[1] ואנו דורשים "אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב", דהיינו דוקא כשיוצאת אמה לחירות מאדונה אז אין כסף לאדון, אולם כשיוצאת מאדון אחר דהיינו אביה בקידושיה יש כסף.

[2] ומבואר לעיל (בעמוד א'), דהלימוד הוא דכמו שאם היה כסף ביציאה של האדון - הכסף היה לאדון, כך הכסף שישנו ביציאה מהאב - הוא לאב.

[3] וזה ילפינן מגז"ש ממה שאמור באברהם שקנה מעפרון את השדה בכסף כדכתיב "נתתי כסף השדה קח ממני".

[4] והקשו התוס' (בד"ה כתב), דאם עיקר הלימוד הוא ללמד שהיא לא תקדשנו, למה צריך למילף הגז"ש הנ"ל ד"קיחה" "קיחה" משדה עפרון ללמד שאיקרי קנין. ותירצו, שאלמלא הגז"ש היינו מעמידים את הפסוק ד"כי יקח" דוא על קידושין של ביאה, אבל בקידושין כסף הייתי אומר שלא בעינן נתן הוא ואמר הוא, לכך צריך את הגז"ש ללמד ד"כי יקח" מיירי בכסף, ובכל אופן צריך דוקא נתן הוא ואמר הוא.