קידושין דף לה. א

מה סברת התנאים דלהלן בדינים אלו?

האם תפילין מצות
עשה שהזמן גרמא
האם שני כתובים
הבאים כאחד מלמדים
מהיכן יודעים שמצות
עשה שהז"ג נשים פטורות
למ"ד ב'
כתובים מלמדים
הזמן גרמא מלמדים מהיקש לתפילין [1]
לר' מאיר אין הזמן גרמא אין מלמדים מבנין אב מראיה [2]
לר' יהודה אין הזמן גרמא מלמדים מבנין אב מראיה [3]

מהיכן למדנו שהשוה הכתוב אשה לאיש לדינים דלהלן, ומדוע צריך כל לימוד ולימוד?

מה הפסוק לאיזה ענין לומדים למה צריך ללימוד
לתנא דבי ר' ישמעאל "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם" לכל עונשים שבתורה דמדינים א"א ללמוד משום דחיותא הוא [4]
לתנא דבי רבי אליעזר "אשר תשים לפניהם" - משמע כולם בכלל לכל דינים שבתורה דמעונשים א"א ללמוד משום שהם כפרה לה
לתנא דבי חזקיה "והמית איש או אשה" לכל מיתות שבתורה ומהנ"ל א"א ללמוד לכופר לאשה [5]

קידושין דף לה: א

מצוות לא תעשה דלהלן, מה דין נשים בהם?

בל תקיף ובל תשחית ובל תטמא למתים בכהנת לא לקרוח [6] למת
לתנא דמתניתין פטורות חייבות
לאיסי פטורות פטורות

לאיסי מה דין נשים באיסורים דלהלן, ומנין?

מה הדין? ומנין?
קרחה פטורות "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" [7] ולא בנות
גדידה ושריטה [8] חייבות "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ" - כולל נשים [9]
-------------------------------------------------

[1] וכמו שאמר רבא בשם רבא בר יעקב (שבא מפפונא), דמדכתיב (שמות יג:ט) "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" - למדנו שהוקשה כל התורה כולה לתפילין, מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות.

[2] מבנין אב ממצוה עשה דראיה דנשים פטורות שהוי מ"ע שהז"ג אף כל מ"ע שהז"ג נשים פטורות. ואין להקשות שנלמד ממצה והקהל שהם מ"ע שהז"ג ומ"מ נשים חייבות, דשאני מצה והקהל דהוי ב' כתובים הבאים כאחד.

[3] אלא שהקשתה הגמ' על זה דהרי ס"ל דב' כתובים הבאים כאחד מלמדים, וא"כ נלמד ממצה והקהל להיפך - שנשים חייבות, ותירצה שבאמת יש ג' כתובים שמצאנו בהם שנשים חייבות במ"ע שהז"ג, והם מצה שמחה והקהל, וכשיש ג' כתובים גם ר' יהודה מודה שאין מלמדים. וכתבו התוס' (בד"ה משום דהוי), שלאביי דאמר לעיל (דף לד:) ש"אשה בעלה משמחה" - וא"כ אשה אינה בכלל מצות שמחה (אלא רק יש מצוה על בעלה לשמחה) ואין לך ג' כתובים. ותירצו, דהג' כתובים אליבא דאביי הם מצה הקהל וקידוש היום, שאשה חייבת בהן מה"ת אף שהם מ"ע שהז"ג, ולכן לא לומדים מהם.

[4] פי', אם היה רק כתוב הפסוק ד"ואלה המשפטים" וגו', לא הייתי יכול ללמוד שהיא שוה לכל העונשים, דהייתי אומר דדוקא לענין דינים שהם החיות שלה השוה, דאל"כ הכל גוזלים אותה ואין לה דין, וכן היא גוזלת אחרים ואין עליה דין.

[5] ומשום שאשה אינה חייבת בכל המצות כמו האיש, והו"א שרק איש שהוא בר מצות יש עליו חיוב כופר, אבל לא על אשה. וגם אם היינו משמיעים רק את הדין גבי כופר, הייתי אומר שדוקא משום שיש כאן איבוד נשמה שנגח אותה שור, לכן משלם גם על אשה כופר כמו באיש, אבל לענין עונשים ודינים הו"א דאינה שוה לאיש, ולכן צריך את כל הלימודים.

[6] פי', שאסור לתלוש משער הראש עד שנראה באותו מקום קרחת, לאות צער על מיתת המת.

[7] פי', כתיב באיסור קרחה (דברים יד:א) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת", וכיון שמוזכר "בנים" יש למעט דוקא בנים ולא בנות.

[8] גדידה ושריטה, הם לעשות פצעים בעור להוריד דם - לאות צער על מיתת המת, וגדידה היא ביד ושריטה היא בכלי.

[9] פי', בפסוק הבא (שם:ב) כתיב "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ" וגם נשים הם בכלל עם, והרי גדידה אמורה לאיסור. ועל כרחך שהפסוק לעיל דדרשינן "בנים ולא בנות" מיירי בקרחה. וקשה הגמ' "מה ראית לרבות את הגדידה ולהוציא את הקרחה". ומתרצת, שמרבה אני את הגדידה - שישנה במקום השער ושלא במקום שער, ומוציא אני את הקרחה - שאינה אלא במקום שער. ומקשה הגמ' דנימא שהמיעוט "בנים ולא בנות" הוא בין לקרחה בין לגדידה, וכי כתב "כי עם קדוש אתה לה' אלהיך" לרבות נשים - בשריטה הוא דכתיב. ומתרצת: "קסבר איסי שריטה וגדידה אחת היא". ואם הם אסורות בשריטה על כרחך שהם אסורות גם בגדידה. ואביי ורבא לקמן (דף לו.) ביארו את טעמו של איסי באופן אחר.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף