[1] פי', שאינו נשאל על הנדר - אלא הוא מקיים אותו, נחשב כאילו הקריב קרבן על אותה במה, וחייב משום שחוטי חוץ, וזה עון חמור יותר מהעושה במה, ולכך יש יותר סבה שלא לפתוח בו, כי חיישינן שמא מתוך חומר העבירה אע"פ שאינו מתחרט, יאמר שהוא מתחרט בשקר מחמת הבושה של גודל העבירה.

[2] כן הוא לפי הגירסא לפנינו דאיכא תרתי לטיבותא, דגם מיירי באשתו - שאז יש להקל לו בשבועה משום שלום ביתו, וגם מיירי שהשביע אותה בטעות, שאמרה קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני (הגם שכתוב בלשון קונם, הכוונה כאן על שבועה) ונודע שלא גנבה ושלא הכתה אותו.