-------------------------------------------------

[1] הקשו התוס' (ד"ה היתר), דאיזה היתר יש כאן לכהנים בזה שנשחטה. ותירצו, דכיון דכל העומד להזרק כזרוק דמי, קרי ליה לקודם זריקה היתר לכהנים (והיינו היתר לעבודת כהנים). עוד הקשו התוס' למ"ד זה, דא"כ שחט בצפון וקיבל בדרום, למה מועיל, הא "היתר שחיטה" שנינו וכבר יצא מידי מעילה. ותירצו דמיירי, בקיבל קודם גמר שחיטה בדרום - שלא היה גמר שחיטה בהכשר. וכן גבי נשחט ביום וזרק בלילה, גם מיירי באופן שלא היה היתר שחיטה, וכגון ששחט סמוך מאוד לשקיעה שלא היה בו שהות לזרוק - וא"כ לא חשובה שחיטתו היתר לכהנים.

[2] והגם שלא נזכר בפירוש המ"ד הזה. מ"מ ניסתה הגמ' להוכיח כשיטה זו. ועוד, דעל מה שאמר רב אסי (בעמוד ב') לעולם דמעילה דוקא, פירש"י דכיון דס"ל שקבלוהו פסולים דוקא - דייקינן מינה דהיתר זריקה שנינו.

[3] חטאת פסולה, אין דמה טעון כיבוס, דכתיב (ויקרא ו:כ) "כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ עַל הַבֶּגֶד אֲשֶׁר יִזֶּה עָלֶיהָ תְּכַבֵּס בְּמָקוֹם קָדשׁ" - ודרשינן בראוי להזות, לאפוקי חטאת פסולה שאין בה דין כיבוס.

[4] דקרי כאן "וַאֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ" - ולא שכבר הוזה. ולכך בין הוזה ע"י כשרים ובין ע"י פסולים אין דמה טעון כיבוס.

[5] לרש"י ב' המשניות נשנו בדוקא ש"קיבלו פסולים וזרקו פסולים", המשנה במעילה אמרה כן כדי שתאמר דוקא קבלו פסולים וזרקו כשרים, אבל אם קבלו כשרים - יצא מידי מעילה, דהיתר זריקה שנינו. והמשנה בזבחים אמרה כן, הגם שאין נפ"מ לענין כיבוס, ומצד זה מה שאמר קבלו וזרקו פסולים הוא לאו דוקא, דה"ה אם קבלו וזרקו כשרים ג"כ אין טעון כיבוס, מ"מ נקטה כן ללמדנו שאם קיבל הפסול וגם זרק (אמנם יש בזה מחלוקת אחרונים האם לשיטת רש"י צריך גם זריקה) עושה לכל הדם שבצואר הבהמה שיריים, ולא יועיל שיבוא הכשר ויקבל עתה שוב ויזרוק.

[6] פי' לעולם לא תדייק דהיתר זריקה שנינו ולא אכילה, דלעולם אומר לך שהיתר אכילה שנינו, ואם תשאל למה צריך ג"כ שיזרקו פסולים, דהניחא למ"ד היתר זריקה שנינו נקט גם זרקו פסולים כדי שתבוא לדייק - דאם קבלו כשרים הגם שזרקו פסולים יצא מידי מעילה, אבל אי בעינן "היתר אכילה" אין דיוק זה נכון, דגם בכה"ג לא יצא ידי מעילה עד שגם יקבלו וגם יזרקו כשרים, וא"כ סגי בקבלו פסולים שלא יצא מידי מעילה ולמה נקט תרתי. ומתרץ שנקט הכי ללמדנו שאם גם קיבל וגם נזרק בפסול - תו לא מהני שיחזור הכשר ויזרוק.

[7] אם נעשה שיריים, שוב לא יכול כשר לקבל ולזרוק (ולא יוכשר הקרבן ולא יצא מידי מעילה). וכן אם קיבל הדם בב' כוסות, תחילה קיבל פסול וזרק, ואח"כ קיבל כשר וזרק, והותז הדם בין קבלת הכשר לקבלת הפסול. אם נעשה שיריים אין טעון כיבוס - דדוקא דם כשר מצריך כיבוס. וכן נפ"מ מה דין הדם הנשאר בכוסות, דאם פסול עושה שיריים - נשפך לאמה, ואם לא נעשה שיריים - נשפך ליסוד.