(א) חייבים להתענות וכו' -... וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב כמו שנאמר וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אֲבֹתָם וגו' (ויקרא כו:מ) ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית, כמה שכתוב באנשי נינוה וַיַּרְא ד' אֶת מַעֲשֵׂיהֶם (יונה ג:י) ואמרו חז"ל את שַׁקָּם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר. ומכל מקום אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מצות עשה מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה.

"We are obligated to fast." - On all of these days, all Jews fast due to the tragedies that occurred then. This is to awaken the hearts, to take heed of the ways of Teshuvah, to serve as a reminder of our own evil deeds, and those of our fathers who did as we still do - until it caused those tragedies upon them and upon us. And by remembering these matters, we will change for the better; as in the verse, "And they will confess their sin, and their fathers' sin" (Vayikra 26:40). Therefore, each person must take to heart on these days, to examine his deeds and repent in them. Because the fasting as not the main point; as is written about the people of Nineveh, "And Hashem saw their deeds" (Yonah 3:10) - and as Chazal state, it does not say 'their sackcloth and their fasting,' but rather, "their deeds." The fasting is merely the preparation for repentance. Therefore, those individuals who when fasting go for a stroll, or engage in pointless activity, have grasped what is secondary and abandoned what is primary. Nevertheless, one cannot exempt himself with Teshuvah alone [without fasting], because these days are a Positive Mitzvah stated by the Prophets, to fast thereon, as we wrote above.