-------------------------------------------------

[1] וכן המביא את הזכור עליו, וע' לקמן (דף ג.) שנחלקו תנאים בעשה לשניהם האם חייב שתים, לר' ישמעאל חייב שתים ולר"ע רק אחד.

[2] כל שש אלה דינם במזיד והתראה בסקילה.

[3] במזיד והתראה דינו בשריפה, וכן כל אלה הנכללים בכרת זה דינם בשריפה.

[4] ונכלל בזה, הבא על אשה ועל בת בתה, והבא על בתו מאנוסתו, והבא על בת בתו, או בת בנו, או על חמותו, או על אם חמותו, או על אם חמיו.

[5] כאן יש ב' סוגי מיתות במזיד והתראה, אם מאורסת בסקילה, ואם היא נשואה בחנק.

[6] ונכלל בזה אשת אחי אמו.

[7] על שבע כריתות אלו (9-15) אין בהם מיתת ב"ד כלל.

[8] עוד נאמר בו (דברים יח:י) "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ".

[9] וה"ה ידעוני ג"כ בכרת, וע' לקמן (דף ג:) שנחלקו ר' יוחנן ור"ל למה לא מנו אותו במשנה.

[10] ובמזיד והתראה דינו בסקילה.

[11] וכולל כל הל"ט מלאכות, שיש בכל אחד במזיד כרת, וע' לקמן (דף ג.) למה לא מנו אותם במשנה ויהיה ע"ד כריתות.

[12] כל י"ד כריתות אלו (21-34) אין בהם מיתת ב"ד.

[13] שני אלו הם מצות עשה, ואין בהם חטאת.

[14] ס"ל דהכל הוא טומאה אחת אריכתא, דלא בא לטהרה, דאין יכול נזיר למנות לנזירות טהרה אלא ביום השמיני.

[15] ר' יוסי בר' יהודה סובר שכבר ביום שביעי שסופר לטומאתו יכול להתחיל את הנזירות, וכיון שכן אם נטמא שוב ביום השביעי - חשוב טומאה חדשה. אולם אינו צריך להביא עליה קרבן בפני עצמו, דכיון שלא יצא לשעה אחת שראוי להביא קרבן - דאין הבאת קרבן אלא בשמיני, לכן אינו מביא אלא על האחרונה ועולה לו לכולם.

[16] פי', כל העריות כתוב עליהם בפרשת אחרי מות ונכרתו כל הנפשות, ובאחותו חזר לכתוב בה עוד פעם כרת בפרשת קדושים (ויקרא כ:יז) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ (אחותו דרישא) וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ (אחותו דסיפא) גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא:

[17] אכן למסקנא (לקמן דף ג.) מבואר שלא צריך לזה לימוד מיוחד, אלא ילפינן ממה דאמר ר' הושעיא כל מקום שיש לך ב' לאוים וכרת אחד - יש חילוק חטאות ביניהם. וא"כ ברשיעא בר רשיעא - שבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו דיש בו ג' לאוים וכרת אחד, אין אנו צריכים לדרשא מיוחדת ללמוד שחייב שלש.