גמ' מח: - נ:

לר"מ כתובה מבינונית אף מיתמי [חינא], חכמים - זיבורית [אשה רוצה להנשא]

ר' ישמעאל - בדניזק שיימינן [ג"ש שדה] (אא"כ אין לו בשוה [אהני קרא])
ולאביי מפני תיקון עולם בדמזיק שיימינן

ר"ע - בדמזיק [שדהו, טעמא דקרא משום תקון עולם שלא יגזול],
וק"ו להקדש כר"ש בן מנסיא דאפי' תם משלם נ"ש להקדש [רעהו]

ר"ש - בע"ח מבינונית מפני תיקון עולם - עולא - שלא תנעול דלת בפני לווין,
לר"ש - טעמא דקרא שלא יקפוץ ללות לגבות עידית

למר זוטרא (איתותב) - כתובה מיניה מבינונית, מיתמי מזיבורית,
כשאביו ערב קבלן (רש"י - ומת בנו) מזיבורית [מגבי כלאחר מיתה]

יש מ"ד אין ערב לבע"ח או קבלן לכתובה משתעבד אא"כ יש ללוה נכסי בשעת הלואה -
לתי' א' חוץ מאב לבן [משעבד נפשיה]

להל' ערב לכתובה לא משתעבד [מצוה ולא חסרה]

זיבורית מיתמי - ר"נ - אפי' התנה, רבא - חוץ מהתנה [מדאו' בעידית (וכן ניזקין)],
ואפי' גדולים [אין נעילת דלת דלא חשב שימות]

לרש"י נשתדפה עידי עידית גובה ניזקין מבינונית [תיקון עולם], ומיתמי מזיבורית

רש"י מט: - נ.

חינא - לרש"י - אנשים בעיני נשים

קבלן לכתובה - התפיסה מטלטלין ומסרה לקבלן והוא החזיר לבעל

שעבודא דאו' - אנוכי אערבנו (קרקע = ערב)

גמ' נ: - נא:

ספק אם נפרעין ממתנה במקום שיש בנ"ח [נתן משום שנהנה ממנו - כפסידא דלקוחות]

לוקח גובה מגזלן הפירות ושבח קרקעות מבנ"ח [עולא אמר ר"ל - אין כתובין (רש"י - אין קול), ר' חנינא - אין קצובין, לרש"י - דלא קדים], ממשעבדי כשלקחו אחר ששיבח

לגבות ממשעבדי - ר"ל - כתובין חוץ ממזון אשה ובנות [תנאי ב"ד רק לבנ"ח],

ר' חנינא - קצובין וספק אם צריך ג"כ כתובין

עישור פרנסה לבת ככתובין [קול],
קנו מידו ככתובין חוץ ממזון בנות [צררי]

לר' יצחק - משביעין משיב אבידה בטענת ברי [כר"א בן יעקב]

מודה במקצת לבנו - ראב"י - ישבע [אינו מעיז], רבנן - לא ישבע [מעיז - וכמשיב אבידה]

רש"י נ: - נא:

שכ"מ שנתן ר', ש', ת' - בע"ח גובה מכולם - לרש"י כ"א לפי חלקו

מצאת ב' והלא אמר דהחזיר א' - לגי' רש"י - לר' יצחק ישבע

לרש"י - קטן בטענת אביו = טענה חשובה ומשביעין לראב"י

אינו מעיז - לרש"י - שעשה לו טובה

לרש"י חשוד אממונא חשוד אשבועה

גמ' נב. - נב:

אפוטרופוס 1) מעשר, מוכר נכסים, יינות להאכיל לאלתר ולא להניח,
2) וקונה להם תשמישי מצות שיש להן קצבה,
3) ואם דן לזכותם אין יתומים נפסדים,
4) ולא יחליף נכסיהם באחרים אבל לת"ק מוכר עבדים ולוקח שדות ורשב"ג חולק,
5) לרבי מוכר עבד לעצמו, לת"ק רק לאחרים,
6) לר' יוסי מוכר שדה וקונה שור, 7) צריך לחשב עמהן באחרונה ורשב"ג חולק

במפסיד נכסיהם להל' מסלקינן ליה

אין אפוטרופוס נשים עבדים קטנים אלא במינוי האב

רב חנילאי בר אידי אמר שמואל - קנין מיתמי וליתמי בכסף ולא במשיכה אבל לא לגריעותם, והנ"מ רק כשמשך מהם והוקרו דיכולים לחזור

אין שבועה לאפוט' - לת"ק במינוהו ב"ד, לאבא שאול (להל') במינהו אביהן [מח' מתי אתי לאימנועי], לר"א בן יעקב - זה וזה ישבע [כנושא שכר - הנאה מאב]

רש"י נב:

אי לא יכול המוכר לחזור לא נחשב ברשותו לענין דליקה

א"צ הכרזה במכירת נכסי יתומין - לרש"י - רק לכרגא ומזוני וקבורה דיתמי

גמ' נג. - נד:

מטמא, מדמע, מנסך (רב - ממש [הגבהה קודם ניסוך], שמואל - מערב [מנסך קלב"מ]), מפגל:

ר"מ - אפי' שוגג חייב [קנס אטו מזיד בדרבנן]

ר"י - בשוגג פטור [ר' יוחנן (להל') - לא שמיה היזק, חזקיה - כדי שיודיעו]

במזיד חייב [חזקיה - שמיה היזק, ר' יוחנן - שלא יטמא טהרות חבירו]

מודה חזקיה - גרמא בניזקין פטור (פוסל פרה במחשבה, היסח הדעת ממי חטאת)

מבשל בשבת - ר"מ - בשוגג יאכל (רש"י - הוא בשבת)
במזיד אסור (בשבת, ומוצ"ש מותר לכל ולרש"י כתובות לד. לאחרים)

ר"י - בשוגג מוצ"ש (לכל) במזיד אסור

ר' יוחנן הסנדלר - בשוגג מוצ"ש לאחרים, במזיד אסור עולמית

לר' יוחנן: לר"י קנס אטו מזיד בדאורייתא
חוץ: מחומרא דע"ז, כהנים דממנעו ולא עבדי, שביעית חמירא
ולא בדרבנן חוץ מאגוזי ערלה שנפלו להיתר ואח"כ נתפצעו בשוגג [אתי לאיערומי]

לר"מ - קנס אטו מזיד בדרבנן חוץ: מאכל תרומה טהורה ושילם חולין טמאים בשוגג (לרש"י - לפי מדה משלם), מדם שנטמא ונזרק בשוגג, מעשר בשבת, מטביל כלים בשבת [לטובה קמכוין]
ולא בדאו' חוץ מע"ז [חומרא] ושביעית [דמונין שנים משביעית, נחשדו]

לר' יוסי לא קנסו, ובליקט מכֶרם שנתערב ערלה במזיד מותר [לא שכיח]

רש"י נג. - נד.

לרב קנסא מקנסא ילפינן, ושמואל חולק

האוכל תרומה בשוגג משלם תבואה חולין מתוקנין ונעשין תרומה [ונתן לכהן את הקדש - ע"י נתינתו - בדבר הראוי לחול שֵם תרומה]

האוכל תרומה בטומאת הגוף במיתה אפי' בתרומה טמאה (דלא כגמ' חולין קיג:)

גמ' נד: - נה:

כהן אינו נאמן לומר נטמאו או נתפגלו - אביי - כשאינו בידו

רבא - כשרק הגיד לו כשנפגשו פעם שנייה

ר' יוחנן - ר' יוסי - נאמן אפי' לאחר זמן [כהן גדול ביו"כ נאמן שפיגל]

לר"י אזכרות ס"ת שלא לשמה מעביר עליהן קולמוס לשמן חוץ מבכל הס"ת [מיחזי כמנומר]

ר' אבהו - מתוך שסופר נאמן שגוילים לא לשמה ויודע שיפסיד כל שכרו, נאמן להפסיד ס"ת

ר' יוחנן בן גודגדא - א"צ דעת אשה שמקבלת גט; קטנה לכהן אוכלת תרומה

פיקח בחרשת לא אוכלת תרומה [אטו חרש בפיקחת ותרומה דרבנן אטו דאו']

קורה הגזול - ב"ש - מקעקע הבירה, ב"ה - דמים [תקנת השבים]

חטאת גזולה - עולא - יאוש כדי לא קני ובלא נודעה לרבים מכפרת [תיקון מזבח שלא יהא כהנים עצבים (רש"י - שב ואל תעשה עוד חטאת, הפקר ב"ד הפקר לרשותו)]

רב יהודה - יאוש כדי קני ונודעה לרבים פסולה [תיקון המזבח - "אוכל גזילות"]

רבא - אפי' לעולא גנב והקדיש וטבח - הפקר ב"ד הפקר (להקדיש, לכרת בשחט בחוץ [לרש"י - קנס]) משעת הקדש

גמ' נה: - נט.

אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, נירון איגייר ונפק ר"מ, ג' עשירי ירושלים, מרתא בת בייתוס, ר' יוחנן בן זכאי ואספסיינוס - תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דר"ג ורופאים לר' צדוק, טיטוס ומיתתו, אונקלוס אסקי' לטיטוס בלעם ופושעי ישראל;

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא (דלא התאבלו על ירושלים), אשקא דריספק חריב ביתר, נבוזראדן ודמו של זכריה ואגייר, הקול קול יעקב, כי עליך הורגנו כל היום,

ר' יהושע פדה תינוק ברומי - ר' ישמעאל בן אלישע, בנו ובתו נשבו - על אלה אני בוכיה, נחתם גז"ד על נתינת עיניו באשת רבו וי"א אשת איש

סיקריקון: בהרוגי מלחמה - של הגוי,

אח"כ - למשנה ראשונה - קנה מגוי ואח"כ מבעה"ב בלי שטר מקחו בטל [רש"י - מיראה, השני נוח לי]

משנה אחרונה - קונה מגוי ונותן לבעה"ב רביע (רב - מעות (1/5 קרקע), שמואל - קרקע (1/3 מעות)) [גוי אוזיל גבי'], ב"ד של רבי - וקדימה לבעלים עד י"ב חודש

למשנה ראשונה - רב - עם שטר מבעה"ב/מאשה קונה, שמואל - דוקא עם אחריות

מתחילין מגדול שבדיינין חוץ מדיני נפשות ומנינא דרבי [לרש"י - השאר יכנעו]

תורה וגדולה במקום א' - משה, רבי, רב אשי

אין דין סיקריקון: בא מחמת חוב, אנפרות (לרש"י - יחזיר בחנם), משלם מס המלך

חרש - מכירת מטלטלין - לת"ק ברמיזה, לבן בתירא אף בעקימת שפתים [כדי חייו]
ולא קרקעות [אין כדי חייו]

גיטין - לל"ק לר"נ לכו"ע ברמיזה, לל"ב מח'

פעוטות (מבן 6 עד 10) קונים ומוכרים מטלטלין [כדי חייו],

מתנתו - לרב אשי (להל') מתנה, לרב יימר לא

משום תיקון עולם: בדמזיק שיימינן, ניזקין בעידית, בע"ח בבינונית, כתובה בזיבורית, בנ"ח לפני משועבדים, זיבורית מיתומים, פירות ושבח (מגזלן) ומזונות מבנ"ח, משיב אבידה ואפוט' לא ישבע, המטמא וכו' בשוגג פטור במזיד חייב, גט לחרשת, תרומה לקטנה, חטאת גזולה ולא נודעה מכפרת, סיקריקון, חרש ופעוטות מוכרין ולוקחין

גמ' נט: - ס:

דרכי שלום - א) כהן לפני לוי [הכהנים בני לוי, ויבדל אהרן להקדישו ק"ק, וקדשתו] ואסור לכהן לחלק כבוד לאחר בקריה"ת [דרכי שלום] חוץ: מב' וה', כייפי לגדול
אביי - אין כהן - נתפרדה החבילה (ל"ק ברש"י - לוי אינו קורא, ל"ב - אין סדר), אין לוי - קורא אותו כהן

1) כהן 2) לוי 3) ת"ח פרנסים 4) ת"ח ראויין לפרנסים 5) בני ת"ח שאבותיהן פרנסים
6) ראשי כנסיות 7) כל אדם

אין קוראין בחומשין בביה"כ [כבוד הצבור],

אין קורין מספר דאפטרתא [לא ניתן ליכתב] ולהל' מותר [עת לעשות],

אין כותבין מגילה לתינוק אלא בסירוגין, לר"י מבראשית עד מבול ומויקרא עד שמיני

ר' יוחנן - תורה מגילה מגילה ניתנה [במגילת ספר כתוב עלי]

ר"ל - תורה חתומה ניתנה (לרש"י - בסוף מ' שנה) [לקוח את ספר התורה]

ר' לוי - ח' פרשיות בר"ח ניסן - פ' כהנים, לוים, טמאים (לרש"י - פסח שני), שילוח טמאים, אחרי מות, שתויי יין, נרות, פרה

ר' אלעזר - רוב תורה בכתב, ר' יוחנן - בע"פ

תושבע"פ אין לכותבן [כי על פי הדברים האלה, כתוב לך את הדברים האלה]

ברית עם ישראל בשביל דברים שבע"פ

גמ' ס: - סא.

דרכי שלום:

ב) עירוב מונח במקום הישן [חשד (לרש"י - שמטלטלין בלי עירוב)]

ג) קדימה של בור הקרוב לאמה - לשמואל לסוכרו לשלו [קרוב], לרב מאליו דרך הילוכה

לרב תתאי קדים [נהר כפשטיה], רב הונא בר תחליפא - להל' כל דאלים גבר

ד) גזל ממצודה בלי תוך, ה) גזל מציאת חש"ו, ו) גזל עני המנקף זית
- לר' יוסי גזל גמור מדבריהם [רש"י - אינו זוכה כזוכה]

ז) עניי, חולי, קוברין גוי עם ישראל

ח) משאלת לחשודה אשביעית נפה ותנור וריחים, ובאשת ע"ה אף בוררת וטוחנת עמה

[אביי - רוב ע"ה מעשרין, רבא - במוחזק לעשר וחשודה על חולין בטומאה (ע"ה דר"מ)]

לרבא - מסייע בטומאה דרבנן אבל לא דאו' (חלה)

ט) "אחזוקו" לגוי העובד בשביעית

י) שאילת שלום לגוי - סב. - אבל לא כופלין, לרב כהנא לרש"י - מתכוין אחרת

רש"י סא.

לרש"י - לרבא אין רוב ע"ה מעשרין אלא מחצה על מחצה ואסור לסייען בדאו'

גמ' סא: - סב.

אין מפקידין תרומה שהוכשרה אצל כהן ע"ה אפי' בצמיד פתיל [תסיטנו נדה]

ת"ק - אשת חבר (לרש"י טמאה) טוחנת עם אשת ע"ה (לרש"י - תבואת ע"ה))

לר"ש בן אלעזר לא תטחון [נותנת (לרש"י - ע"ה לה) ואוכלת]

אין עושין חלת ותרומת ע"ה בטהרה [לרש"י - כהן סומך עליו שטהור]

אבל עושין תחלת עיסה וזיתיו בטהרה [כדי חייו דגבל ובדד] ומפריש ונותן לכלי משונה [היכר] או לכלי שלא מקבל טומאה, ואומרים לו "אם תגע תחזור לטיבלא"

גניבא בר אוריין - "שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי"

רש"י סב.

לרש"י - שכיר לנכרי מותר בשביעית