גמ' י: - יב:

חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין (לרש"י - אלא מדרבנן ומשלם רק קרן)

מפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין [ראוי לשלמים (רש"י - מספק דאולי זה לשלמים)]

מעות סתומין של נזיר שמֵת לנדבה, מעות מפורשין - שלמים נאכלין ליום אחד ואין לחם

לר"מ ור"ש מועלין בדם (מדרבנן) משיצא לנחל קדרון, לחכמים אין מועלין [נתתיו לכם,
לכפר - ולא למעילה, הדם הוא וכו' יכפר - לפני כאחרי כפרה]

ויש מעילה בדם שמקיז מהבהמה [כגופה דבהמה]

מעילה בנעשית מצותו: תרומת הדשן [ושמו] (ולרש"י אף דישון מזבח הפנימי ומנורה שהונחו שם), שעיר המשתלח למ"ד אין נהנין [אל ארץ גזירה], בגדי כה"ג ביו"כ לחכמים דר' דוסא [והניחם שם], עגלה ערופה

משירד לשיתין אין מועלין בנסכים - אפי' לר"א ב"ר צדוק דטעון שריפה - דקלט מאויר קודם שירד לרצפה [הרצפה מקדשת לשריפה ומעילה]; דשריפה רשות (לרש"י)

דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין (לרש"י קודם שהניחו במקום תרומת הדשן)

המקדיש דישון (לרש"י - דישון מזבח הפנימי ומנורה ע"י הנחה במקום תרומת הדשן) מועלין

עופות לפני/עברה זמנן לא נהנין ולא מועלין [אין לעופות פדיון] (לרש"י מדרבנן מועלין),
לר"ש תורין לפני זמנן מועלין [ראוי לבא לאחר זמן]

פרש קדשים לא נהנין ולא מועלין [מעלמא אתי (רש"י - ממאכל חולין)] ויפלו דמיו ללשכה

חלב וביצי קדשי מזבח לא נהנין ולא מועלין, אבל של קדושת דמים למזבח ושל בדק הבית מועלין

רש"י י:

חטאות מתות שהרי אינן ראויות לכפרה: ולד חטאת שלא הפרישה מתחלה לכך, תמורת חטאת שבאה בעבירה, מתו בעליה דאין כפרה למתים דמיתתן כיפרה

אבודה בשעת כפרה מתה אפי' תמימה, לרש"י נמצאת בע"מ קודם כפרה מתה אבל תם תרעה

חטאת המתה אינה עושה תמורה - לרש"י - כיון דנתכפר באחרת דלא אחשבה להאי לא לדמים
ולא למזבח הילכך לא אלימא

גמ' יג. - יד:

הקדיש בור מלא מים, אשפה מלא זבל, אילן מלא פירות - מועלין אף במה שבתוכה,
אבל לא בהקדיש ואח"כ נתמלא, ור' יוסי חולק באילן ובשדה [יש מעילה בגדולין]

ולד מעשר, מוקדשין (רש"י - והולד חולין) אסור לינוק מהן [ג"ש מבכור] לרש"י אא"כ התנה

פועלים ושור אסורין באכילת הקדש בשעת מלאכה

דש קלעילין (מין קטנית) בשדה הקדש מעל [אבק השדה (= תלוש) משבחן]

שרשי אילן של הדיוט בהקדש, הקדש בהדיוט לא נהנין ולא מועלין

מעיין בתוך שדה הקדש לא נהנין ולא מועלין [רש"י - המעיין נובע משדה חולין]

מים לניסוך בצלוחית - לר"ל מועלין בג' לוגין (לרש"י - כשיש בכד בדיוק ג' לוגין - אבל בלא"ה אין מעילה) [יש שיעור למים]

ערבה לא נהנין ולא מועלין, לר"א בר' צדוק נהנין, רש"י - לכו"ע משזקפוה דנעשית מצוותה נהנין

קן של חולין בראש אילן של הקדש, בנעשה מגידולין שמאח"כ כמ"ד אין מועלין - לא נהנין
[לרש"י - דעל אילן הקדש קאי]

וכן ביצים ואפרוחים הצריכין לאמן [רש"י - צריך לאילן כאילן]

ע"ז שנשברה מאליה (קן מאשירה) לר' יוחנן אסורה, לר"ל מותרת [הגוי אומר "עצמה לא מצלה כ"ש לדידי"]

המקדיש חורש (יער) מועלין בכולו
אבל גזבר שקנה עצים לקורה אין מועלין בשיפוי ונבייה (עלין)

בונין ביהמ"ק בחול ואח"כ מקדישין [המתנדב הקדיש המעות ואמר תיחול קדושת המעות אבנין, שמא ימעול הפועלים (חוץ כשבונים ביום לקיחה)]

מוֹתר הקטורת מחללין על בנין כשיש כשיעור מעות, ואל"ה מחלל אמעות שכר אומנים ונותנים להם קטרת וחוזרין ונוטלין מתרומה חדשה

רש"י יג. - יד.

מהני תנאי שמכניס לדיר ע"מ שיהא חלבה חולין, הואיל ויכולין לעכב שלא תכנס לדיר עד לאחר זמן

לא נהנין במי שילוח בכד זהב דנתמלאו לצורך הקדש

לרש"י משלמין אומנין ע"י חילול מעות הקדש על שבח שהשביחו בבנין

עוד חומר לימוד
למסכת מעילה