[1] בגמ' מבואר שמודה ר' אליעזר שאמר ב"חוץ מאיש פלוני" - שהוי גט ואסורה להינשא לאותו פלוני, שאם נשאת לאדם אחר ונתאלמנה או נתגרשה ממנו, יכולה עתה להינשא לאותו פלוני, דכיון שנשאת לאחר נתרוקנה כל האישות של הראשון ופקעה האישות של הראשון לגמרי (כמבואר בתוד"ה אילימא), וממילא יכולה להינשא עתה לאותו פלוני. אכן זה שייך דוקא באמר לה חוץ וכו', שהראשון שייר בגט, ועתה ע"י גט או מיתה של השני ניתרת. אכן אם הראשון אמר לה "על מנת" דהוי תנאי, הרי שאם תפר את תנאו - יפקע הגט הראשון וכל הנישואים עם השני היו באיסור, בזה לא מהני מידי מה שנשאה לאחר באמצע - ולעולם היא אסורה על אותו פלוני.

[2] כיון שכל התנאי היה שלא תינשא לאותו פלוני, אולם אם זינתה איתו לא עברה על תנאו. ולפ"ז לא שייך לומר לשיטת ר' יוסי שר"א וחכמים נחלקו ב"על מנת", דא"כ מה הוא מקשה על ר"א היכן מצינו האסורה לזה מותרת לזה, הא לא נאסרה על אותו פלוני - דמותרת היא לו בזנות, ולכן על כרחך שמחלוקתם לשיטת ר' יוסי היא ב"על מנת".

[3] ואי אפשר לומר כמו שאמר ר"ע שהיא על כל העולם גרושה ועליו היא אלמנה - ומשום שהגירושין כלפיו לא שינו כלום דהיא המשיכה להיות אסורה לו, זה אינו, דהרי גם כלפיו היא הותרה לו ע"י הגירושין בזנות, דע"מ הוא רק שלא תינשא לו, והרי שהיא גרושה גם כלפי זה הכהן שאסרה אותה הבעל עליו. אכן אם המחלוקת בחוץ, אתי שפיר דברי ר"ע, דעל אותו פלוני כהן שנאסרה עליו - לא שינו הגירושין כלום, דהיא אסורה עליו גם בזנות דהרי שייר בגט כלפיו.

[4] אכן אין צד שתהיה באמת מגורשת ליום אחד - ולמחר תחזור להיות אשת איש, דזה ודאי לא שייך דאם הועיל הגט איך תחזור להיות אשתו אח"כ. אלא כל הנידון האם חל הגט - ולעולם, או שלא חל כלל.

[5] וזה לא דומה לנידונו של ר"א ששם עכ"פ למי שהתיר - הוא התיר אותה לו לעולם, ולכן שם ס"ל לר"א שחל הגט.

[6] כאן לא ביארה הגמ' שום צד, כלומר לא אמרה הגמ' "או דלמא לא שנא" - וכמו שס"ל לרבנן שלא מהני הגט במשייר שלא תינשא לפלוני גם כאן לא יועיל הגט. והטעם ביארו התוס' (בד"ה כיון), שמיד כשאמר רבא את הצד הזה באיבעיא ד"כיון דפסקה - פסקה", הבין שכך הוא האמת שכיון ששעה אחת יצאה ממנו - ודאי שיצאה ממנו לעולם.