KIDUSHIN 73-75 - Sponsored by the Turkels of NY to merit a Refu'ah Sheleimah for Mindl Adina bas Yentl Yenta Yehudis and Yehuda Leib ben Tzipora Rochel and Avrohom Yeshaya ben Aviva, among the ailing of Klal Yisrael.

קידושין דף עה. א

בן ט' שנים ויום אחד דלהלן האם פוסלים כהנת לויה או ישראלית בביאתם לכהונה או לא?

גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי,
כותי ונתין, חלל וממזר
מצרי ואדומי שני גר עמוני ומואבי
לתנא קמא [1] פוסלים פוסלים פוסלים
לר' יוסי פוסלים כשרה [2] פוסלים
לרבן שמעון ב"ג פוסלים כשרה כשרה [3]

ארוסה שעיברה מה דינה?

אליבא דרב אליבא דשמואל
בתחילה הולד ממזר - ומותר בממזרת הולד שתוקי - ואסור בממזרת
לאיפוך [4] הולד שתוקי - ואסור בממזרת הולד ממזר - ומותר בממזרת
לאיבעית
אימא
הולד ממזר -
ואסור בבת ישראל
הולד
שתוקי
א) משתקין מנכסי אביו אפי' תפס
ב) בודקין אמו, ונאמנת לומר לכשר נבעלתי

האם גר מותר בממזרת בזמנים דלהלן?

עד עשרה דורות אחר עשרה דורות
לתנא קמא (וכר' יוסי [5]) מותר אסור מדרבנן
ליש אומרים מותר מותר עד שישתקע שם עכו"ם ממנו

קידושין דף עה: א

מה דיני הכותים המבוארים בסוגיא?

איזה גרים הם מה נתערב בהם מפני מה אסרום
לר' ישמעאל גירי אריות כהנים פסולים מפני שאינם גירי אמת [6]
לר' עקיבא גירי אמת כהנים כשרים שפטרו הנשואות מיבום [7]
לי"א ר' אלעזר גירי אמת ---- ממזר או שפחה נתערב בהם [8]
-------------------------------------------------

[1] ס"ל דכל שהוא פסול וביאתו בעבירה הוא פוסל בביאתו - ככה"ג באלמנה שביאתו בעבירה ופולסה, ולכך גם אם אין זרעו פסול - הוא פוסל אותה

[2] ס"ל שהכלל הוא ש"כל שזרעו פסול - פוסל, וכל שאין זרעו פסול - אינו פוסל, ולכך זרע מצרי ואדומי שני הרי הוא כשר לבוא בקהל, ולכן אינו פוסל, דיליף מכה"ג באלמנה, מה כה"ג הבא על אלמנה זרעו פסול אף כאן, יצא מצרי ואדומי שני שאין זרעם פסול.

[3] דאיהו ס"ל דהכלל הוא, ד"כל שאתה נושא בתו - אתה נושא אלמנתו, וכל שאי אתה נושא בתו - אי אתה נושא אלמנתו", וגר עמוני ומואבי אתה נושא את בתו (כי רק הזכרים נאסרו), ולכן אינו אוסר את הכהנת לויה וישראלית בביאתו. וגם הוא למד את דינו מכה"ג באלמנה, ד"מה כ"ג באלמנה שכל זרעו פסול, אף כל שכל זרעו פסול אפילו נקבות, לאפוקי גר עמוני ומואבי, דנקבות הוו כשרות לבא בקהל".

[4] הנה במשנה אמר ר' אליעזר דדוקא ודאן בודאן (כגון ממזרת בנתינה ולהיפך) מותרים לבוא זה בזה, אבל ודאן בספקן ולהיפך וספיקן בספיקן אסורים, דשמא זה ממזר וזה לא. ואמר רב הלכה כר' אליעזר שהספקות אסורים, ושמואל חלק ואמר שהלכה כהלל שודאן בספיקן מותרים. והקשתה הגמ' דמצינו מימרא להיפך גבי "ארוסה שעיברה", שרב אמר הולד ממזר, ושמואל אמר הולד שתוקי. והבינה הגמ' שהפירוש הוא, שרב אמר הולד ממזר - ומותר בממזרת, ושמואל אמר הולד שתוקי - ואסור בממזרת. ותירצה הגמ' "איפוך" למימרא זו ד"ארוסה שעיברה", דרב אמר הולד שתוקי, ושמואל אמר הולד ממזר.

[5] דס"ל שקהל גירים לא איקרי קהל וגר מותר בממזרת, אבל לר' יהודה גר אסור בממזרת.

[6] ע' רמב"ן, דמפרש דמה שאמר ר' ישמעאל שנטמעו בהם כהנים פסולים, אינו סיבת פסול הכותים, דהרי פסולי כהונה לא היה פוסל את הכותים, וגם ס"ל שגוי הבא על בת ישראל הולד כשר, וא"כ אין טעם פסולם משום ההטמעות של כהנים בהם, אלא משום שהם גירי אריות ואינם גרים. ורק ר' ישמעאל מוסיף לפרש את הפסוק (מלכים ב', יז:לב) "ויעשו להם מקצותם כהני במות" - שפירושו שהיו כהנים כקוצים. [אכן המהר"י בירב מפרש, שכהנים פסולים היינו ממזרים ולכן פסלום, ע"ש].

[7] הם דרשו את הפסוק (דברים כה:ה) "לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר - יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ", דפירוש תיבת "חוצה" היינו ארוסה שעדיין היא בחוץ שלא נכנסה לבית - היא לא תהיה לאיש זר וצריכה יבום, אבל הנשואה אינה צריכה יבום. והיו מתירים אותה להנשא לעלמא, ועוברים על לאו ד"לא תהיה אשת המת" - ור"ע לטעמיה דס"ל דיש ממזר מחייבי לאוים.

[8] ע' לקמן (דף עו.) דשם מבואר שיטה זו שר"א ס"ל שאין הן בקיאים בדקדוקי מצוות, וכיון שכן לא היו בקיאים בתורת גיטין וקידושין, ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: ממזר מאחותו וממזר מאשת אח נתערבו בהן. ורבא אמר: עבד ושפחה נתערבו בהן.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף