גלי מסכתא - מעילה פרק ו

גמ' כ: - כב.

תן בשר ונתן כבד השליח מעל [דבר שהשליח מימלך מבעה"ב - רב חסדא - כרשב"ג דב' מינים הם, אביי - אפי' לר"ע הו"ל מדעת עצמו]

שליח ואורחים הוסיפו מדעתם כולם מעלו אף הבעה"ב [מוסיף אשליחותו הוי שליח,
דא"ל טול אחת מדעתו דבעה"ב]

הבא לי מחלון ולא פירש איזה - בעה"ב מעל [דברים שבלב], הביא מדלוסקמא שליח מעל

חרש שוטה וקטן שעשה שליחותו בעה"ב מעל [איתעביד שליחותיה],

לא עשה שליחותו חנוני מעל (כשיוציא הפרוטה לאחר דאז משַנה מקודש לחול)

בעה"ב שנזכר (רש"י = מזיד) שליח מעל, שניהם נזכרו חנוני מעל כשיוציא אא"כ חיללו
בכ"מ שהוא על פרוטה או כלי קודם

נתן פרוטה ושינה השליח בחצי פרוטה שניהם לא מעלו,

נתן ב' פרוטות ושינה השליח בפרוטה שניהם מעלו

לר"י בעה"ב לא מעל בהיה יכול לקבל יותר גדול בזול

המפקיד מעות מותרין (לא צרורין) אצל שולחני, לר"י או חנוני (ור"מ חולק) -
המפקיד מועל [על דעת שיחליפם הפקידן]

נפלה פרוטה של הקדש לכיסו, אמר "פרוטה בכיס זה הקדש" -

לר"ע מעל בפרוטה ראשונה

לחכמים עד שיוציא כל הכיס [רש"י - דמעילה בפרוטה אחרונה]

ומודה ר"ע באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש (בלי הקדש) דפרוטה אחרונה הקדש
(אפי' למ"ד אין ברירה (רש"י))

הדרן עלך מסכת מעילה

עוד חומר לימוד למסכת מעילה