מגילה דף יז: א
במה נחלקו רבי וחכמים בסוגיין?
כיצד דורשים "והיו" | כיצד דורשים "שמע" | דברים "ה"דברים | |
לרבי - ק"ש ככתבה בלשון הקודש | בהוייתן יהו - בלשון הקודש דוקא |
השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך [1] | שלא יקרא למפרע |
לחכמים - ק"ש בכל לשון |
שלא יקרא למפרע | שמע - בכל לשון שאתה שומע | לא דרשי |
מהיכן לומדים שיש לומר בתפלה ברכות דלהלן ובסדר דלהלן? [שבעמוד זה].
הברכה | המקור | |
א. | אבות | "הבו לה' בני אלים" - הזכירו לפניו את תקיפי הארץ שהם האבות |
ב. | גבורות | "הבו לה' כבוד ועוז" - עוז הוא גבורה, וזו ברכה שניה כי פסוק זה הוא המשך של הפסוק הקודם |
ג. | קדושת ה' | "השתחוו לה' בהדרת קודש" - והיא שלישית דזה הפסוק הבא במזמור |
ד. | אתה חונן - בינה | "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו" - וסמיך ליה "וידעו תועי רוח בינה" |
ה. | השיבנו - תשובה | "ולבבו יבין - ושב" |
ו. | סלח לנו | "וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח" [2] |
ז. | גאולה | דעתידין להגאל בשביעית - דבשביעית מלחמות ומלחמה אתחלתא דגאולתא היא |
ח. | רפאינו | כיון שנתנה מילה ביום השמיני - והיא צריכה רפואה |
ט. | ברכת השנים - פרנסה |
כנגד מפקיעי שערים - "שבור זרוע רשע" ודוד אמר פרק זה בפרק תשיעי של תהלים [3] |
י. | קיבוץ גלויות | "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו - לעמי ישראל כי קרבו לבוא" |
יא. | השיבה שופטינו | כיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים - שנאמר "ואשיבה ידי עליך - ואצרוף כבור סיגיך" |
יב. | ברכת המינים | כיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים וכולל זדים עמהם |
יג. | על הצדיקים | כיון שכלו הפושעים מתרוממת קרן צדיקים |
יד. | בנין ירושלים | היכן מתרוממת קרנם בירושלים |
-------------------------------------------------
[1] ורבנן חולקים בזה וס"ל שהקורא את שמע ולא השמיע לאוזנו יצא.
[2] והגם שיש פסוק "ושב ורפא לו" - דמשמע שרפואה היא אחר תשובה, מ"מ סמכינן על הפסוק הזה דמשמע שסליחה אחר תשובה, כיון שכתוב עוד פסוק "הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי" - המלמד דגאולה ורפואה אחר סליחה הם.
[3] והגם שלפנינו הוא פרק עשירי, מ"מ "אשרי האיש" ו"למה רגשו גוים" שהם פרק א' וב' דתהלים - נחשבים כפרק אחד.
-------------------------------------------------