פסול, אינו גט, אינו מועיל, אינו משלח (לשון עבר) - לא בטל; הרי הוא חרס - בטל;
בטל (בלי "הוא") תיקו (רש"י - אולי לשעבר משמע)

אביי - מהני ביטול לשליח מתנה [הולך לאו כזכי]

ר"נ (להל') - חוזר ומגרש בו [רק ביטל השליחות, ואין דיבור מבטל גט], ורב ששת חולק

ביטול בב"ד - לר"נ (להל') בפני ב' [נמי "ב"ד" (לרש"י - אודועי בעלמא)], לרב ששת בפני ג'

תקנת ר"ג - ר' יוחנן - תקנת ממזרים [כר"נ - ואין לב' קול]

אמר לעשרה כתבו - רבי (להל') - יבטל זה שלא בפני זה (לרש"י אפי' לכתחלה),

לת"ק דר"י בן קרחה עדי חתימה לא מצטרפי כשאמר לזה שלא בפני זה

לר"נ - מה כח ב"ד יפה בממונא (אפוטרופוס) ולא באיסורא (ביטול שליח - אשת איש)

גילוי דעת שאינו רוצה שליח - לאביי (להל') אינו בטל, לרבא בטל חוץ מגילוי דעת שרצה תנאי המפריע לגט

תיקן ר"ג שאלמנה ובגט יבמין (לרש"י - מהזקוק) נפרעת ע"י נדר ליתומים [רש"י - עונש שבועה מרובה, מורה היתר דקטרחה ליתומים/לאחי בעלה הראשון]

ר"פ - צריך לפרט נדרו לחכם [שמא נדר על איסור]
ר"נ - א"צ [יגייז דיבורו וחכם יתיר]

אפי' למ"ד נדר ברבים יפר אבל לא על דעת רבים (לרש"י - על דעתינו) חוץ מלצורך מצוה

הלל תיקן פרוסבול (רש"י - מסירת שטרות וב"ד מפקיעין ממונו)

אינו משמט: 1) מסר שטרותיו לב"ד [לרש"י - הפקר ב"ד אין לא יגוש],

"משמט אני" "אעפ"כ" - רבה - ותלי ליה (רש"י - מכריחו לומר מתנה אני נותן)

גוי קונה ישראל בכסף [או לעקר - מכסף מקנתו], ובחזקה (לרש"י - בחזקת יאוש - הלבישו הנעילו וכו') [וישב ממנו שבי]

מפקיר עבדו או יאוש (רש"י - הוי הפקר) - שמואל - א"צ גט שחרור [עבד איש - שרשות רבו עליו]

מותר לשחרר עבד כנעני: 1) לר' ישמעאל [לעולם בהם תעבודו - רשות] (ור"ע חולק),
2) כדי שבני העיר יפדה, 3) שיזלזל בעיני גוי, 4) לרבינא - הפקרות בשפחה,
5) אף לאביי בחציה בת חורין [לא חזי], 6) מצוה (דרבים),
7) ר' יוחנן - עבד שברח מבית אסורים, 8) מצוה לקיים דברי המת שישחררו,
9) חצי בן חורין [מצוה רבה (לשֶבֶת יצרה)]

המקדיש עבדו - רבה אמר רב - יצא לחירות [עם קדוש קאמר] (וצריך גט שחרור)

ת"ק - עבד הקדש אין גזבר משחרר או מוכר לעצמו (לרש"י - רק הקדש לימכר) אלא מוכר לאחרים

המקדיש עבדו לרשב"ג מועלין בשערו [כגזוז], ות"ק חולק [אפי' לר"מ (כבצורות) - משבח]

גר שמת - ת"ק ור' יוחנן להל' - עבדיו בני חורין, אבא שאול ור' יהושע בן לוי - רק גדולים

סימן ששיחררו: השיא עבדו לבת חורין, רבו הניחו תפילין, כתב שטר אירוסין לשפחתו
ולא: בלוה ממנו, אפוטרופוס, תפילין בעצמו, קרא ג' פסוקים

צאי בו והתקדשי בו - לר"מ מקודשת [הרי את מקודשת = לשון שחרור (ראויה להתקדש)]

לל"ב דאמימר - מפקיר עבד ומת אין תקנה [בנים לא ירשי איסורא]

הקנה חצי עבד לקטן - מעמידין אפוטרופוס, מקרקיש זוזי לקטן, וכותב גט שחרור (לרש"י - הקטן [פעוטות יכולין למכור])

כתב אעשנו בן חורין או אתננה שדה זו לפלוני - לרבי/ר"מ קנה, לחכמים לא קנה

עבד שטוען "לא עשאני בן חורין" - אינו נאמן [שמא זיכה ע"י אחר],
"לא כתב לי ולא נתן לי" - נאמן [הודאת בע"ד] (וביורש משלשין הפירות)

מכר שדה אפותיקי - גובה משאר נכסים (חוץ מלא יהא פרעון אלא מזו),

הודו ב"ה דכופין לשחרר חצי עבד [לשבת יצרה] אבל לא של יתומים קטנים או שפחה שאינה בהפקרות (אלא לר"י בן ברוקה [פו"ר])

משחרר חצי עבדו בשטר - לרבי קנה [היקש לכסף [והפדה לא נפדתה]]

ספק אם יש למעוכב גט שחרור קנס, חבלה, תרומה

להל' - שן ועין א"צ גט שחרור, שאר אברים צריך [מדרש חכמים]

מכר עבד לקנס לבד ספק אי נחשב דבר שלא בא לעולם

חצי עבד שקידש ישראלית - ספק

חציה שפחה לישראל - רב ששת ורבא - אינה מקודשת [כחצי אשה]

אריס, חוכר, משכון שדה של גוי פטור ממעשר (למ"ד יש קנין)

גוי שאנס ביתו ועבדו - דמיו מותרין, וכותב שטר בערכאות [כמציל מידם]

ר' יהושע ב"ל - מוכר עבדו/בהמה גסה לגוי - קונסו לפדותו עד עשרה/מאה בדמיו - וספק אי לאו דוקא (לרש"י - אולי פחות)

אין קונסין בנו: צרם אוזן בכור, מכוון מלאכתו במועד, מכר עבד לגוי, זריעת שדה שהטיבה בשביעית, מטמא [לא שמיה היזק]

מוכרו לחו"ל צריך גט מרבו שני [חורא גנב, קנסינן היכא דאיכא איסורא]

בן חו"ל נשא בת א"י - עבדה תיקו; עבד שיצא אחר רבו לחו"ל ומכרו שם - תלוי אם דעת רבו לחזור

מוכר שדה ביובל - רב - מכורה ויוצאה, שמואל - אינה מכורה ומעות חוזרין

לא תסגיר עבד אל אדוניו: תנא דברייתא - מז' אומות שקיבל לא לעבוד ע"ז ידור בא"י,
ר' יאשי' - במוכר עבד לחו"ל, רב אחי בר' יאשיה - בעבד שברח מחו"ל לא"י, רבי - בלוקח עבד ע"מ לשחררו

אין מבריחין שבויין [ת"ק - תיקון עולם לשבויין העתידים, רשב"ג - תקנת השבויין שעמו (נ"מ בשבוי א')]

ס"ת - כתבו מין ישרף; גוי מח' - יגנז [וקשרתם וכתבתם (וכן מומר)], ישרף לר"א [רש"י - סתם מחשבתו לע"ז], קורין - לרשב"ג בגר שחזר לסורו מיראה [לשמה]

לא יחזיר - גירש משום שם רע או נדרה [משום קלקולא (לרש"י - יודע שאסור להחזירה וגמר בלבו לגרשה ולכן אינו נאמן לבטל הגט), קנס שלא יהו פרוצות] (נ"מ - אם אמר, או צריך לומר "משום נדר")] -

לר"י - אין הפרה בהודר ברבים (מח' ג', י') [כי נשבעו להם נשיאי העדה]

נדר הוא - מותר להחזירה

גירשה משום איילונות לר"י לא יחזיר [קלקולא] וכשיש לה בן מ"מ אין לה כתובה

מוכר שדה לגוי - קונה ממנו ביכורים [תיקון עולם (לרבה מדאו') (לרש"י - קנס למוכר)]

קנין גוי בא"י - רבה - לא למעשר [לי הארץ] חוץ: מסוריא למ"ד לאו כיבוש, מירוח גוי [דיגונך]

לא הפקיר ישראל לקט שכחה ופאה אדעתא דעכו"ם

שותפות ישראל וגוי בסוריא - רבי - טבל וחולין מעורבין זב"ז (לרש"י - כל חטה 1/2 1/2 ויפריש מיניה וביה),
רשב"ג - יש ברירה

ר' יוחנן - קנין פירות כקנין הגוף [ולביתך - ביכורי אשתו]

הקדיש שדה מקנה ואח"כ יורשו - ר"י ור"ש - כשדה אחוזה ומתחלקת לכהנים [אשר לא משדה אחוזתו] (לר"מ - כשדה מקנה וחוזרת לבעלים)

פי שנים בשדה החוזרת לאביו ביובל [לאו כקנין הגוף]

אביי - בעל בנכסי אשתו צריך הרשאה לדון עליו ולא על פירות [כר"ל]