D.A.F.'s Moadim section

שלשה שֶאכלו כאחד חיבים לזמן. המזַמן פותח:	When three ate together, one must invite the others to bless, as follows:
רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ.	My masters, let us bless.
המסבים עונים (והמזמן חוזר אחריהם):	All those present answer, (and the leader then repeats):
יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.	May the Name of Hashem be blessed from now and forever. (Psalms 113:2)
הַמְזַמֵן אומֵר (ואם יש עשרה, מוסיף 'אלקינו'):	The leader says (if there are ten, adding the Name of G-d):
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [אֱ-לֹקֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.	With the permission of our gentlemen, our teachers and my masters, let us bless [our G-d] from Whom we have eaten.
המסבים עונים:	Those present answer:
בָּרוּךְ [אֱ-לֹקֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.	Blessed is [our G-d] from Whom we have eaten and from Whose goodness we live.
המזמן חוזר ואומר:	The leader repeats:
בָּרוּךְ [אֱ-לֹקֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.	Blessed is [our G-d] from Whom we have eaten and from Whose goodness we live.
כלם אומרים:	All say:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱ-לֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא קֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַזָּן אֶת הַכֹּל.	Blessed are You, Hashem our G-d, King of the Universe, who nourishes the entire world in His goodness, in grace, in kindness and in mercy; He gives bread to all flesh since His kindness is forever. And in His great goodness, we always have not lacked, and may we not lack nourishment forever and always, because of His great Name. Since He is a Power that feeds and provides for all and does good to all and prepares nourishment for all of his creatures that he created. Blessed are You, Hashem, Who sustains all.