TOSFOS DH Eis Lecha Sahadei d'Tav'atinhu mi'Chayim

תוספות ד"ה אית לך סהדי דתבעתינהו מחיים

(SUMMARY: Tosfos explains that she is not believed through a Migo, for we do not say a Migo retroactively.)

וא"ת ואמאי צריכה סהדי ניהמני לדידה במיגו דאי בעיא אמרה לקוחין הן בידי


Question: Why does she need witnesses? We should believe her through a Migo. If she wanted, she could have said that she bought them!

דאע"ג דקיי"ל דאין אותיות נקנות במסירה וצריכה מסירה ושטר לקיחה


Implied question: (This is not a Migo!) We hold that documents are not acquired through Mesirah (handing them over, alone). She needs Mesirah and a document of purchase [of the document]!

ה"מ לקנות החוב אבל לקנות הנייר קני בלא שטר הואיל והיא מוחזקת בו


Answer: That is to acquire the debt. She acquires the parchment without a document [of purchase], since she is Muchzak in it.

והך איתתא לא היתה חוששת אלא לקנות מלוגא דשטרי בלא החוב


This woman was concerned only to acquire the bundle of documents, without the debt.

מדקאמרה מחיים תפיסנא ותפיסה מחיים לא מהניא לגבות החוב דלא עדיפא ממסירה


Source: She said "I seized them in his lifetime." Tefisah in his lifetime does not help to collect the debt, for it is no better than Mesirah!

אלא דע"י כך היתה יכולה לדחוק היורשים שיפרעו היורשין מה שהיה חייב לה במה שלא תחזיר מלוגא דשטרי והוי כמו משכון


Rather, through this she could force the heirs to pay what [their father] owed to her, since she would not return the bundle of documents. It was like a security.

ואומר ר"י דלא חשיב מיגו הואיל ועכשיו אינה יכולה לטעון לקוח הוא בידי שכבר אמרה מחיים תפיסנא


Answer (Ri): This is not considered a Migo, because now she cannot claim that she bought it, since she already said that she seized them in his lifetime.

ומשום דאי בעיא אמרה לקוחין הן בידי בשעה שאמרה מחיים תפיסנא


Suggestion: We should consider it to be a Migo, because at the time she said that she seized it his lifetime, she could have said [instead] that she bought it!

לא מהימנא השתא דבאותה שעה שאמרה מחיים תפיסנא סבורה היתה שהיא טענה מעולה ולא היתה יודעת שהיא צריכה לטעון דתבעינהו מינה מחיים מדלא טענה מעצמה


Rejection: She is not believed now, for at the time she said that she seized it in his lifetime, she thought that it is a good claim. She did not know that she must claim that he claimed from her in his lifetime, since she did not claim this herself.

וראיה מסוף פרק זה בורר (סנהדרין דף לא.) גבי ההיא איתתא דנפק שטרא מתותי ידה ואמרה ידענא בהאי שטרא דפרוע הוא ולא הימנה ר"נ משום כיון דאתחזק בבי דינא


Proof #1: In Sanhedrin (31a), a woman was holding a document and said "I know that it was paid", and Rav Nachman did not believe her, since it was established in Beis Din;

פי' שראינו השטר בידה אי בעיא קלתיה לא אמרי' אע"פ שאם אמרה פרוע הוא קודם שראינו השטר בידה היתה נאמנת במיגו דאי בעיא קלתיה


I.e. since we saw the document in her hand, we do not say "if she wanted, she could burn it", even though had she said that it was paid before we saw the document in her hand, she would have been believed through a Migo, for if she wanted, she could burn it!

השתא שראינוהו בידה אין נאמנת עוד דהשתא לית לה מיגו


Now that we saw it in her hand, she is not believed any more, for now she has no Migo.

ועוד ראיה מדתנן בפרק שבועת הדיינין (שבועות דף לח:) מנה לי בידך ואמר לו הן למחר אמר לו נתתיו לך פטור


Proof #2: A Mishnah in Shevuos (38b) says that if one said "you owe to me 100", and he said "yes", and the next day he said "I gave it to you", he is exempt;

ופריך בגמרא (דף מא.) מינה למ"ד המלוה חברו בעדים צריך לפורעו בעדים והא הכא כיון דתבעי' בעדים כמאן דאוזפיה בעדים דמי וקתני פטור


Citation (41a) Question: According to the opinion that one who lends to his friend with witnesses must pay in front of witnesses, here since he claimed from him in front of witnesses, it is as if he lent to him in front of witnesses, and the Mishnah exempts!

ומאי קושיא שאני הכא דמהימן במיגו דאי בעי אמר אתמול להד"מ


Question: What was the question? Here is different, for he is believed through a Migo. If he wanted, yesterday he could have said "you never lent to me"!

אלא ודאי מיגו למפרע לא אמרינן.


Answer: Rather, surely we do not say a Migo retroactively.


TOSFOS DH Mar'ana li'Shtara a'Pumei

תוספות ד"ה מרענא לשטרא אפומיה

(SUMMARY: Tosfos explains that this obligates an oath in order to collect.)

פי' ר"ח בפ' שבועת הדיינין (שם דף מב. ושם ד"ה איתרע) דכל מרענא דבהש"ס לגבי שטר היינו שצריך בעל השטר לישבע קודם שיגבה


Explanation (R. Chananel, in Shevuos 42a): Whenever it says "I will discredit" about a document, it means that the bearer must swear before collecting.

והלשון משמע כן מדלא מסיק לא מיקרע קרעינן ולא מיגבא מגבינן ביה כדאמרינן באלו נערות (לעיל דף לו:) האי שטרא ריעא לא מגבינן ביה (ולא מיקרע קרעי' ליה)


Support: The words connote like this. We do not conclude "we do not tear it, nor do we collect with it", the way we said above (36a) "this tainted document, we do not collect with it, [nor do we tear it]." (The bracketed words are not in our text there, but it is clear that they were in the text of Tosfos Yevamos 101b DH Mar'ana.)

וא"ת למאי הלכתא אמר רב פפא דמרעינן ליה


Question: Regarding what did Rav Papa say that we discredit it?

אי לשבועה כדפירשנו


Suggestion: [One can collect with it only through] a Shevu'ah, like we explained.

אפי' לא מהימן כבי תרי יתחייב שבועה הבא ליפרע כדתנן במתני' (לקמן פז.) עד א' מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה


Rejection: Even if [Aba Mari] were not believed like two witnesses, the bearer would need to swear before collecting, like the Mishnah below (87a) "if one witness testifies that it was paid, she collects only through a Shevu'ah"!

וי"ל דרב פפא קאמר אפילו יהא קרוב שאינו בר עדות כמו בת רב חסדא שלא היתה בת עדות


Answer: Rav Papa said that even if [Aba Mari] were a relative [to one of the litigants], who is not Kosher for testimony, like Rav Chisda's daughter, who was not a Kosher witness [he would discredit the document].

ודקא א"ל נמי לרב פפא איכא איניש אחרינא בהדי מר


Implied question: Why did Rava ask if there is another witness with him (Rav Papa)?


Note: If there were a second witness, one cannot collect with it at all! Perhaps this question is based on our text "if not (there is no other witness), one witness does nothing." This is not in the text of some Rishonim; if it was in Tosfos' text, his answer below is difficult. Maharam Shif points out that in any case, "Bahadei Mar (with you)" is difficult for Tosfos' coming answer. This connotes that their testimonies would join!)

צ"ל שהיה רב פפא קרובו של בעל השטר או של נתבע להכי ליכא להימניה אפילו לשבועה.


Answer: We must say that Rav Papa was a relative of the bearer of the document or of the defendant. Therefore, he was not believed even for [obligating] a Shevu'ah.


TOSFOS DH Alma Michzi k'Shikra

תוספות ד"ה אלמא מיחזי כשיקרא

(SUMMARY: Tosfos explains the Sheker of a document that says that she swore.)

והתם נמי מיחזי כשיקרא שכתבו לה פלונית נשבעה ונפטרה מפלוני ונתנוהו ביד שליש שיתן לה לאחר שבועה


Explanation: Also there, it looks like a false matter. They wrote for her "Plonis swore and was exempted from Ploni", and gave it to a third party to give to her after she swears.

ומה שלא כתבו לה אם תשבע פלונית תפטר דלא הוה מיחזי כשיקרא


Implied question: Why didn't they write "if Plonis will swear, she will be exempt"? This would not look like a false matter!

היינו משום שלא להצריכה עדים היום או למחר.


Answer: They did not want to obligate her to bring witnesses now or at some time in the future [that she swore].



TOSFOS DH Chada d'Yad'ana Bei b'R. Meyasha d'Lo Amid

תוספות ד"ה חדא דידענא ביה בר' מיאשא דלא אמיד

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not claim that perhaps it belonged to their father.)

אע"ג דאילו הוה ר' מיאשא קיים והוה טעין שלי הוא היה מהימן אע"ג דלא אמיד דאימור מציאה אשכח או מתנה נתנו לו


Implied question: If R. Meyasha were alive, and he would have claimed that it is his, he would have been believed, even though he is not rich! He could say that he found a Metzi'ah, or received a gift!

מ"מ לא טענינן ליתמי דמילתא דלא שכיחא היא


Answer: Even so, we do not claim this for orphans, for it is not common.

כי היכי דלא טענינן להו נאנסו בסוף פרק המוכר את הבית (ב"ב דף ע: ושם).


Support: If Shtar Kis (a document of a business venture) was brought against orphans, we do not claim for them that the deposit was lost through Ones (for this is not common - Bava Basra 70b).


TOSFOS DH v'Od Ha Ka Yahiv Simana

תוספות ד"ה ועוד הא קא יהיב סימנא

(SUMMARY: Tosfos explains that we need to both reasons.)

אין לפרש ועוד אפי' אמיד


Suggestion: This means that further, even if he was rich (the Siman would help).

דאי אמיד מה מועיל הסימן דלמא זבנה מיניה


Rejection: If he was rich, a Siman would not help. Perhaps he bought it from him!

אף על גב דהאי סימן דציירי בסדיניה אין רגילות לידע אם לא שהפקיד אצלו


Implied question: This Siman, that they were wrapped in a sheet, it is not normal to know it, unless he deposited with him!

מ"מ בכסא דכספא ומטכסא דבסמוך ליכא סימן אלא בגופם וההוא לא הוי סימן שהפקיד דאיכא למימר דזבנה מיניה


Answer: In any case, regarding a silver cup and silk garment below, there is no Siman other than on the item itself, and it is not a Siman that he deposited, for we can say that he bought it from him!

אלא יש לפרש דהנך תרי טעמי אין מועילין זה בלא זה דבעינן דלא אמיד וסימן


Explanation: Rather, these two reasons do not help one without the other. We require that he is not rich, and a Siman.

וא"ת בסוף פ"ק דלעיל (דף יג:) גבי ארוס וארוסתו דקאמר חדא דהא קא מודה ועוד האמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג


Question: Above (13b), regarding an Arus and Arusah, [Rav Yosef] said "firstly, the husband admits. Further, Rav Yehudah said in the name of Shmuel that the Halachah follows R. Gamliel!"

א"ל אביי ובהא כי לא מודה מי מכשיר ר"ג כו'


Citation (13b) Question (Abaye): (You connote that the second reason suffices by itself.) Is R. Gamliel Machshir when he (the husband) does not admit?!

ומאי קשיא ליה דלמא רב יוסף שני הטעמים מצריך כדאשכחן הכא


Question: What was Abaye's question? Perhaps Rav Yosef requires both reasons, like we find here!

י"ל דהתם אתי שפיר דאי טעמא דמודה לא מהני לחודיה ההוא טעמא נמי דהלכה כר' גמליאל לא מהני ליה מידי דלא מכשיר ר"ג אלא ברוב כשרים אצלה


Answer: There, it is fine. If the reason that he admits does not help by itself, also the reason that the Halachah follows R. Gamliel would not help, for R. Gamliel is Machshir only when most people [in the area] are Kosher regarding her (do not disqualify her);

והכא רוב פסולין אצלה וליכא אלא חד טעמא דמודה בלבד


Here, most (i.e. everyone except for the Arus) are Pasul to her. The only reason is because he admits;

וה"ק ובהא כי לא מודה פי' אי טעמא דמודה לחודיה לא מהני מי מכשיר כו'


Abaye meant as follows. Here, when he does not agree, i.e. if the reason that he admits does not help by itself, is he (R. Gamliel) Machshir?!...

והא דאמרינן בהאשה שהלכה (יבמות דף קטו: ושם) ההוא דאפקיד שומשמי גבי חבריה א"ל הב לי שומשמאי א"ל שקילתינהו


Question #1: Yevamos (115b) discusses a case in which [Reuven] deposited sesame with [Shimon]. Reuven said "give to me my sesame." Shimon said "you took it!"

א"ל והא כך וכך הוו ובחביתא רמיין אמר ליה שקלתינהו והני אחריני נינהו


Reuven said how much there was, and that it was in a barrel. Shimon said "you took it. This is different sesame!"

ומשמע התם דאי הוה יהיב סימנים מובהקים הוה מהימן ולא מהימן אידך במיגו דלקוחים הם בידי


Inference: It connotes there that had Reuven given superb Simanim, he would have been believed, and Shimon would not be believed through a Migo that he bought them!

וכן בפרק איזהו נשך (ב"מ דף ע.) הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו חזינן איניש דאית ליה דהבא פריכא כו'


Question #2 - Citation (Bava Metzi'a 70a): What do we do with coins of orphans? We find a man who has pieces of gold...

אבל כלים לא דלמא פקדון נינהו ואתי איניש מעלמא ויהיב בהו סימנא ושקיל להו


Citation (cont.): It is not enough if he has Kelim, lest they are a deposit, and someone will come and give a Siman and take them.

התם מיירי כשיש עדים שהפקיד אצלו דתו לא מהימן למימר לקוח הוא בידי כיון שבא לידו בתורת פקדון אבל דהבא פריכא אין בו סימן


Answer (to both questions): There, he has witnesses that he deposited with him. Then, the Shomer is not believed to say that he bought it, since it came to him as a deposit. However, there is no Siman on pieces of gold.

והא ליכא למיחש שמא יכירו בטביעת עין דהא לא שכיח


We need not be concerned lest [witnesses say that] they know [that it is Ploni's] through Tevi'as Ayin (recognition), for this is not common.

ורשב"א נראה לו לפרש חדא דלא אמיד וליכא למיחש דלמא דר' מיאשא נינהו


Explanation (Rashba): Firstly, he is not rich. We need not be concerned lest they are R. Meyasha's;

ועוד לדלמא דאיניש אחרינא הוו נמי ליכא למיחש דהא קא יהיב סימנא.


And also, we need not be concerned lest they are someone else's for [this man] gave a Siman.


TOSFOS DH ka'Yahiv Simana

תוספות ד"ה קיהיב סימנא

(SUMMARY: Tosfos discusses Rashi's opinion about what the Siman was.)

פי' בקונטרס דציירי בסדינא ושבעה הוו


Explanation (Rashi): They were wrapped in a sheet, and there were seven.

ובהאשה שהלכה (יבמות דף קטו:) לא הוי סימן כי האי גוונא.


Question: In Yevamos (115b), we say that this is not a Siman! (Zera Yitzchak - others explain that this is not a question. Rather, this shows like Tosfos said above, that here it helps only together with the fact that R. Meyasha is not rich.)


TOSFOS DH Shuda d'Dainei

תוספות ד"ה שודא דדייני

(SUMMARY: Tosfos explains that the judge gives to whomever he wants.)

לא כפי' הקונט' שפי' שיאמדו הדיינים דעתו של נותן למי רצונו ליתן יותר


Explanation #1 (Rashi): The judges say to which of them the giver more wanted to give.

אלא אומר ר"ת שהדיין יתן למי שירצה


Rebuttal and Explanation #2 (R. Tam): No, the judge gives to whomever he wants.

ומביא ראיה מסוף פ"ק דגיטין (דף יד: ושם) גבי הולך מנה לפלוני ומת משלח מה שירצה שליח יעשה וקרי ליה התם שודא


Proof #1: In Gitin (14b), regarding "take 100 Zuz to Ploni", and the giver died, [one opinion says that] the Shali'ach does what he wants, and there we call this Shuda.

ועוד בפ' בתרא דקידושין (דף עד. ושם) אמרינן דנאמן דיין לומר לזה זכיתי כו' אבל אין בעלי דינים עומדים לפניו אין נאמן


Proof #2: In Kidushin (74a), we say that a judge is believed to say "I acquitted Ploni", but if the litigants are not in front of him, he is not believed;

ופריך וניהדר ונידייניה ומשני בשודא דדייני


The Gemara asks that we should judge them again, and answers that it was a case of Shuda;

ואי כפי' הקונט' שהדיינין אומדין דעתו של נותן אכתי ניהדר ויעשה שודא


According to Rashi, the judges estimate the giver's intent, we can still judge them again, and do Shuda!

וכן בירושלמי למי שירצו הדיינים להחליט מחליטין


Support: The Yerushalmi says that the judges give to whom they want.

ואם תאמר אם כן יתן הדיין למי שיתן לו יותר שכר


Question: If so, the judge will give to whoever pays more wages to him!

וי"ל דכל דיין דמקבל אגרא לאו דיינא הוא.


Answer: Any judge who takes wages is not a judge.


TOSFOS DH ha'Mocher Shtar Chov l'Chavero

תוספות ד"ה המוכר שטר חוב לחבירו כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses whether mid'Oraisa, one can sell a debt.)

תימה לר"י היאך יכול למכור החוב


Question (Ri): How can one sell a debt?

דבשלמא כשיש ללוה קרקעות מוכר לו אותו שיעבוד שיש לו על הקרקעות


Granted, when the borrower has land, he sells to him the lien that he has on the land;

אבל כשאין לו כלום מה מוכר לו


However, when [the borrower] has nothing, what does he sell to him?

ונראה לו דלא הוי מכר מדאורייתא דאי הוי מכר אמאי מחול


Answer (Ri): It is not a sale mid'Oraisa. If it were a sale, why is it pardoned [when the seller pardons]?

וכן נראה לר"ת דלא הוי מכר אלא מדרבנן ומייתי ראיה מדאמר בפ' מי שמת (ב"ב דף קמז: ושם) אמר רבא אמר ר"נ מתנת שכ"מ מדברי סופרים


Support (R. Tam): It is a sale only mid'Rabanan. In Bava Basra (147b), Rava said in the name of Rav Nachman that Matanas Shechiv me'Ra is mid'Rabanan;

ופריך והאמר ר"נ אע"ג דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל


Citation (147b) Question: Rav Nachman taught that even though Shmuel taught that one who sold a loan document to his friend and pardoned it, it is pardoned, and even an heir can pardon...

מודה שמואל שאם נתנו במתנת שכ"מ שאינו יכול למחול


Citation (cont.): Shmuel agrees that if he gave it through Matanas Shechiv me'Ra, he cannot pardon it.

אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דאינו יכול למחול כו'


Citation (cont.): Granted, if you will say that [Matanas Shechiv me'Ra] is mid'Oraisa, this is why he cannot pardon...

משמע דמידי דאורייתא אינו יכול למחול


Inference: Something (a sale or gift) that is mid'Oraisa, he (the seller or giver) cannot pardon it.

ויש לדחות דלעולם אפי' הוי מכר שטר דאורייתא יכול למחול


Rejection: This is no proof. Really, even if sale of a document, is mid'Oraisa, one can pardon;

והתם ה"פ א"א בשלמא דאורייתא מש"ה אינו יכול למחול היורש לפי שהוא אינו יורש אלא המקבל מתנה הוא היורש


There, it means that granted, if [Matanas Shechiv me'Ra] is mid'Oraisa, the heir cannot pardon, because he does not inherit. The recipient of the gift inherits [the giver].

דאם הוא מדאורייתא אם כן נפקא לן מוהיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה


Source: If it is mid'Oraisa, we learn from "v'Hayah b'Yom Hanchilu Es Banav" - the Torah gave a father permission to bequeath to whomever he wants;

אלא אי אמרת דרבנן אמאי אין יכול למחול הלא אפי' מידי דאורייתא יכול למחול כ"ש מתנת שכ"מ דרבנן


However, if you will say that it is only mid'Rabanan, why can't he pardon? Even matters that are mid'Oraisa, he can pardon, and all the more so Matanas Shechiv me'Ra mid'Rabanan!

וא"ת אמאי איצטריך למעוטי שטרות מאונאה אם מכר שטר חוב לא הוי דאורייתא


Question: Why do we need [a Drashah] to exclude documents from Ona'ah (overcharging), if sale of a loan document is not mid'Oraisa?

וי"ל דנהי דהחוב אינו מכור מ"מ שייך בו אונאה שהוא שוה הרבה לקונה שימכרנו בדמים יקרים ללוה


Answer #1: Granted, the debt is not sold, but Ona'ah applies, for it is worth a lot to the buyer. He can sell it for much money to the borrower.

א"נ כגון שהיה חייב לו מלוה על פה ומעלה לו דמים שיכתוב לו השטר.


Answer #2: He owed to him a Milveh Al Peh (a debt without a document), and [the lender] paid him to write a loan document.


TOSFOS DH Mipnei she'Yado k'Yadah

תוספות ד"ה מפני שידו כידה

(SUMMARY: Tosfos resolves the Gemara in Bava Metzi'a with our Gemara.)

תימה לר"י דבסוף שנים אוחזין (ב"מ דף יט: ושם) גבי מצא שובר בזמן שהאשה מודה יחזיר לבעל


Question (Ri): In Bava Metzi'a (19b), regarding one who found a receipt [for a Kesuvah], if she admits, we return it to the husband;

ופריך וליחוש דלמא כתבה ליתן בניסן כו'


Citation (19b) Question: We should be concerned lest she wrote to give it in Nisan [but she was not paid and did not give it until later, and in between she sold her Kesuvah! Her husband might use the receipt to 'prove' that he paid the Kesuvah before she sold it!]

ומשני שמע מינה איתא לדשמואל דאמר המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול


Citation (cont.) Answer: This shows that Shmuel is correct. He said that if one sold a loan document, and then pardoned the debt, it is pardoned. (Since she can pardon the Kesuvah anyway, returning the receipt does not hurt one who bought her Kesuvah.)

והשתא אכתי ניחוש דלמא כתבה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי ואזלה והכניסתה לכתובתה לבעלה שאינה יכולה למחול כדאמרי' הכא


Still, we should be concerned lest she wrote to give it in Nisan, and did not give it until Tishrei, and entered her Kesuvah to her [new] husband, after which she cannot pardon it, like we say here! (If so, returning the receipt hurts one who bought her Kesuvah.)

וצ"ל דמיירי התם בדידעי דלית לה בעל.


Answer: We must say that there we discuss when we know that she has no husband [now].