[1] הגמ' בתחילה רצתה לתלות את מחלוקתם בדין "הולך כזכי" דרב ס"ל דהולך כזכי ושמואל ס"ל דהולך לאו כזכי, והגמ' דחתה די"ל דלכו"ע הולך כזכי אלא שסובר שמואל, דמגו שעדיין חייב הלווה באחריות המעות יכול לחזור בו, דהיינו שהאחריות מראה שכאן עדיין נשאר הממון ברשות הלווה ולכן יכול לחזור בו עד שלא יגיע ליד המלוה. ופירש"י דנפ"מ לענין מתנה בלא אחריות, שלפי ההו"א לשמואל חוזר בו דהולך לאו כזכי ולפי המסקנא אינו חוזר בו דהולך כזכי. והתוס' (בד"ה לא) חלקו, דהרי במתנה לא אמרינן הולך כזכי.

[2] וגם אין מצוה לקיים את דברי המת, ולכן אף שמת המשלח לא צריך לקיים דבריו.

[3] ורק משום שמצוה לקיים דברי המת לכן בכל אופן יתנו ליורשי מי שנשתלחו לו.