1)

MORE CONDITIONS IN KIDUSHIN (Yerushalmi Halachah 3 Daf 34b)

משנה על מנת שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת ויש לו

(a)

(Mishnah): If he said, "...on condition that I have a Beis Kur (a field large enough to plant a kur = 30 seah) sized piece of land'' - she is betrothed if he has it (i.e. if he has witnesses that he has the land; but without witnesses, she is only doubtfully betrothed).

על מנת שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת

1.

"...on condition that I have (it) in a certain place'', if he has it there, she is betrothed; if not, she is not betrothed.

על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראנה ואם הראה בבקעה אינה מקודשת

(b)

"On condition that I show you a Beis Kur sized piece of land'', she is betrothed and he must show her. But if he showed her (ownerless) land in a valley (or even land upon which he works as a sharecropper), she is not betrothed.

ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר (במדבר לב) ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן ואם לא יעברו חלוצים אתכם וגו'

(c)

R. Meir: Any condition that is unlike the condition given to the children of Gad and Reuven (i.e. where both possibilities are expressed) is not a valid condition, as the pasuk states (Bamidbar 32, 29), "And Moshe said to them - if the children of Gad and the children of Reuven shall cross...and if they shall not cross etc.''

ר' חנניה בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאומרו שאילמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו:

(d)

R. Chananya ben Gamliel: (One cannot make this deduction as) it needed to be said that way (stating both the positive and the negative) - otherwise it would have implied that they shall not even inherit (a portion of) the Land of Israel.

[דף לה עמוד א] גמרא ר' חנניה בריה דר' הלל בעא אילו מ''ד בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני (ושאר בני יירשו נכסיי) אין עבד הוא נסיב ואין לא עבד לא נסיב.

(e)

(Gemara - Question - R. Chananya son of R. Hillel): According to R. Chananya ben Gamliel, even though one could deduce the negative from the positive that they would not take a portion of Gilad, one would never deduce that they would not even take a portion of the Land of Israel since there had been no mention that the other tribes were going to inherit it...?

או שנייא היא דכתיב (במדבר לד) לתת לתשעת המטות וחצי המטה. והוי דו אמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסי. אין עבד הוא נסב ואין לא עבד לא נסב. לא מיכא ולא מיכא.

(f)

Answer: It is different here since the pasuk states (Bamidbar 34, 13), "...to give to the 9 1/2 tribes etc.'' - therefore, it is logical to deduce that if they do not (fight in the wars), they will not take a portion even in the Land of Israel.

תמן תנינן מתנה אדם על עירובו [דף לח עמוד א (עוז והדר)] כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו. .

(g)

Mishnah in Maseches Eiruvin: "A person may make his Eiruv conditional (depending the Eiruv on the direction to which he will need to flee from the city on Shabbos if gentiles attack. He puts down two Eiruvs, one to the east of the city and one to the west and through his condition in which he verbalizes each option, he validates one of them)''. So the Mishnah should actually say, "a person may make his Eiruvs conditional'' (since he is in fact putting down two of them).

אמר רבי אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו רבי מאיר.

(h)

R. Elazar: If so, who is the author of this Mishnah? It is R. Meir who requires a condition to be verbalized both ways.

היידין רבי מאיר.

(i)

Question: To which statement of R. Meir are you referring?

חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת ע''מ שירדו גשמים. ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. רבי מאיר אומר בין שירדו גשמים בין שלא ירדו גשמים מקודשת עד שיכפול תנייו. הכל מודין שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת.

(j)

Answer (Chevraya): R. Meir in the Beraisa about Kidushin - One who say to a woman, "Behold, you are betrothed to me on condition that it shall rain''. If it rained, she is betrothed; if it did not rain, she is not betrothed. R. Meir says - whether or not it rained, she is betrothed unless he verbalized his condition both ways. All agree that if he said that she will be betrothed after it rains, then if it rained they are betrothed and if not, they are not betrothed.

ר' יוסי אומר רבי מאיר דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק רבי מאיר ור' יודה אומרים הרי זה חמר גמל.

(k)

R. Yosi: We are referring to R. Meir in Maseches Eiruvin, where it teaches that (if the Eiruv rolled out of the Techum and it is doubtful whether it rolled there before Shabbos, thereby invalidating it, or on Shabbos) R. Meir and R. Yehudah both say that he must be stringent both ways (that he cannot walk in the extra area created by the Eiruv, nor can he walk in the area of his town's perimeter excluded because of his Eiruv.

אמר רבי יוסי לא אמר רבי מאיר אלא לחומרין.

(l)

R. Yosi: R. Meir only said his ruling (that one must make a double condition) as a stringency (in kidushin because of the severity of the laws of forbidden relationships, but in other subjects such as Eiruvin, he does not require it).

א''ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו. והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל תנייו.

(m)

R. Mana: This is certainly correct - in Eiruvin, the reason that he is stringent is that perhaps the Eiruv rolled outside of the Techum before Shabbos and he also cannot be as an inhabitant of his town since this was not his intent at the onset of Shabbos as he thought he had successfully made an Eiruv. But here, in kidushin, if another man came and betrothed her before it rained, she is married to neither - the first one because it did not rain and the second one because he did not make the condition dual. Nevertheless, we rule stringently that perhaps the condition is invalid and she is therefore married to the first one even if it did not rain.

רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה [דף לה עמוד ב] והן אם לא (כי) [אם] לא אחד הוא.

(n)

Question (R. Chagai to R. Yosa): Why did "if not'' said by Moshe (in the phrase "if they shall not cross'') need a dual condition but the "if not'' of Eiruvin did not require it?

א''ל שנייא היא שהיתה הארץ לפניהן והוא מבקש להוציאה מידם

(o)

Answer: For Moshe it was different as the land of Gilad (in the Transjordan) was already in their possession and Moshe wished to potentially expel them.

ר' יודה בר סיסין ר' יודה בר פזי בשם ר' אחא ירדו לסימפון בשיטת ר''מ דקידושין.

(p)

R. Yudah bar Sisin/ R. Yudah bar Pazi citing R. Acha: They established that simfons should be written with a double condition in accordance with the view of R. Meir in Kidushin.

ר' חנניה חברין דרבנין בעא למה לי כר''מ אפילו כרבנין

(q)

Question (R. Chananya, friend of the Rabbanan): Why is this only in accordance with R. Meir? It is even in accordance with the Rabbanan!

לא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן סדר [דף לח עמוד ב (עוז והדר)] סימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלוני ע''מ ליתן ליך מיקמת פלוני ומיכנסיניך ליום פלן. ואין אתא ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום. ויאמר על מנת שלא לכפול תנייו.

(r)

Answer: Did R. Abahu not cite R. Yochanan (earlier) as saying that the text of a simfon is - "I, ploni son of ploni, betroth you, plonis daughter of plonis on condition that I will give you the sum of money as written and I will perform with you nisuin on day ploni. If day ploni comes and I do not perform nisuin with you, I have no claim against you (and the betrothal is annulled).'' However, according to the Rabbanan, there would be no need to double the condition!

אילו לא כפל תנייו מי עקר קידושין.

(s)

Rebuttal: Even according to the Rabbanan, if he would not double the condition, the simfon would not be able to annul the kidushin since it is already in place.

א''ר יוסי בי רבי בון בכל אתר אית לר''מ ממשמע לאו את שומע הין והכא לית ליה.

(t)

R. Yosi bei R. Bun: In all cases except here, R. Meir says that one can deduce the positive from the negative.

אמר ר' מתניה חומר הוא בעריות:

(u)

R. Matanya: This is because of the severity of forbidden relationships.