קידושין דף נה. א

בהמה כדלהלן שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, מה יש לחוש לה ומה יעשה בה?

בן שנתו יותר מבן שנה

זכר

לר' אושעיא [1]: מוכרה תמימה
ומביא בדמיה שלמים עולה [2] ותודה [3]
ולר' יוחנן [4] (ע"ב): עושה כן רק כשתומם
אין תקנה דיש לחוש
שמא הוא אשם
ולא בא בנדבה
נקבה אין תקנה דיש לחוש שמא היא חטאת - וכונסה לכיפה מביא בדמיה שלמים ותודה

האם הקדש מתחלל באופנים דלהלן?

קדושת בדק הבית בהמה [5] וכלי שרת
לר' מאיר דשייך חילול במזיד [6] מתחללת מתחללת
לר' יהודה דשייך חילול רק בשוגג מתחללת לא מתחללת
-------------------------------------------------

[1] חידש ר' אושעיא, שאפי' בהמה תמימה שקדושה בקדושת הגוף - אפשר לחלל קדושתה אליבא דר' מאיר, כיון שעושה זאת במזיד. ולכן ס"ל שלא צריך להמתין עד שתהיה בעלת מום.

[2] פי', דאף שנכון שעולות באים רק מן הזכרים, מ"מ עדיין אינו יוצא מבית הספק שמא הם שלמים, ולכן הדין הוא שמחללה על שני בהמות אחרות, ומביא אותן אחת בתורת עולה ואחת בתורת שלמים.

[3] ומביא עמו לחם [וכתבו התוס' (בד"ה דמייתי), דאי אפשר להביא את התודה בתנאי שלמים, כיון שצריך להביא את הלחם בתורת חיוב ולא בספק נדבה, ואם מתנה בשלמים הרי יתכן שהלחם יבוא בנדבה]. ולגבי החשש שמא הוא אשם, תירצה הגמ' דמיירי שנמצאה בהמה בת שנתה, ואילו אשם בא בין שתי שנים. ואשם נזיר ומצורע שבאים בני שנה - אין לחוש כיון שלא שכיחי. ובפסח אין לחשוש, כי בזמנו זהירים בו ולא מאבדים אותו, ולאחר זמנו דינו כשלמים.

[4] ר' יוחנן הקשה על שיטת ר' אושעיא, דאיך אפשר לחלל בהמה תמימה, הרי עובר איסור, וכי יאמרו לו לאדם "חטא כדי שיזכה חברך", ואין לחלל אלא בעלת מום.

[5] ולא מחלק בין קדשים קלים לקדשי קדשים בשניהם מתחללת.

[6] ובשוגג דעת רב חסדא (לעיל דף נג:) דאין הקדש מתחלל לר"מ בשוגג ואם מעל לא יצא לחולין. וביארו התוס' (שם בד"ה אף) דלשיטתו אין מעילה לר"מ אלא באוכל הקדש. ורב (לעיל דף נד.) ס"ל שבין בשוגג ובין במזיד מתחלל.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף