MOED KATAN 3 (18 Av) - Dedicated in memory of Rabanit Miryam Rabinowitz zt'l, devoted wife of the Manostricher Rebbe shlit'a. May she be a Melitzas Yosher in heaven for her descendants and for all of Klal Yisrael.

1)

TOSFOS DH Af Kol sheb'Sadeh vesheb'Kerem

תוספות ד"ה אף כל שבשדה ושבכרם

(SUMMARY: Tosfos explains that these were common Avodos.)

- וכל הני עבודות דלעיל נוהגות בין בשדה ובין בכרם

(a)

Explanation: All of the above Avodos apply both in a field, and in a vineyard.

ואפילו שיש מהן שאין עתה נוהגין כן

(b)

Implied question: Nowadays people do not do some of these!

י"ל שבמקומן היו עושין כך ורגילין לעשותן בשדה ובכרם

(c)

Answer: In their place they did so. It was normal to do so in a field and in a vineyard.

2)

TOSFOS DH Ein Danin Oso b'Klal u'Frat u'Chlal

תוספות ד"ה אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל

(SUMMARY: Tosfos explains how this depends on R. Avin's teaching.)

- הכי הוה שמיע ליה לר' אילעא דכיון דהפרט בלא תעשה הכלל האחרון אינו מוציא הפרט ממשמעותיה

(a)

Explanation #1: We heard that R. Ila'a holds like this. Since the Prat is in a Lav, the last Klal does not remove the Prat from its connotation.

ואינו כלל ופרט וכלל דדיינינן ליה בכלל ופרט

1.

It is not a Klal u'Frat u'Chlal. Rather, we consider it a Klal u'Frat.

ולא נהירא לי דמנלן דרבי אילעא ס"ל הכי אימא דהפרט שהוא בלא תעשה בטל אבל הכלל עומד במקומו לפי דבריו

(b)

Objection #1: What is the source that R. Ila'a holds like this? We could say that the Prat, which is in a Lav, is Batel, but the Klal remains in its place, according to him!

ועוד לפי לשון זה קשה לי אמאי תירץ דכולי עלמא לית להו דר' אבין והא הוה מצי לתרוצי דכולי עלמא אית להו

(c)

Objection #2: Also, according to this, why did we answer that all argue with R. Avin? We could have answered that all hold like him!

דבכל מקום סוגיית הש"ס היא דכיון דמצי למימר דכולי עלמא אית להו סברת האמורא לא מתרצינן לית להו

1.

The Gemara always does so. Whenever it can say that all hold like the Amora, we do not answer through saying that all disagree.

ולימא הכי דכולי עלמא אית להו דרבי אבין מאן דאמר אינו לוקה שפיר

2.

We should have said that all hold like R. Avin. We understand the one who says that he is not lashed;

ומאן דאמר לוקה סבירא ליה כי הך ברייתא דמפקא ליה לתולדות מקרא וקסבר לאו אסמכתא הוא אלא דרשה גמורה היא

i.

The one who says that he is lashed holds like the Beraisa, which derives Toldos from a verse. He holds that it is not an Asmachta, rather, a proper Drashah.

ולי נראה דהא לימא בדר' אבין אמר ר' אילעא וכו' קאזיל בכה"ג

(d)

Explanation #2: The suggestion that they argue about R. Avin's teaching is as follows:

דליכא הכא אלא כלל ופרט דכלל בתרא לא חשיב כיון דהאי כלל בקרא אחרינא וחשיב בכלל המרוחק זה מזה כיון דלא הוו בחד קרא

1.

There is only a Klal u'Frat, for the latter Klal is not considered [a Klal], since it is in another verse. It is considered a distant Klal, since it is not in the same verse.

דהכי מוכח בפ"ק דפסחים (דף ו: ושם) דאיכא למאן דאמר כיון דהוו בתרי קראי לא מיצטרפי למיהוי כלל ופרט וכלל והכא נמי לא הוי אלא כלל ופרט

2.

This is clear from Pesachim 6b. There is an opinion that since they are in two verses, they do not join to a Klal u'Frat u'Chlal. Also here, it is only a Klal u'Frat.

והכי איכא הגירסא [בירושלמי דכלאים] בפ"ח חד אמר לוקה סבר לה כרבי אילעא דאינו נדון בכלל ופרט כיון דהפרט בלא תעשה הפרט בטל והכלל במקומו עומד

(e)

Support - Citation (Yerushalmi in Kil'ayim): The one who says that he is lashed holds like R. Ila'a. It is not expounded as a Klal u'Frat, since the Prat is in a Lav. It is Batel, but the Klal remains in its place;

ולפיכך אמר כל החורש בשביעית לוקה

1.

Citation (cont.): Therefore, he says that anyone who plows in Shevi'is is lashed.

וחד אמר החורש בשביעית אינו לוקה לא סבר להא דר' אילעא אלא דנין אותו בכלל ופרט הני אין מידי אחרינא לא

2.

Citation (ibid.): The one who says that he is not lashed holds unlike R. Ila'a. Rather, he expounds them like a Klal u'Frat. [One is liable only] for these, but not others.

ודחי לה דכולהו אית להו דרבי אילעא מאן דאמר לוקה שפיר

3.

Citation (cont.) Rejection: No, all hold like R. Ila'a. We understand the one who says that he is lashed;

ומאן דאמר אינו לוקה מכדי זמירה בכלל זריעה ובצירה כו'

i.

Citation (cont.): The one who says that he is not lashed holds that Zemirah was included in Zeri'ah, and Betzirah... [to teach that these are the only Toldos for which one is liable].

ואם נפשך לומר למאן דאמר לוקה אמאי כתב רחמנא זמירה ובצירה

(f)

Question: According to the one who says that he is lashed, why did the Torah write Zemirah and Betzirah?

שמא קסבר ללאו יתירא אתי

(g)

Answer #1: Perhaps he holds that they teach extra Lavim [for these two Toldos].

אי נמי קסבר כרם משדה לא הוה יליף הלכך הוצרך למיכתב בין בשדה בין בכרם.

(h)

Answer #2: He holds that we could not have learned a vineyard from a field. Therefore, the Torah needed to write both about a field, and about a vineyard.

3b----------------------------------------3b

3)

TOSFOS DH R. Elazar Omer Charishah

תוספות ד"ה רבי אלעזר אומר חרישה

(SUMMARY: Tosfos discusses why we did not resolve R. Elazar's opinion from here.)

מהא ליכא למימר תסתיים דר' אלעזר לעיל דאמר אינו לוקה

(a)

Implied question: From here we could conclude that above (3a), R. Elazar holds that he is not lashed [for plowing in Shevi'is]!

דאיכא למימר דרבי אלעזר לא שמיע ליה הא דאמר לקמן דהתירו תוספת שביעית הלכך הוה אמר הכי

(b)

Answer #1: We can say that R. Elazar did not hear what we say below that they permitted Tosefes Shevi'is. This is why he said so (that plowing is the addition for which one is not lashed);

דליכא לפרש מילתא דרב דימי אלא בחרישה אבל לדידיה אסור ולוקה דלא ס"ל

1.

He could not explain Rav Dimi to discuss anything other than plowing. However, R. Elazar himself forbids pwg and lashes for it. He disagrees [with what Rav Dimi heard].

אי נמי דכיון דאיתא בהדיא כי הך דלעיל במילי דחרישה אינו צריך לומר תסתיים

(c)

Answer #2: Since R. Elazar explicitly says here that one is not lashed for pwg, the Gemara did not need to say "we may conclude that R. Elazar holds that he is not lashed";

דאין דרך הש"ס לומר תסתיים בדבר המפורש בהדיא כל כך.

1.

The Gemara is not wont to say "we may conclude... " regarding something so explicit.

4)

TOSFOS DH Yachol Yilkeh Al Tosefes Shevi'is

תוספות ד"ה יכול ילקה על תוספת של ראש השנה

(SUMMARY: Tosfos explains the Hava Amina to be lashed for Tosefes Shevi'is.)

- ואם תאמר מלקות מנלן והלא לא כתיב בתוספת לאו אלא עשה גרידא בחריש ובקציר תשבות

(a)

Question: How could there be lashes? No Lav is written regarding Tosefes. It is a mere Aseh, be'Charish uva'Katzir Tishbos!

איכא למימר דמבחריש ובקציר מפקינן דצריך תוספת כלומר שהשביעית מתחלת משנה הששית וכל דין שביעית יהיה לששית

(b)

Answer: Be'Charish uva'Katzir Tishbos teaches that one needs Tosefes, i.e. Shevi'is begins in the sixth year. The [addition in] the sixth year has all laws of Shevi'is;

דהכי קאמר רחמנא דשביעית מתחלת קודם שנת שביעית וא"כ הוא כשביעית.

1.

The Torah says that Shevi'is begins before the seventh year. If so, it is like Shevi'is.

5)

TOSFOS DH Ad Atzeres

תוספות ד"ה עד עצרת

(SUMMARY: Tosfos explains that this is later than Beis Shamai's Shi'ur.)

דהיינו יותר

(a)

Assertion: This is more [than Beis Shamai permit, i.e. as long as it is good for the Peros].

דבכל מקום בית שמאי לחומרא ובית הלל לקולא לבד מאותן דברים דקחשיב בעדיות (פ"ה).

(b)

Proof: Beis Shamai are always more stringent than Beis Hillel, except for the places listed in Idiyos (Perek 5).

1.

Note: The Yerushalmi asked why this was not taught in Idiyos, and answered that in a dry year, Beis Hillel's Shi'ur is later. Tosfos ha'Rosh inferred that [normally,] Beis Shamai's Shi'ur is later!

6)

TOSFOS DH u'Kerovim Divrei Elu

תוספות ד"ה וקרובים דברי אלו -

(SUMMARY: Tosfos explains that this teaches about Beis Shamai's opinion.)

קא משמע לן דאין ב"ש מחמירין אלא מעט על ב"ה ולאשמועינן מילתייהו דבית שמאי פירש הכי.

(a)

Explanation: This teaches that Beis Shamai are only slightly more stringent than Beis Hillel. It explains this to teach about Beis Shamai's opinion.

7)

TOSFOS DH Kol ha'Rotzeh Levatel Yavo v'Yevatel

תוספות ד"ה כל הרוצה לבטל יבא ויבטל

(SUMMARY: Tosfos explains why they made this stipulation.)

- שמא יתקלקלו הקרקעות ואינן מגדלין תבואה בלא חרישה לאחר זמן זה

(a)

Explanation: Perhaps the land will get ruined, and grain will not grow without pwg after this time;

התנו שיהא כח להתיר לצריכים שחשו להפסד רבים שלא יגרמו רעה לעולם.

1.

They stipulated that [later Chachamim] will have power to permit those who need. They were concerned for a loss to the Rabim, not to cause evil to the world.

8)

TOSFOS DH Halachah l'Moshe mi'Sinai

תוספות ד"ה הלכה למשה מסיני

(SUMMARY: Tosfos derives that a tradition forbids Tosefes Shevi'is.)

- מהכא איכא לדקדק מדשרא רחמנא ילדה מכלל דזקינה אסורה הרי על ידי הלכה למשה מסיני נאסרה תוספת שביעית

(a)

Inference: Since the Torah permits a young tree, this implies that an old tree is forbidden. This shows that a tradition from Sinai forbids Tosefes Shevi'is.

אבל להתירא לחוד לילדה לא אצטריך דמהיכא תיתי לאסור.

1.

We would not need a tradition just to permit a young tree. What would be the source to forbid?!

9)

TOSFOS DH Netiyos

תוספות ד"ה נטיעות

(SUMMARY: Tosfos cites the opinions in the Mishnah about what is considered a Netiyah.)

- תנן במסכת שביעית פרק קמא עד אימתי נקראו נטיעות

(a)

Citation (Shevi'is 1:8 - Mishnah) Question: Until when are they considered Netiyos (young trees)?

ר' אלעזר בן עזריה אומר עד שיחולו

(b)

Citation (cont.) Answer #1 (R. Elazar ben Azaryah): It is until Yachulu (when they become Chulin, i.e. lose Kedushas Orlah and Revai, i.e. in the fifth year);

רבי יהושע אומר בת שבע שנים

(c)

Citation (cont.) Answer #2 (R. Yehoshua): It is when they are seven years old.

רבי עקיבא אומר נטיעה כשמה אילן שנגמם

(d)

Citation (cont.) Answer #3 (R. Akiva): "Netiyah" is like the word connotes, a tree that was Nigmam.

פירוש שנחתך והוציא חליפין

1.

Explanation: This means that it was cut and grew back [what was cut].

מטפח ולמטה כנטיעה מטפח ולמעלה כאילן דברי רבי שמעון.

(e)

Citation (cont.) Answer #4 (R. Shimon): Below one Tefach is considered a Netiyah. Above one Tefach is considered an [adult] tree.

10)

TOSFOS DH Nisuch ha'Mayim

תוספות ד"ה ניסוך המים

(SUMMARY: Tosfos justifies why this is called a tradition from Sinai.)

- והא דאמרינן בעלמא (שבת דף קג:) מ"ם יו"ד מ"ם לרבות ניסוך המים מן התורה

(a)

Implied question: Elsewhere (Shabbos 103b), we say that the extra Mem, Yud, Mem (in the words Niskeihem, Niskeha, k'Mishpatam, in the Korbanos Musaf of the second, sixth and seventh days of Sukos) teach Nisuch ha'Mayim from the Torah! (Why does our Gemara call it a Halachah l'Moshe mi'Sinai?)

אינו אלא אסמכתא בעלמא כפר"ח.

(b)

Answer: That is mere Asmachta, like R. Chananel explained.

11)

TOSFOS DH she'Harei Kevar Ne'emar Sadcha Lo Sizra v'Chulei

תוספות ד"ה שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע וגו'

(SUMMARY: Tosfos discusses how much was superfluous.)

- ואח"כ כתיב את ספיח קצירך לא תקצור אלמא קצירה לא אצטריך

(a)

Explanation: Afterwards (in the verse "Sadcha Lo Sizra..."), it says "Es Sefi'ach Ketzircha Lo Siktzor." This shows that we do not need Ketzirah (in the verse be'Charish uva'Katzir Tishbos, to teach about Shevi'is).

ואפילו אם תימצי לומר חרישה צריכה דאזהרת חרישה לא אשכחן אלא הכא

(b)

Question: We can say that we need Charishah (in be'Charish uva'Katzir Tishbos), for this is the only warning against it!

מיהא קצירה לא אצטריך ולההיא דרשא דאתיא קצירה אתיא חרישה כיון דכתבינהו גבי הדדי

(c)

Answer #1: In any case, we do not need Ketzirah. According to the Drashah that learns Ketzirah, we learn [also] Charishah, since they were written together.

אי נמי ס"ל לר"ע כי ההיא דאמרן לעיל דלוקה על חרישה וכדאמרינן טעמא לעיל סבר ר' עקיבא

(d)

Answer #2: R. Akiva holds that like the opinion above (3a) that one is lashed for plowing. He holds like we explained above (we learn from a Klal u'Frat u'Chlal, unlike R. Avin);

ותרוייהו מיותרין ואליבא דר' עקיבא קפריש ואזיל דר' עקיבא סבר אם אינו ענין לשבת תנהו גבי שביעית

1.

Both of them (plowing and harvesting) are extra. The Gemara explains according to R. Akiva. He holds that since they are not needed for Shabbos, they teach about Shevi'is.

ובמשמעות שבא להחמיר ולא להקל ולא בעי לאוקמי בשבת כר' ישמעאל להקל דהכי עדיפא ליה

2.

The verse connotes that it comes to teach a stringency, and not to be lenient. He does not expound like R. Yishmael, that it teaches a leniency of Shabbos. R. Akiva prefers his way (to expound a stringency of Shevi'is);

ור' ישמעאל עדיפא ליה לאוקמי בשבת דפשטיה דקרא מיירי ביה ואפילו להקל מלאוקמי בשביעית דלא מיירי ביה ולהחמיר.

i.

R. Yishmael prefers to establish it to discuss Shabbos, for the simple meaning of the verse discusses Shabbos, even though it is a leniency, rather than to discuss Shevi'is, which the verse was discussing, to be stringent.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF