גמ' ב. - ו.

מועלין בקדשי קדשים שנפסלו [דרום ראוי לקדשים קלים; רש"י - לילה לאו מחוסר זמן; שחיטת פיגול - לרש"י חשובה לרצות לפיגול]

אא"כ היתה שעה ראויה לכהנים [אינו קדשי ה']:
לחזקי' היתר שחיטה, לר' יוחנן היתר אכילה,
לרש"י לרב אסי היתר זריקה (קבלה בהיתר וכזרוק דמי)

קדשים שמתו אין מעילה דאו' [לא חזו] אלא מדרבנן

חוץ מחטאות המתות (רש"י - איסור בעלמא) [בדילי מחיים]

שחט בדרום לרבה ירדו [כחנקיה] ומועלין מדרבנן (איתותב); לרב יוסף לא ירדו [כר"ש]

וספק לר' אלעזר בהקדישה לבמת יחיד והכניסה לפנים

אין חומש במעילה דרבנן [רש"י - מפני אשם]

רב גידל - זריקת פיגול אינו מפקיע \ מביא (בקדשים קלים) מעילה [רש"י - דלא חזי];

לברייתא סתמא - מפקיע ולא מביא

קביעת פיגול רק בזריקה או הקטרת קומץ

פסול שזרק אינו עושה שיריים (וטעון כיבוס, יזרוק השאר, רש"י - ליסוד ולא לאמה)

חוץ ממחשבת חוץ לזמנו ומקומו [מרצין לפיגול] וטמא [איתי' בציבור]

ר"ש - זריקת דם שלן (לרש"י) או פיגול מוציאה מידי מעילה

רש"י ב: - ה:

לרש"י - קביעת פיגול כשכל מתיריו לשם פיגול

רש"י בהו"א - פסול שחישב בקבלה חוץ לזמנו ומקומו אינו עושה שיריים, וכשר עושה שיריים

שחיטת פיגול וקיבל לאו כזרוק דמי

גמ' ו: - ז:

בשר\אימורין שיצא (רש"י - ושוב נכנס) וזרק

ר"א - זריקה אינה מועלת למעילה, או לקבוע פיגול נותר טמא

ר"ע - זריקה מועלת ליוצא [כזריקת חטאת א' שפוטרת חברתה ממעילה אע"ג שיש פסול מוֹתָר] וישרף (לרש"י בעיבור צורה)
ר' יוחנן - דוקא ביצא מקצתו [מגו דמהני למקצת שבפנים] ר"פ - ולא ביצא דם (וזרק אותו דם)

מחשבין פיגול על בשר\אימורין העומד ליאבד ולישרף

אבל לא על הנשפכין (רש"י - חישב בשעת שפיכת שיריים; זרק ע"מ לשפוך שיריים למחר)

הפריש חטאת לאבודה, זריקת א' פוטרת חברתה ממעילה

לר' אלעזר ור' יוחנן כששחטן בב"א (רש"י - כאחת ממש) [דרצה מזה או מזה זורק]

לר"ל אפי' בזאח"ז [כגוף אחד הם]

ב' אשמות (או חטאות) לאחריות ששחטן והעלה אימורי א' מהם וזרק חבירו - ירדו

זריקת קדשי קדשים מוציאה הבשר מידי מעילה ולא אימורין,
בקדשים קלים מביאה מעילה לאימורין ולא לבשר

עוד חומר לימוד
למסכת מעילה