[1] בגמ' איתא דר' יהושע בן לוי משום בר קפרא אמר שמחלוקת ר' יוסי ור' יהודה היא בתחילה, אבל בסוף לדברי הכל אינה מוחלת, ור' יוחנן אמר בין בזו ובין בזו מחלוקת. ור' אבהו אמר שר' יוחנן פירש לו שהוא ור' יהושע בן לוי לא חולקים והם מדברים באופנים שונים. ונחלקו רב דימי ורבין כדלהלן באיזה שני אופנים אמר ר' יוחנן בין בזו ובין בזו מחלוקת, ובאיזה אופן שלישי הוא מודה, וכן באיזה שני אופנים אמר ר' יהושע בן לוי שבאחד מהם נחלקו ובאחד מהם הם מודים.

[2] ולשיטתו מה שאמר ר' יהושע בן לוי שנחלקו בתחילה - היינו בתחילת חופה, ומה שאמר שלכו"ע לא נחלקו ולא מהני - מיירי בסוף ביאה. ומה שאמר ר' יוחנן בין בזו ובין בזו מחלוקת מיירי על תחילת חופה ועל סוף חופה שהיא תחילת ביאה.

[3] ולשיטתו מה שאמר ר' יהושע בן לוי שבתחילה לכו"ע מוחלת בעל פה - היינו בתחילת חופה, ומה שאמר שנחלקו לבסוף היינו סוף חופה שהיא תחילת ביאה (וה"ה בסוף ביאה). ומה שאמר ר' יוחנן שבזו ובזו מחלוקת, כוונתו על תחילת ביאה (שהיא ג"כ סוף חופה) וסוף ביאה, אבל בתחילת חופה גם הוא מודה שלכו"ע מוחלת.

[4] רב פפא מפרש שאילולא שאמר ר' אבהו שכך מפורש לו מדברי ר' יוחנן, היה עדיף לומר שר' יהושע בן לוי ור' יוחנן ודאי חולקים, והיינו שר' יוחנן ס"ל שבכל ענין יש מחלוקת, ואיל ר' יהושע בן לוי מחלק בין הדברים. ורב דימי ורבין לא נחלקו, והיינו שמה שאמר רבין בשם ר' יהושע בן לוי שהמחלוקת רק לבסוף אבל בתחילה לכו"ע מוחלת, סוף הכוונה סוף חופה - שהיא תחילת ביאה ובזה נחלקו, אבל בתחילת חופה לכו"ע מוחלת. ומה שאמר רב דימי שמחלוקת בתחילה אבל בסוף לכו"ע אינה מוחלת, תחילה היינו תחילת ביאה שהיא סוף חופה בזה נחלקו, אבל בסוף ביאה לכו"ע אינה מוחלת.