-------------------------------------------------

[1] רש"י (בד"ה מפני) ביאר שעל כל מנה ומנה אנו יכולים לומר שזה מה שהפריש לשלמים, ואין מעילה בקדשים קלים עד אחר הזריקה (ולפירושו יצא, שאם מעל בכל המעות שעל כרחך יש בהם דמי חטאת ועולה שהם קדשי קדשים - מעל). ולתוס' (בד"ה המפריש) פירשו, מפני שהן רואיין לבא כולם שלמים, דכיון שלא פירש על המעות מה מהן לכל קרבן, אם ירצה יכול להביא כל המעות לשלמים, ויוסיף ויביא לחטאתו ועולתו מביתו.

[2] לפנינו בגמ' הגירסא "מ"ט דמ"ד אין מועלין" - ומביא ראיה מפסוקים, ולפ"ז מבואר שנחלקו האם יש מעילה מדאורייתא בדם או לא, וא"כ המחלוקת שייכת רק "בתחלה" לפני כפרה. (וכן לפ"ז על כרחך גרסינן במשנתנו "ר' ישמעאל" - דר' שמעון בברייתא ס"ל כר' מאיר שכן מועלים בדם).

[3] ע' רש"י (בד"ה מ"ט דמ"ד), שהביא לישנא אחרינא דהכי גרסנין, "עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן - אבל מדאורייתא אין מועלין, מנא הני מילי דאין מועלין בדמים מדאורייתא, ע"כ. ולביאור גירסא זו לכו"ע אין מועלין מדאורייתא בדם בתחלה (וכמו שמביא ראיה מהפסוקים), ורק המחלוקת האם יש מעילה מדרבנן אחר כפרה בדם היוצא לנחל קדרון. (ולגירסא זו יכול לגרוס במשנה "רבי שמעון" - דגם במשנה אמר ר' שמעון שהדם חמור בסופו, שיש בו מעילה מדרבנן).

[4] פי', דלגירסא שלפנינו נתבאר שחכמים חולקים במעילה מדאורייתא קודם כפרה, וא"כ לאחר כפרה יתכן שכן יהיה מעילה מדרבנן, דבזה לא מצינו חולק, וכדעת ר"ש / ר' ישמעאל דמשנתנו, דס"ל דאין מעילה בתחלה ויש מעילה בסוף.

[5] לגירסתם כל מה שבאו חכמים לומר, הוא שאין מעילה אחר כפרה כשיוצא לנחל קדרון.

[6] והשני כתובים הם: תרומת הדשן ואברי שעיר המשתלח, ולמ"ד אברי שעיר המשתלח נהנים מהם, א"כ אליבא דרבנן הב' כתובים הם: תרומת הדשן ובגדי כהונה, ואליבא דר' דוסא הם: תרומת הדשן ועגלה ערופה. ואפי' למ"ד בעלמא דב' כתובים הבאים כאחד מלמדים, כאן אין מלמדים, משום שיש כאן בתרומת הדשן ועגלה ערופה מיעוטים - לומר שדוקא בהם הדין כן ולא בדבר אחר, בתרומת הדשן כתוב "ושמו" - (ו' אחרונה מיותרת), ללמד שבו יש דין גניזה ולא בשאר דברים דהם מותרים בהנאה, וכן בעלגה ערופה כתוב "הערופה" - (ה' ראשונה יתירה) ללמד דדוקא בה יש דין גניזה ולא בדבר אחר.

[7] וכל מה שהצריך ראב"ץ שריפה בקדש הוא רק מדרבנן.

[8] לרש"י זה הפירוש במשנה "המקדיש דישון בתחלה" - דהיינו שנותן את הדשן במקומו אצל המזבח, ויש בו מעילה משום שעל כרחו נדבק בו מעט מהדשן של מזבח החיצון שבו יש מעילה. ובגמ' (לקמן דף יב.) ילפינן לה מקרא באם אינו ענין שיש מעילה בדישון מזבח הפנימי באופן זה.

[9] והפסוק דדרשינן לקמן, קאי לענין קביעות מקום לדשן, ולא לענין מעילה כלל.