KIDUSHIN 16-17 - sponsored by Asher and Etti Schoor of Lawrence, NY. May they be blessed with a year filled with the joy of the Torah and see their children continue to grow in Avodas Hashem.

קידושין דף יז. א

עבד עברי שחלה בשנות עבדותו האם צריך להשלים?

כשלא עושה שום מלאכה כשעושה מעשה מחט
עבד ג' שנים וחלה שלש צריך להשלים לא צריך להשלים [1]
עבד ד' [2] שנים וחלה שתים לא צריך להשלים לא צריך להשלים

כמה מעניקים, ומנין?

כמה מעניקים? ומנין?
לר' מאיר חמש עשרה סלעים [3] גז"ש "ריקם" "ריקם" - מבכור
לר' יהודה שלשים סלעים גז"ש "נתינה" "נתינה" - מקנס דעבד כנעני [4]
לר' שמעון חמישים סלעים גז"ש "מיכה" "מיכה" - מערכין [5]

אין מעניקים אלא דבר שינו "בכלל ברכה", האם מעניקים מדברים דלהלן?

כספים פרדות
לר' שמעון אין מעניקים - דאינם מתרבים מעניקים - דמשבחן בגופייהו
לר' אליעזר בן יעקב לגירסתנו: מעניקים - דעושה בהם עסק
לספרים אחרים [6]: אין מעניקים
אין מעניקים - דאינם יולדות

קידושין דף יז: א

עבדים דלהלן האם עובדים את היורשים?

את הבן את הבת או שאר יורשים
עבד עברי עובד אינו עובד
נרצע, אמה עבריה והנמכר לעכו"ם אינו עובד אינו עובד

קידושין דף יז: א

בדברים דלהלן, מי קודם למי, הבן או האח או הבת?

הבן האח הבת
לענין להעמיד שדה אחוזה מעמיד אינו מעמיד [7] אינה מעמידה
לענין יעוד מייעד אינו מייעד ----
לענין ירושת עבד עברי יורש אינו יורש אינה יורשת
לענין הקמת שם / יבום מקים שם [8] מייבם במקום שאין בן ובת מקימה שם
לענין נחלה (תוס') יורש [9] יורש יורשת במקום שאין בן

מה דין ירושה בגוי או גר שמת?

האם בנו הגוי יורשו האם בנו הגר יורשו
גוי שמת יורשו מה"ת מה"ת לא יורשו, מדרבנן יורשו [10]
גר שמת אינו יורשו לא מה"ת ולא מדרבנן [11]
-------------------------------------------------

[1] ואפי' חלה כל שש - ג"כ אין צריך להשלים אם היה עושה מעשה מחט.

[2] לאו דוקא ארבע, אלא משלש שנים ויום אחד נקרא כבר שנה רביעית.

[3] דהיינו חמש מכל מין ומין, כלומר חמש מצאן, חמש מגורן (תבואה) וחמש מיקב (יין). ואם רוצה להרבות לו ממין אחד על מין אחר, רשאי. וזה הטעם שעשה ר"מ החשבון: "שהם ט"ו סלעים".

[4] ולא ילפינן הגז"ש הזו ד"נתינה" "נתינה" מ"נתינה" הכתובה בערכין, כיון שעדיף ללמוד משלשים של עבד שהוא פחות - דתפסת מרובה לא תפסת, וכן עדיף ללמוד עבד מעבד.

[5] וילפינן מהמרובה שבערכין, משום דכתיב "אשר ברכך".

[6] גירסא זו הביאו התוס' (בעמוד ב' בד"ה למר), דלא גרסו בגמ' "וראב"י כספים משבחי בעסקא". ולשיטתם אם ממעטים פרדות הגם שמשתבחים בגופייהו, כ"ש שיש למעט כספים שאינם משתבחים מעצמם כלום.

[7] פי', ואם פדאה אחיו מיד הקדש, ביובל תצא ממנו ותתחלק לכהנים. ורק בבן נתחדש "לאיש אחר" - לאחר ולא לבן, שאם פדאה הבן - חוזרת ביובל לאביו.

[8] בהוה אמינא הבינה הגמ' דכיון שאח קם תחת אחיו המת לענין יבום, חשוב הוא יותר מהבן, דהרי הבן אינו מייבם את אשת אביו להקים זרע לאביו. ודחתה הגמ', "כלום יש יבום אלא במקום שאין בן".

[9] וכתבו התוס' (בד"ה מרבה, בסופו), דמה שלא חשיב ליה הכא במעלות של הבן על האח, משום שדין ירושה שייך גם באח, וחשיב הכא רק לדברים שאינם שייכים כלל באח רק בבן.

[10] ותקנו כן חכמים כדי שלא יחזור לסורו מחמת הפסד הירושה.

[11] ודין זה בין אם נולד הגר מן הגר בקדושה והיה הורתו שלא בקדושה, ובין אם היה הורתו ולידתו שלא בקדושה. אכן אם היתה הורתו ולידתו בקדושה, הבן הוי ישראל גמור, ובודאי יורש את אביו.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף