1)

WHICH EXPRESSIONS FORFEIT ONE'S RIGHTS TO HIS WIFE'S PROPERTY (Yerushalmi Perek 9 Halachah 1 Daf 51a)

מתני' הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך הרי זה אוכל פירות ואם מתה יורשה

(a)

(Mishnah): If a man wrote to his wife 'I have no Din u'Devarim (claim or dealings) in your property', he eats the Peiros of her property in her lifetime, and inherits her if she dies;

אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך

1.

Question: If so, why did he write to her 'I have no Din u'Devarim in your property'?

שאם מכרה ונתנה קיים

2.

Answer: If she sold it or gave it away, it stands.

כתב לה דין ודברים אין לי עלייך ובפירותיהן אין אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה

(b)

If he wrote to her 'I have no Din u'Devarim in your property nor in its Peiros', he does not eat the Peiros in her lifetime, but inherits her if she dies;

רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם

(c)

R. Yehudah says, he always eats the Peiros of the Peiros, unless he writes, 'I have no Din u'Devarim in your property nor in its Peiros nor in the Peiros of its Peiros Ad Olam (ad infinitum)'.

כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינה יורשה

(d)

If he wrote 'I have no Din u'Devarim in your property, nor in its Peiros, nor in the Peiros of its Peiros, in your lifetime and after your death', he does not eat the Peiros in her lifetime, and does not inherit her if she dies;

רבן שמעון בן גמליאל אומר מתה יורשה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:

(e)

R. Shimon ben Gamliel says, if she dies he inherits her, because he stipulated contrary to Torah. Any stipulation contrary to Torah is void. (He holds that a husband inherits his wife mid'Oraisa.)

גמ' רבי יוחנן בשם רבי יניי בשלא כנס אבל אם כנס אין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה

(f)

(Gemara - R. Yochanan citing R. Yanai): [He wrote to her] before he entered her (Nisu'in), but if he entered her, a person does not forfeit his rights through this expression.

אמר רבי יוסי בי רבי בון מילתיה דרבי חייה [צ"ל אמרה כן דתני ר"ח - שערי תורת ארץ ישראל] האומר ידיי מסולקות מן השדה הזו ורגליי מסולקות מן השדה הזו לא אמר ולא כלום

(g)

Support (R. Yosi bei R. Bun): R. Chiyah's teaching says so, for R. Chiya taught that one who says 'my hands are removed from this field', or 'my legs are removed from this field', his words have no effect.

א"ר אבון בר חייה קומי ר' זעירא מתניתא אמרה כן (שאין אדם) [צ"ל שאדם - ספר ניר] מאבד את זכותו בלשון הזה

(h)

Question (R. Avun bar Chiyah, to R. Ze'ira): A Mishnah teaches that one does not forfeit his rights through this expression!

דתנינן תמן מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השנייה מוציאה מיד הלוקח

1.

(Mishnah): If a man was married to two women and sold his field, and his first wife wrote to the buyer 'I have no claim with you', [after he dies] the second wife takes the field from the buyer.

הא הראשונה לא

2.

Inference: The first wife cannot [take it from the buyer, for this expression takes effect]!

אמר ליה כל גרמא אמרה שאין אדם מאבד את זכותו בלשון הזה (אלא כאן) [צ"ל דלא כן - ספר ניר] אפילו השנייה לא תוציא מיד הראשונה

(i)

Answer (R. Ze'ira): This very [Mishnah] teaches that one does not forfeit his rights through this expression! If not (i.e. rather, he forfeits his rights through this expression), even the second would not take from the first.

ולמה אין הראשונה מוציאה מיד הלוקח

1.

Question: [If so,] why does the first not take it from the buyer?

[דף נא עמוד ב] שכן היא כותבת לו כל ערר שיש לי בשדה זו אל יהי לי עמך כלום

2.

Answer: So she writes to him - any protest that I have in this field (to take it from you), I will not have any [protest] against you. (She did not lose her rights. Rather, she accepted not to contest the buyer.)

כתב לה וכתבתה לו כשם שאינו מאבד זכותו כך אשה אינה מאבדת זכותה

(j)

If he wrote to her (I have no Din u'Devarim...) and she wrote to him [so, in the same document] - just like he does not lose his rights, she does not lose her rights. (She intended to forfeit her rights only if he did. Since this expression does not help for him, also she does not lose her rights. We explained this like SEFER NIR)

כתב לה מן האירוסין (ומן הנשואין) [צ"ל ונחשאת - שערי תורת ארץ ישראל] פלוגתא דבית שמאי ובית הלל

(k)

If he wrote to her after [property fell to her during] Eirusin, and she had Nisu'in, Beis Shamai and Beis Hillel argue about this;

על דעתון דבית שמאי תמכור על דעתון דבית הלל לא תמכור

1.

According to Beis Shamai, she may sell. According to Beis Hillel, she may not sell. (R. MEIR SIMCHAH - Beis Hillel hold that what fell to her during Eirusin, she may not sell. I.e. her husband acquired it. Therefore, 'Din u'Devarim', which is mere Siluk (forfeiting rights to receive something new), has no effect.)

רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ונפלו לה לאחר מיכן מהו

(l)

Question (R. Yirmeyah, to R. Ze'ira): If he wrote to her [after Nisu'in] 'I have no Din u'Devarim in your property', and afterwards [property] fell to her, what is the law? (Since he did not yet acquire it, does it help, like when he wrote during Eirusin?)

ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו

(m)

Answer (R. Ze'ira): Can one stipulate about what is not in his Reshus?! (Since after Nisu'in Yado k'Yadah, Siluk does not help. And before the property fell, even a gift would not help, since it is not yet in his Reshus. We explained this like SHITAH MEKUBETZES, 78b.)

אמר רבי בון בר חייה קומי רבי זעירא מזכותו את למד חייובו (אלא לא כתב לה שנייה) [צ"ל אילו לא כתב לה שמא - קרבן העדה] אין לו אכילת פירות הוי מזכותו את למד חייובו

(n)

Objection (R. Bun bar Chiyah, to R. Ze'ira): From his rights, you learn his Chiyuv! Had he not written [I have no...], would he not eat the Peiros [of what falls to her]?! From his rights, you learn his Chiyuv. (Since he has rights to it, his Siluk helps before the property comes to his Reshus.)

2)

ONE WHO WAIVED RIGHTS TO HIS WIFE'S PROPERTY (Yerushalmi Perek 9 Halachah 1 Daf 51b)

רבי לוי בר חייתא בעא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך העתידין ליפול ליך מה הן ויש אדם מתנה על דבר שאינו בעולם

(a)

Question (R. Levi bar R. Chiyasa): If he wrote to her 'I have no Din u'Devarim in your property that will fall to you in the future', what is the law? Can one stipulate about what is not in the world?

מכרה פירות מחוברין לקרקע רבי אחא אמר כמוכרת פירות תלושין

(b)

If [he wrote to her 'I have no Din u'Devarim in your property', and] she sold Peros attached to the ground, R. Acha says, she is like one who sells detached Peros. (Her husband totally owns them; her sale is Batel.)

אמר רבי יוסי כמוכרת אחד מעשרה בקרקע

(c)

(R. Yosi): She is like one who sells a 10th (i.e. part of) the land. (Her sale is valid.)

רבי זעירא רב יהודה בשם רב הכותב שדה מתנה לאשתו (אינה מוכרת) [צ"ל אין לו אכילת - רא"ש ט:א] פירות

(d)

(R. Ze'ira citing Rav Yehudah citing Rav): One who writes a field for a gift to his wife, he does not eat the Peros.

אמר ר' זעירא [דף נב עמוד א] מתניתא [צ"ל לא - רא"ש] אמרה כן אילו הן פירי פירות מוכר פירות ולוקח קרקע והוא אוכל פירות

(e)

Question (R. Ze'ira): A Tosefta says unlike this! These are Peirei Peros - he sells Peros and buys land, and he eats the Peros. (Below, we explain that Rav holds that the gift was a pretext to exempt himself from feeding her; rather, she will eat the Peros. R. Ze'ira asks that we should say so also about one who said 'I have no Din u'Devarim...' We explained this like SEFER NIR.)

[צ"ל לאו ככותב שדה מתנה לאשתו הוא ואת אמרת אין לו לא פירות ולא פירי פירות - רא"ש]

1.

Is he not like one who writes a field for a gift to his wife, and you (Rav) say that he does not have Peros or Peirei Peros?!

רבי אימי בעא אילו אחר כותב לה יש לו אכילת פירות הוא שכתב לה לא כל שכן

(f)

Question (R. Imi): If someone else wrote to her, he eats the Peros. If he wrote to her, it is not all the more so [that he eats the Peros]?!

לא אמר אלא כותב אבל מוכר לא

(g)

Answer: [Rav] said so only about one who writes [a gift to his wife], but one who sells, no. (He eat the Peros.)

מה בין כותב מה בין מוכר

(h)

Question: What is the difference between one who writes [a gift] and one who sells?

עילה היה רוצה להבריח מזונות מן האשה

(i)

Answer: [A gift] was a pretext to exempt himself from feeding her (rather, she will eat the Peros. This does not apply to a sale.)

ניחא על דעתיה דר' יודה בשכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות אין לו אכילת פירות

(j)

Granted, according to R. Yehudah, when he wrote 'I have no Din u'Devarim in your property or in its Peros', he does not eat the Peros. (He gets only Peirei Peros.)

אפי' כתב דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיה אין לו אכילת פירות

(k)

Question: Even if he wrote 'I have no Din u'Devarim in this field or in its Peros', does he [never] eat the Peros? (Or, perhaps he forfeited only the Peros in it at the time?)

ניחא על דעתיה דרבנין בשכתב דין ודברים אין לי (בשדה זו ובפירותיה יש לו אכילת פירות) [צ"ל בנכסייך ובפירותיהן אין לו פירי פירות - פני משה]

(l)

Granted, according to Rabanan, when he wrote 'I have no Din u'Devarim in your property or in its Peros', he does not eat the Peirei Peros.

אפילו כתב דין ודברים אין לי (בנכסיך ובפירותיהן יש לו אכילת) [צ"ל בשדה זו ופירותיה אין לו פירי - פני משה] פירות

(m)

Question: Even if he wrote 'I have no Din u'Devarim in this field or in its Peros', does he not eat Peirei Peros? (Or, perhaps he forfeited only the Peros?)

נישמעינה מן הדא דמר רב זעירא רב יהודא בשם רב הכותב שדה מתנה לאשתו אין לו אכילת פירות

(n)

Answer: We learn from the following. R. Ze'ira citing Rav Yehudah citing Rav said that one who writes a field for a gift to his wife, he does not eat the Peros.

אמר רבי זעירא מתניתא אמרה כן ואילו הן פירי פירות מוכר פירות ולוקח קרקע ואוכל פירות

1.

Question (R. Ze'ira): A Tosefta says unlike this! These are Peirei Peros - he sells Peros and buys land, and he eats the Peros. (Below, we explain that Rav holds that the gift was a pretext to exempt himself from feeding her; rather, she will eat the Peros. R. Ze'ira asks that we should say so also about one who said 'I have no Din u'Devarim...' We explained this like SEFER NIR.)

מכיון שכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן לא ככותב שדה מתנה לאשתו הוא את אמר לא פירות ולא פירי פירות

i.

Since he wrote 'I have no Din u'Devarim in your property or in its Peros', is he not like one who writes a field for a gift to his wife, and you (Rav) say that he does not have Peros or Peirei Peros?!

הוי לא שנייה על דעתיה דרבי יודה בשכתב דין ודברים אין לי על שדה זו ובפירותיהן בשכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן אין לו אכילת פירות

(o)

Answer - Inference: [Since R. Ze'ira challenged Rav, who discusses a gift of a field, from a Tosefta teaching about 'in your property...', this shows that according to R. Yehudah, there is no difference between one who wrote 'I have no Din u'Devarim in this field or in its Peros', and one who wrote 'I have no Din u'Devarim in your property or in its Peros'. He does not eat the Peros.

ודכוותיה לרבנן לא שנייא בין שכתב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן בין שכתב דין ודברים אין לי בשדה זו ובפירותיהן (יש לו אכילת) [צ"ל אין לו פירי - פני משה] פירות

1.

And similarly, according to Rabanan, there is no difference between one who wrote 'I have no Din u'Devarim in your property or in its Peros', and one who wrote 'I have no Din u'Devarim in this field or in its Peros'. He does not get Peirei Peros. (We explained this like PNEI MOSHE.)

רבי ירמיה בשם רב הלכה כר"ש בן גמליאל [דף נב עמוד ב] אבל לא לעניין (דברים) [צ"ל דבריו - קרבן העדה]

(p)

(R. Yirmeyah citing Rav): The Halachah follows R. Shimon ben Gamliel, but not for his reason.

הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר אם מתה יורשה

1.

The Halachah follows R. Shimon ben Gamliel, who says that if she dies, he inherits her;

אבל (דברים) [צ"ל לא לענין דבריו שאמר - קרבן העדה] שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על הכתוב בתורה תנאו בטל

2.

However, the Halachah does not follow his reason. He said, because he stipulated contrary to Torah, and any stipulation contrary to Torah, his Tenai is Batel;

בתנאי גוף אבל בתנאי ממון תנאו קיים וזה תנאי ממון הוא

3.

[This is true] for a Tenai about [pain to the] body, but a monetary Tenai is binding, and this is a monetary Tenai.

ולמה אמרו תנאו בטל שבסוף הוא זכה בהן

(q)

Question: Why did they say [here] that [the Halachah follows R. Shimon ben Gamliel, i.e.] his Tenai is Batel? [Only] in the end (when she dies), he acquires [the inheritance. Therefore, Siluk should work! - HAGAHOS R. DINAR]

ר' אימי בשם רבי יוחנן בדין היה שאם מכרה ונתנה שיהא מכרה קיים שבסוף הוא זוכה בהן ולמה אמרו בטל שלא תהא אשה מוכרת נכסים משל בעלה ואומרת שלי הן

(r)

Answer (R. Imi citing R. Yochanan): It would be proper that if she sold or gave, it is fulfilled, for [only] in the end, he acquires it. Why did they say that it is Batel? It is lest a woman sell property of her husband, and say 'it is mine.'

רבי יוסטינה הוה ליה עובדא ושאיל לרבנין אמרין ליה פוק מנכסיך שאל לרבי שמעון בן לקיש אמר ליה עול בנכסיך

(s)

A case occurred with Rav Yustinah (he wrote to her 'I have no Din u'Devarim...', and she died); he asked Rabanan. They told him, leave your property (you do not inherit her, like Rabanan). He asked Reish Lakish; he told him, enter your property (like R. Shimon ben Gamliel).

ר' ירמיה בעא קומי רבי זעירא היי לון רבנין הא רב הא רבי יוחנן הא רבי שמעון בן לקיש

(t)

Question (R. Yirmeyah, to R. Ze'ira): Who are these Rabanan? Behold Rav, behold R. Yochanan, behold Reish Lakish (all of them rule like R. Shimon ben Gamliel)!

אמר ליה רבנין דר' יוסטינה

(u)

Answer (R. Ze'ira): They are the Rabanan of Rav Yustinah (the ones he asked. They hold like Rabanan of R. Shimon ben Gamliel.)

בעון קומי ר' יוחנן דברי חכמים מתה מי יורשה

(v)

Question (to R. Yochanan): According to Chachamim, if she died, who inherits her?

(אלין אחיה) [צ"ל א"ל אחין - פני משה] יורשין אותה

(w)

Answer (R. Yochanan): Her brothers inherit her [if she has no children, and her father already died].

רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא האחין שחלקו אלמנה ניזונת משלהן

(x)

Question (R. Yirmeyah, to R. Ze'ira): Brothers who divided [their father's estate] - is the widow fed from them?

שלא תאמר יעשו כמו שמכרו ולא תהא ניזונת משלהן

1.

Perhaps you say that it is as if they sold, and she is not fed from them!

פשיטא מכרו שלהן מכרו

2.

Obviously, if [the heirs] sold [what they inherited], they sold (the widow is not fed from Meshubadim.)

רבי ירמיה בעא קומי רבי אבהו כתיב [במדבר לו ד] אם יהיה היובל לבני ישראל בשעה שהיובל נוהג הנחלות חוזרות ובשעה שאין היובל נוהג אין הנחלות חוזרות

(y)

Question (R. Yirmeyah, to R. Avahu): It says "Im Yihyeh ha'Yovel li'Vnei Yisrael" - at a time when Yovel applies, inheritances return. At a time when Yovel does not apply, inheritances do not return! (Bnei Menasheh should have said 'perhaps there will not be Yovel, and then Tzlafchad's portion will permanently go to another Shevet!')

אדרבה אתא מימר לך אפילו בשעה שהיובל נוהג והנחלות חוזרות ירושת תורה אינה חוזרת

(z)

Answer: [The verse] comes to teach you that even when Yovel applies and inheritances return, and Torah inheritance (e.g. a husband inherits his wife) does not return. (We explained this Sugya like PNEI MOSHE.)