[1] פי', נראה כאילו הטעם שאינה עומדת, משום שנזרה נזירות אם תעמוד. וכן גבי דלת שהיתה סגורה בחוזק ולא היה מצליח לפותחה, ואמר שכאילו נזרה הדלת הזו נזירות אם תפתח - ולכן אינה נפתחת. וכיון שאדם מספר לפנינו מה שנראה בדעת הפרה, והרי ודאי הוא שהפרה לא יכולה לחשוב כן, לכן אנו מפרשים (אליבא דב"ש) שכוונתו לידור בנזיר. ומבאר רמי בר חמא דכוונתו היא כך: דסבורה פרה זו שאינה עומדת - הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה, ולבסוף עמדה מאליה.

[2] ביארו התוס' (לעיל דף ט. בד"ה אמר), דר' יהודה פליג על ת"ק בדעת ב"ש שודאי לא הוי נזיר, דהרי לא נזר מיין. אלא כוונתו לאסור עצמו בנדר מן בשר הפרה או מהנאת הדלת, ומפרשינן דבריו כאילו אמר "הרי הן עלי (בשר הפרה או הדלת) כקרבן". אכן י"מ שר' יהודה פליג דוקא בכה"ג שמפרש אח"כ שכך היא כוונתו לאסור מקרבן.

[3] מיירי שהיתה פרה רבוצה לפניו שאינה רוצה לעמוד, ואומר אדם דנראה שכאילו הפרה אמרה "הריני נזירה אם אעמוד - ומי שיקים אותי יהיה נזיר בעצמו", ומזה שאומר האדם מה כאילו חושבת הפרה, אנחנו מפרשים שכוונתו לקבל נזירות מבשרה אם לא יעמיד אותה. וסוברים ב"ש שעיקר כוונתו שיעמיד אותה בידיו, ולכך בין אם עמדה מאליה ובין אם לא עמדה כלל, בכל גוונא הוא מקבל עליו נזירות כיון שלא העמיד אותה בידו.

[4] ב"ה סברי שעיקר רצונו של האדם שהפרה תעמוד, ולא איכפת לו אם על ידו או מעצמה, ולכן הם אומרים שגם לשיטת ב"ש שאפשר להיות נזיר אפי' כשאמר "הריני נזיר מבשרה" שלא הזכיר את ענין הנזירות כמו שצריך, לכל הפחות תודו לנו שאינו נזיר היכא שקמה מאליה - כיון שסוף סוף נתקיים רצונו שתקום, ודי שתסברו שהוא נזיר היכא שלא קמה כלל.

[5] ס"ל דלא הוי נזיר כלל כיון שלא נזר כדרך הנוזרים, דהרי אמר שהוא יהיה נזיר מבשרה.