ורבי היכי נטע נטיעה בפורים, והתני רב יוסף, שמחה ומשתה ויום טוב שמחה מלמד שאסורים בהספד משתה מלמד שאסור בתענית ויום טוב מלמד שאסור בעשיית מלאכה? אלא רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר נטע. איני והא רבי בטבריא הוה ...

והא רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה? התם בר יומא הוה.

רבה בריה דרבא אמר אפילו תימא ביומיה, הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו. דמעיקרא כתיב שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב. ואלא רב מאי טעמא לטייה לההוא גברא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור הוה. ובאתריה דרבי לא נהוג. ואיבעית אימא לעולם נהוג, ורבי נטיעה של שמחה... איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים.

How could Rebbi plant on Purim? Rav Yosef learns a Beraisa, "(The days of Purim are for) Simchah" forbids eulogies; "Mishteh" forbids fasting; "Yom Tov" forbids Melachah! Rebbi celebrated Purim on the 14th; he planted on the 15th.

But Rebbi lived in Teverya...

Didn't Rav curse a man for planting flax on Purim, and the flax didn't grow! That case was that he planted on the day he celebrates.

Rabah brei d'Rava answers, we can even say that Rebbi planted on the day he celebrates. Yisrael never accepted to refrain from work on Purim. The Megilah records that Mordecai wanted to enact Yom Tov (Esther 9:19), but when it records Yisrael's acceptance of Purim, it omits this (9:22)! If so, why did Rav curse the man (who was planting)? In Rav's area, people had a custom not to work (so one may not act leniently in front of them). (What about Rebbi's planting?)There was no such custom in Rebbi's area. Alternatively, there was such a custom in Rebbi's area; Rebbi planted a tree of Simchah [such as building a house in which to marry off one's son, or planting a royal orchard - these are permitted on Purim].