גיטין דף נה. א
קטנה וחרשת שנשאו, האם יוצאות בגט והאם אוכלות בתרומה?
לענין גירושין | לענין לאכול בתרומה | |
קטנה וחרשת קטנה שהשיא אותן האב |
האב מקבל את הגט בשבילן | אוכלות בתרומה |
קטנה שהשיאוה אחיה ואמה וחרשת גדולה שנשאת בעצמה | יכול לגרשן | קטנה: אוכלת בתרומה דרבנן [1] חרשת: אינה אוכלת כלל [2] |
מפני מה חטאת גזולה שלא נודעה לרבים מכפרת, ושנודעה לרבים אינה מכפרת?
שלא נודעה - מכפרת | נודעה - אינה מכפרת | |
לעולא [3] | שלא יהיו כהנים עצבין ונמצא מזבח בטל | יאוש כדי לא קני |
לרב יהודה | יאוש כדי קני | שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות |
גיטין דף נה: א
האם דין זה שלא נודעה מכפרת הוא גם בעולה?
עולה שלא נודעה מה דינה? | מה הטעם? | |
לעולא | אינה מכפרת | דאין כהנים אוכלים ממנה - ולא שייך כהנים עצבים |
לרב יהודה | מכפרת כחטאת | דיאוש כדי קני [4] |
הלוקח מן הסיקריקון - האם בטל המקח?
לקח מהסיקריקון אפי' חזר ולקח מהבעלים |
לקח מהבעלים ושוב לקח מהסיקריקון |
|
בגזירה הראשונה והשניה | מקחו קיים | מקחו קיים |
בגזירה השלישית | מקחו בטל | מקחו קיים |
[1] דאין מה לגזור, דאין לחוש שמא יטעו להתיר בקטן שנשא גדולה שתאכל בתרומה - דהכל יודעים שאין נשואין לקטן.
[2] ואפי' בתרומה דרבנן, גזירה שמא ישא כהן חרש את הפיקחת וירצה להאכילה בתרומה - וחיישינן שמא יבוא להאכילה אפי' בתרומה דאורייתא, וזה איסור גמור לפיקחת כיון שאין כאן נשואין מה"ת.
[3] סובר עולא שדבר תורה בין נודעה ובין לא נודעה מכפרת ומשום ש"יאוש לא כדי קני" ואין הבהמה קנויה לגזלן ביאוש לחודיה, ולא חל ההקדש ואינה חטאת כלל. אלא שתיקנו חכמים היכא שלא נודעה שהיא גזולה שיחול ההקדש, כדי שלא יהיו הכהנים עצבין שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, דאם הכהנים יהיו עצבים יהיה המזבח בטל משום שנמנעין הכהנים מלעבוד.
[4] והטעם שנקט חטאת, הוא כדי לומר חידוש יותר גדול, דבעולה פשיטא שיש לגזור בנודעה שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות - כיון שכולה כליל, אלא אפי' בחטאת שאין מגיע למזבח אלא החלב ודם וכל הבשר אוכלים הכהנים - ג"כ יש לחוש שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות, ותקנו שאם נודעה שלא מכפרת.