[1] וה"ה אם נתן אותם במתנה לאחר מותר, דפירש בנדרו שאוסר דוקא כשהוא שלו, אכן בא לאפוקי שאסור לו לתת את השדה למודר בעצמו.

[2] דכיון שאמר "ביתך" הרי זה ביתו, ואפי' בנאו במקום אחר.

[3] כשאמר "בית זה" כיון שנפל אפי' שבנה אותו כמדתו הראשונה וכן בנאו במקום הראשון, מותר, דאינו הבית שנדר ממנו.

[4] דכיון שהזכיר גם "ביתך" וגם "זה" דנים בו את שני החומרות הבאות מלשונות אלו.

[5] ודאי אין להתיר לכתחילה, דא"כ מצינו דמים לאיסורי הנאה שיכול להחליפן.

[6] מספקא ליה אי מיתסרי למחליף מדרבנן בעלמא או לא.

[7] שאין לך תופס את דמיו אלא עבודת כוכבים ושביעית, לכך בודאי שלא נאסרו החליפין אדעלמא.

[8] פשיטא ליה לרמי דנודר אפילו החליפן אחר אסור בחילופיהן דכיון שפרט ואמר אלו שוינהו עליו כהקדש.