמסתפקים מזה ומזה אסור בזה ובזה" בכה"ג שהרוב מסתפקים מאחד מהן - או משמן זית או משמן שומשמין, דאל"כ קשה דפשיטא שאסור. וקמ"ל דלא אזלינן בתר רובא, דספק איסור לחומרא.

[3] דכיון שהדרך להסתפק דוקא מירקות גינה ולא מירקות שדה, א"כ ודאי כוונת הנודר על ירקות גינה ולא על ירקות שדה.

[4] דירקות גינה אסורים, וא"כ ודאי כוונתו על ירקות שדה. [גם איסור ספיחים אין בירקות שדרכם לגדול רק מעצמם בשדות].

[5] כיון שנמצאים שני המינים - כוונתו על שניהם, וזה דוקא לשיטת ר' חנינא בן גמליאל שסובר שמותר להביא ירק מחו"ל לארץ, אבל לחכמים אסור להביא, כיון שבא עמהם רגבי עפר טמאים של חו"ל.

-------------------------------------------------