1)

TOSFOS DH Asa'um k'Nechasim she'Einam Yedu'im v'Aliba d'R. Shimon

תוספות ד"ה עשאום כנכסים שאינם ידועים ואליבא דר"ש

(SUMMARY: Tosfos infers that the Halachah follows R. Shimon, for this works only according to him.)

פסק ר"ח כר"ש בנכסים שאינם ידועין

(a)

Pesak: R. Chananel rules like R. Shimon regarding unknown property.

וכן נראה מדקאמר ואליבא דר"ש משמע דכל הני דסבירא להו שטר f

(b)

Support: Since it says "according to R. Shimon", this connotes all those who hold that a diversion document does not acquire hold like R. Shimon.

דאי בעי למימר דתקינו רבנן משום תקנת מברחת כמו שאומר ר"ש בנכסים שאינן ידועין

(c)

Suggestion: Perhaps the Gemara means that Rabanan enacted for the sake of a Mivrachas (one who wants to divert property), just like R. Shimon holds about unknown property;

ואפי' רבנן דר"ש מודו בה ולעולם לית הילכתא כוותיה

1.

Even Rabanan of R. Shimon agree to this. Really, the Halachah does not follow R. Shimon!

א"כ הל"ל עשאום כנכסים שאין ידועים לבעל אליבא דר"ש בלא וי"ו

(d)

Rejection: If so, it should have said "that is not known to the husband, according to R. Shimon", without a Vov;

דהוה משמע דכי היכי דנכסים שאינם ידועים לא משתעבדי לבעל אליבא דר"ש ה"נ מברחת לכ"ע

1.

This would connote that just like property that is not known, the husband has no rights to it according to R. Shimon, the same applies to a Mivrachas, according to everyone;

ומדקאמר ואליבא דר"ש משמע דוקא לר"ש משום דע"י הברחה הוו נכסים שאינם ידועים

2.

Since it rather says "and according to R. Shimon", this connotes that it is only according to R. Shimon, because through the diversion, the property is unknown.

וכבר בא מעשה שטר מבריח נכסיו לפני ר"ת שרצה ללוות ורצה שלא ישתעבדו נכסיו לבעל חוב וגם שטר מבריח נכסיו שלא ישתעבדו נכסיו לכתובת אשתו

(e)

Pesak: A case of a diversion document came in front of R. Tam. A man wanted to borrow, and he did not want his creditor to have a lien on the property. In another case, a man wanted that there will be no lien on his property to pay his wife's Kesuvah;

ואמר ר"ת שהשטר קיים ומגבינן ביה

1.

R. Tam ruled that the document is valid, and [the recipient] collects with it.

דדוקא הכא דהוי מברחת דלא קני להו בעל דהוו נכסים שאין ידועים אמרינן דודאי להבריח נתכוון

(f)

Explanation: Only here it is Mivrachas so the husband will not acquire, for it is unknown property, we say that surely, she intended to divert property;

אבל במעשים אלו דאי לא הוי קני לוקח הויא קני להו ב"ח והאשה וכיון דבהכי לא הוי מוברח אית לן למימר דלמתנה גמורה איכוין.

1.

However, in these cases, if the recipient would not acquire, the creditor or woman would acquire. If so, the property is not diverted. Therefore, we should say that he intended for a full gift.

2)

TOSFOS DH Dikli v'Ilani Dikli

תוספות ד"ה דקלי ואילני דקלי

(SUMMARY: Tosfos supports R. Tam from here.)

היינו כפי' ר"ת בהמוכר את הספינה (ב"ב דף פב. ושם:) דדקלים מתקיימין הרבה

(a)

Explanation: R. Tam explained in Bava Basra (82a) that date trees last very long;

ולא כרשב"ם דפי' התם דאין מתקיימין יותר מד' וה' שנים גבי הא דאמר רב זביד דקל אין לו גזע.

1.

It is unlike Rashbam, who explained there that they do not last more than four or five years, regarding Rav Zevid's teaching that a date tree has no trunk.

3)

TOSFOS DH Ilani v'Gufni Ilani

תוספות ד"ה אילני וגופני אילני

(SUMMARY: Tosfos resolves this with a source that vines are better.)

משמע דגופני גריעי מאילני וכ"ש מדקלי דעדיפי מאילני

(a)

Inference: Vines are worse than trees, and all the more so they are worse than date trees, which are better than [other] trees.

וקשה דאמרינן בהחובל (ב"ק דף צב. ושם) אריסיה דשמואל אייתי ליה תמרי טעמינהו טעמא דחמרא אמר קא מכחשי בגופנא כולי האי א"ל למחר אייתי לי מקורייהו

(b)

Question: We say in Bava Kama (92a) that Shmuel's sharecropper brought to him dates. [Shmuel] tasted in them the taste of wine. He said "they are weakening the vines so much. Tomorrow, bring to me their roots (uproot them)!

משמע דגופני עדיפי מדקלי

1.

Inference: Vines are better than date trees!

וי"ל דדקלי עדיפי בזה שאין צריך להוציא עליהם כלום כדי לתקנן

(c)

Answer: Date trees are better in this respect, that one need not spend anything for them in order to fix them;

אבל גפנים צריכין יציאה מרובה לזמר ולתקן הכרם דאם לא כן מתקלקל

1.

However, vines need great expenditures, to prune them and fix the vineyard. If not, they get ruined;

ומי שיכול לטרוח לעובדם ולשומרם כראוי יש בהן ריוח גדול.

2.

For one who can toil and work and guard them property, there is great profit.

4)

TOSFOS DH Kelala d'Milsa

תוספות ד"ה כללא דמלתא

(SUMMARY: Tosfos concludes that this discusses what we buy with money that fell to her.)

ר"ח גריס גזעו מחליף קרנא אין גזעו מחליף פירא

(a)

R. Chananel's text: R. Chananel's text says "if the Geza regenerates, it is principal. If the Geza does not regenerate, it is Peros. (Usually, "Geza" is trunk. Here, we can explain that it refers to the source.)

פי' דבר שאוכל הפירות והקרן מתקיים זהו קרנא ואין מוכרין אותו ליקח ממנו קרקע

(b)

Explanation: A matter in which one eats the Peros and the principal remains, this is principal. We do not sell it to buy land;

ודבר שהוא כלה שאין גזעו מחליף הוי כאילו נפלו לה פירות וילקח בהן קרקע

1.

Something that is consumed, i.e. the Geza does not regenerate, it is as if Peros fell to her. He buys land with it.

ולפ"ז אמרי לה פירא הוא דקאמרי להאי כללא דהא אבא זרדתא ופירא דכוורי אין גזען מחליף כדפי' בקונטרס

(c)

Consequence: The opinion that says "it is Peros" taught this general rule, for a forest of trees (for lumber) and a pond of fish do not regenerate, like Rashi explained.

וקשה לרשב"א דמשמע דאמרי לה קרנא קאמרי להאי כללא מדלא נקט אמרי לה פירא לבסוף

(d)

Question #1 (Rashba): The Gemara connotes that the opinion that says "it is principal" taught this general rule, since it did not teach last (just before the general rule) the opinion that it is Peros!

ועוד דאמר רב נחמן לקמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מיכסי ביה כו' הל"ל קרנא הוי

(e)

Question #2: Below, Rav Nachman said that if she brought a cloak to him, it is Peros. He wears it... He should have said that it is principal! (The principal endures, and he need not sell it.)

ועוד דא"כ הא דקתני פיר של גפרית ומחפורת של צריף ר"מ אומר קרן הוי נמי פירוש (הגהה בגליון) דחשיב כקרן המתקיים והבעל אוכל פירות

(f)

Question #3: R. Meir taught that a reserve of sulfur or alum is considered principal. Also this means that it is considered like lasting principal, and the husband eats the Peros;

וא"כ קשיא דר"מ אדר"מ דהא קתני במתניתין דלר"מ פירות מחוברין שמין אותם כמה הן יפין וילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות

1.

If so, R. Meir contradicts himself, for in our Mishnah, R. Meir says that for attached Peros, we evaluate their worth, and he buys land for this amount and he eats the Peros!

וגפרית וצריף לא גריעי מפירות מחוברין

i.

Sulfur and alum are no worse than attached Peros.

ועוד דהשתא הוי ר"נ כר"מ

(g)

Question #4: Now, Rav Nachman holds like R. Meir! (On Amud B, the Gemara connotes that he holds like Chachamim who argue with R. Meir.)

ונראה כפי' הקונט'

(h)

Conclusion and Explanation #2: Rashi's Perush is better. (Something that is consumed is considered principal.)

ור"ת גרס כר"ח ומפרש דלאו בנפלו לה פליגי אם ימכרם אם לאו דהא קאי אהא דקאמר פשיטא ארעא ובתי ארעא

(i)

Explanation #3: R. Tam had R. Chananel's text, and explains that they do not argue about property that fell to her, whether or not we sell it, for we refer to this that was taught "obviously, land and houses, land";

דאיירי בנפלו לה כספים ואהא קאי פלוגתייהו ומפרש דאם נפלו לה כספים ורוצה הבעל לקנות בהם אבא זרדתא ופירא דכוורי

1.

This discusses money that fell to her. The argument [of principal or Peros] refers to this. [R. Tam] explains that if money fell to her, and the husband wants to buy a forest of trees and a pond of fish...

וכן משמע מתוך פירוש ר"ח דמפרש גזעו מחליף קרנא כו' הלכך היכא (מכאן מעמוד ב) דקתני ילקח בהם קרקע אין קונין אלא דבר שגזעו מחליף

2.

Support: R. Chananel's Perush connotes like this. He explains that if the Geza regenerates, it is principal. Therefore, when it was taught that we buy land, we buy only something in which the Geza regenerates.

79b----------------------------------------79b

אלמא דבלקנות איירי ולפ"ז לא קשה מידי לפי' ר"ח הא דאמר ר"נ פירא הוי ולא דר"מ אדר"מ דהתם מיירי שמכנסת לו גלימא

3.

Inference: We discuss buying. Therefore, there is no difficulty for R. Chananel from Rav Nachman's teaching [that a cloak] is Peros, and not a contradiction in R. Meir, for there we discuss when she entered a cloak to him;

ופיר גפרית וצריף וקרי פירא למאי דאכיל בעל פירות נכסי מלוג

4.

A reserve of sulfur or alum is called Peros, since the husband eats the Peros of Nichsei Melug;

אבל הכא מה שקונין בכספים שנפלו קרי קרנא ומה שאין קונין קרי פירא דדין פירות עליו כמו שהפירות ימכרו וילקח בהן קרקע

i.

However, here, what they buy with money that fell to her is called principal, and what they do not buy is called Peros, for it has the law of Peros, just like they sell Peros and buy land with the money.

ולפ"ה קשה דמפרש דאין גזעו מחליף מוכרין דהא גלימא אמר לקמן אף על גב דאין גזעו מחליף דמכסי ביה ואזיל

(j)

Question: It is difficult for Rashi, who explained that if the Geza does not regenerate, we sell it. Below we say that even though a cloak does not regenerate, he wears it [until it gets worn out]!

וכן פיר גפרית ומחפורת של צריף אמרי רבנן דהוי דבעל אף על גב דאין גזעו מחליף

1.

Similarly, a reserve of sulfur or alum, Rabanan say that it belongs to her husband, even though it does not regenerate!

ולר"ת ניחא דאע"ג דאין קונין לכתחילה מכספים אלא דבר שגזעו מחליף כשנופל לה בירושה אין מזקיקין אותו למכור

(k)

Observation: This is fine for R. Tam. Even though l'Chatchilah, we buy with money only something that the Geza regenerates, when she inherits, we do not force him to sell it;

אלא אוכל פירות כמו שהוא עד שיכלה הקרן כיון שיש שיור קצת כמו בגלימא וכל דדמי ליה.

1.

Rather, he eats the Peros as it is, until the principal is consumed, since there is a small remnant, like the case of a shirt, and everything similar.

5)

TOSFOS DH k'Man Lo k'Rabanan v'Chulei

תוספות ד"ה כמאן לא כרבנן כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why he did not teach about the child itself.)

השתא משמע דסבר ר' ינאי דוולד בהמת מלוג לאשה

(a)

Explanation: Now, it connotes that R. Yanai holds that the child of an animal of Nichsei Melug belongs to the woman.

וא"ת א"כ לימא ולד בהמת מלוג לאשה

(b)

Question: If so, he should say that the child of a Melug animal belongs to the woman!

וי"ל לרבותא נקט דאפילו כפילא הויא דאשה.

(c)

Answer: He teaches a bigger Chidush, that even though the Kefel (double payment of a thief) belongs to the woman.

6)

TOSFOS DH Pira d'Pira Lo Takinu Lei Rabanan

תוספות ד"ה פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן

(SUMMARY: Tosfos explains that it depends on where they come from.)

דוקא במידי דאתי מעלמא כגון כפל ולד בהמת מלוג

(a)

Explanation: This refers only to something that comes from elsewhere, such as Kefel for the child of a Melug animal;

אבל פשיטא דפירי דפירא נמי תקינו ליה רבנן כדתנן בהכותב (לקמן פג.) לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב כו'

1.

Obviously, Rabanan enacted for [a husband] also Peros of Peros, like the Mishnah (below, 83a) says "he always eats Peros of Peros, unless he writes..."

והא דקאמר משלם תשלומי כפל לאשה

(b)

Implied question: Why does he pay Kefel (i.e. double) to the woman? (Her husband should get the payment of principal!)

היינו כפל לחודיה אבל קרן לבעל

(c)

Answer: She gets only the Kefel (extra payment). Her husband gets the principal.

תימה דגונב בהמת מלוג עצמה שהיא של אשה הוי הכפל לבעל דהא לא הוי פירא

(d)

Question: If one stole an animal of Nichsei Melug itself, which belongs to her, the Kefel belongs to her husband, for it is not Peros of Peros;

וגונב ולד בהמת מלוג דהויא דבעל הוי הכפל לאשה

1.

If one stole the child of a Melug animal, which belongs to the husband, the Kefel belongs to the woman!

וריב"ן פירש דכ"ש בהמת מלוג עצמה דהוי הכפל לאשה

(e)

Answer (Rivan): All the more so, an animal of Melug itself, the Kefel belongs to the woman;

והכי פי' פירא כיון דלא הוי מעלמא תקינו ליה רבנן והוא הדין פירא דפירא

1.

The Gemara means as follows. Peros, since they do not come from elsewhere, Rabanan enacted for him (her husband). The same applies to Peros of Peros;

הא פירא דפירא דאתי מעלמא לא תקינו ליה וכל שכן פירא דאתי מעלמא.

2.

Distinction: Peros of Peros that come from elsewhere, they did not enact for him, and all the more so Peros that come from elsewhere.

7)

TOSFOS DH She'ani Hasam d'Ika Orah

תוספות ד"ה שאני התם דאיכא עורה

(SUMMARY: Tosfos questions why this is considered a remnant.)

קצת תימה לרשב"א דחשיב עורה שיור הא אם היה רוצה לשוחטה אינו יכול.

(a)

Question (Rashba): Why is the skin considered a remnant? If he wanted to slaughter it [for its skin], he may not! (Tosfos holds that "remnant" connotes something that he had the right to benefit from it. Tosfos ha'Rosh - in any case, if it died, the skin is principal.)

8)

TOSFOS DH Harei Avadim u'Shefachos v'Chulei

תוספות ד"ה והרי עבדים ושפחות כו'

(SUMMARY: Tosfos proves that they produce somewhat.)

משמע דזיתים וגפנים זקנים עושים קצת פירות מדפריך עלה מעבדים

(a)

Inference: Old olive trees and vines produce sparse fruits, since we challenged this from [old] male and female slaves;

ושפחות ובעבדים ושפחות מיירי שעושים קצת מלאכה דאם אינם יכולים כלום מה מכירה שייך בהם

1.

Male and female slaves do a little Melachah. If they cannot do anything, a sale does not apply to them! (No one would buy them.)

ועוד דמסיק דפליגי דנפלו לה בשדה שאינה שלה ואי מיירי בזיתים וגפנים שנתייבשו לגמרי מ"ט דמ"ד לא תמכור

(b)

Support: Also, we conclude that they argue about when they fell to her in another's field. If they totally dried up, why does one opinion forbid selling them?

והא ליכא שבח בית אביה דכיון דנתייבשו לגמרי לא יניח בעל השדה להשהותם

1.

There is no praise of her father's house. Since they totally dried up, the owner of the field will not permit to keep them there!

אלא ודאי מיירי כשעושין קצת פירות

2.

Conclusion: Rather, surely we discuss when they produce sparse fruits.

וקשה לר"י מהא דאמר בפ' המקבל (ב"מ דף קט:) דההוא גברא דמשכן פרדסא לחבריה לעשר שנים וקש לה' שנים

(c)

Question (Ri): It says in Bava Metzi'a (109b) that a man mortgaged an orchard for ten years (they deducted its rental value for each year from the loan). After five years, the trees stopped producing (they were old);

דפריך למ"ד התם פירא הוי מהא דתנן הכא נפלו לה זיתים וגפנים זקנים ימכרו וילקח בהן קרקע כו'

1.

We challenged the opinion there that [the wood] is like Peros (the lender gets it) from the Mishnah here "if she inherited old vines or date trees, we sell them and buy land..."

אלמא קרנא הוי דאי פירא הוי יאכל הבעל עצים

2.

Inference: It is principal. If it were Peros, the husband would consume the wood!

ומאי פריך הא מיירי שעושין פירות ולהכי חשיב גוף האילן קרנא ולא פירא

3.

Question: What was the question? We discuss when they produce fruits. Therefore, the tree itself is considered principal, and not Peros!

וה"ה בההוא דמשכן פרדסא דהיכא דלא קש ועושין פירות שלא יקח ב"ח עצים דחשיבי קרנא כל זמן שעושין פירות אחריני

i.

The same applies to the mortgaged orchard. If [the trees] did not grow old, and they still produce, the creditor may not take the trees, for they are considered principal as long as they produce other fruits.

ויש לומר דהכי פריך כיון דאמרי רבנן ילקח בהן קרקע לטובת הבעל מדפליג רבי יהודה ואמר שאינה צריכה למכור משום שבח בית אביה

(d)

Answer: We ask as follows. Since Rabanan said that we buy land with the money for the husband's benefit, since R. Yehudah argues and says that she need not sell it, due to praise of her father's house...

א"כ כי יבשו לגמרי נמי קרנא הוי וילקח בהן קרקע

1.

If so, also when they totally dried up, it is principal, and he buys land;

דאי פירא הוי אמאי אמרי רבנן ימכרו אדרבה טוב לו לבעל שיאכל פירות מה שהוא וימתין מעט עד שיתייבשו לגמרי ויהיו הכל שלו

i.

If it were Peros, why would Rabanan say that he sells them? Just the contrary, it is good for the husband to eat the Peros, whatever they are (even if they are small) and wait a little until they totally dry, and then everything is his!

אלא ודאי קרנא הוי.

2.

Conclusion: Rather, surely it is principal.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF