כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר, הוה מסי רבי שמעון, אמר לו, בני די לעולם אני ואתה! בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות. אמרו ליה, הני למה לך? אמר להו לכבוד שבת. ותיסגי לך בחד? חד כנגד זכור וחד כנגד שמור. אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.

שמע רבי פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה חזי דהוה ביה פילי בגופיה הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה אמר לו אוי לי שראיתיך בכך! אמר לו אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך! דמעיקרא כי הוה מקשי רבי שמעון בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה רבי פנחס בן יאיר תריסר פירוקי, לסוף כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רבי שמעון בן יוחי עשרין וארבעה פירוקי.

Wherever R. Elazar would strike [people engaging in this world], R. Shimon would repair it. R. Shimon told him, "It suffices that we (who properly engage in Torah) are in the world." On Erev Shabbos, they saw an elder running close to Shabbos, carrying two bundles of myrtle. They asked its purpose, and he replied, "They are to honor Shabbos." They asked, that one should suffice! The man explained, one is for Zachor, one is for Shamor. R. Shimon said, "See how much Yisrael cherish the Mitzvos!" Thus R. Shimon and R. Elazar were assuaged.

R. Pinchas ben Ya'ir, R. Shimon's son-in-law, heard that they left the cave; he came to greet R. Shimon, and brought him to the bathhouse. R. Shimon's skin was creased on account of the sand; R. Pinchas was smoothing it out and crying, 'Woe that I saw you like this!' R. Shimon: You are fortunate to see me like this! (I grew greatly in Torah)! Beforehand, R. Shimon would ask a question and R. Pinchas would give 12 answers; now, R. Pinchas would ask and R. Shimon would give 24 answers.