[1]על פי אוצר מטבעות היהודים, י. משורר, יד יצחק בן-צבי ירושלים 1997.

[2] בדרוש לחנוכה תשע"ג הסברנו בארוכה אם התואר 'כהן גדול' נאמר על מתתיהו או על אביו.

[3] כתב היוחסין (שנת ג' אלפים תרכ"ב), וז"ל, בלשון יון גבור ואיש מלחמה, וי"א שכך הי' כתוב על דגלו, ר"ת מי כמוך בא-לים ד', עכ"ל. וע"ע במראי מקומות לדרוש לחנוכה תשע"ג מספר 9 בשם  החתם סופר.

[4] כ"כ בקדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו (Josephus Flavius), וכנראה שהכינוי הוא על שם מקום מושבו. יתכן שהשם 'וופסי' קשור לנחל במרכז הנגב שנקרא בשם הזה ע"פ מסורת ערבית ישנה.

 [5]במקןרות מהראשונים ויוסיפון נזכרו מספרים שונים לשנות כהונתם של יונתן ושמעון, גם יש מחליפים ומונים מלכות קצרה ליונתן ומלכות ארוכה לשמעון ( ספר הקבלה הובא ברד"ק - ראה מראי מקומות הנ"ל מס' 45, ועל פיו ביוחסין מאמר הראשון). במלכות הקצרה מונים 6, 7, או 8 שנים (6- ספר הקבלה, 7- יוסיפון תחילת פרק כ"ו, 8- יוסיפון פרק ס"ה), ובמלכות הקצרה מונים 18 או 19 שנים (18 - יוסיפון פרק ס"ה וספר הקבלה, 19 - יוחסין שם ע"פ דברי הימים של הרומיים). ביוסיפון הזכיר שיונתן מת "זקן ושבע ימים".

[6] כ"כ בקדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו (Josephus Flavius), וכנראה שהכינוי הוא על שם מקום מושבו. יתכן ש'תסי' הוא על שם חורבת 'טזא' שליד מבוא ביתר.

[7] לפי מקורות הסטוריים, בתחילת מלכות שמעון פסקה ממשלת יון על ישראל והתחילו מונים בשטרות "שנה אחת לשמעון כהן גדול ונשיא היהודים".
והנה בגמרא ע"ז ט. מבואר שאחרי 34 שנים של מלכות פרס ו-180 שנים של מלכות יון התחילו למנות 103 שנים של מלכות בית חשמונאי, ואחריו 103 שנים של מלכות הורדוס, ומזה יצא לרוב מוני השנים בין הראשונים והאחרונים שמתתיהו מלך בשנה 213 לבנין הבית. ולענ"ד יקשה מאד לפי זה ליישב את מנין השנים של מלכות בית חשמונאי, ותיארך מלכותם יותר מ-130 שנים, אבל לפי דברינו יתיישב חשבון שנות מלכות בית חשמונאי ומלכות הורדוס בלי שום דוחק. ולפי הנחה זו תיקנתי את מספר השנים מבריאת העולם ברשימה זו. (וכ"מ ממנין השנים שמנה היוחסין במאמר ה', וז"ל, ואח"כ מלך שמעון אחיו שנת ג' אלפים ותרל"ד כו' ובשנת תשל"ח מלך הורדוס הגלילי כו', עכ"ל, נמצא שמנין 103 שנה התחיל ממלכות שמעון.)
וראה לוח כולל עיון הדף לכלל שנות מלכות בית שני

[8] הוא יוחנן כהן גדול הצדיק שתיקן תקנות ושמע בת קול בקודש הקודשים (כמו שהארכנו בשיעור לחנוכה תשע"ג, ע"ש במראי מקומות 28 והלאה), ואחרי שתלמי, בעל אחותו, הרג את אביו ואחיו הגדול הורקנוס, הוסיף לעצמו השם הורקנוס על שם אחיו. (וביוסיפון ובספר הקבלה מבואר שהוא ינאי שהרג את החכמים כפי שמבו' דקדושין סו., והארכנו בזה בשיעור הנ"ל, ע"ש במראי מקומות מס' 42 והלאה.) ומבואר בחז"ל שיוחנן זה שימש בכה"ג 40 או 80 שנה ובסוף נעשה צדוקי. (עי' מראי מקומות לחנוכה תשע"ג מס'  45), ולפי זה צ"ל שכבר שמש שנים רבות בכה"ג לפני שמלך (כפי שבארנו בארוכה בשיעור הנ"ל בע"ה), ונראה שזה כוונת יוסיפון שכתב דבתחילת ימי שמעון העלה יוחנן בנו עולות. ובגמרא ע"ז ט: איתא שמלכות רומי התחילה להכביד עוּלם על לישראל 26 שנים אחרי כיבוש מלכות יון, ולפי דברינו בהערה הקודמת הי' זה בערך בשנת 19 ליוחנן כה"ג.

[9] כן כתב בקדמוניות היהודים ספר ג' פרק י', ובמלחמת היהודים פרק ב' כתב 38 שנים, ובסדר עולם זוטא כלל שנותיו עם שנות שמעון וכתב שמלכו ביחד 37 שנים. (וביוסיפון פרק ס"ה כתב שמלך שנה, וממנו ביוחסין, ולכאו' צ"ל 31).

[10] 'חבר היהודים' - פירוש נשיא ושר הצבא (והחי"ת וב"ית של חבר סגולים, כמו חבר עיר בברכות פרק ד' משנה ז', וע"ש בפיה"מ שפירש 'חכם של עיר', וברש"י ביצה כז., וז"ל, חבר עיר - ת"ח המתעסק בצרכי העיר.

[11] ביוסיפון פרק ס"ה כתב שהוא התחיל לתת עטרת מלכות בראשו (וביוחסין העתיקו בטעות על יוחנן), וקראו אריסתובלוס הגדול (כנראה לאפוקי מאריסתובלוס בן ינאי). אבל ממטבעותיו ניכר שהלך בדרכי אביו ולא קרא לעצמו מלך, וגם לא השתמש בשמו היווני במטבעותיו - ועיין בהערה הבאה.

[12] שמו היהודי של אריסתובלוס הראשון מופיע רק בקדמוניות היהודים ספר כ'. נמצאו מטבעות עם השם הזה מתקופת החשמונאים ונחלקו החוקרים של איזה מלך הם, של אריסתובלוס הראשון או השני (י. משורר ע' 32). מיהו לענ"ד ברור שהם של אריסתובלוס הראשון;  חדא, שהרי  אביו ואחיו הטביעו מטבעות לפניו ולאחריו, וסביר שפסקו להטביע מטבעות רק אחרי ינאי מפני שהכביד רומי את עולו ביותר על היהודים (חוץ מאנטיגונוס שמרד ברומאים ובסוף נפל בידם, ועמו נפלה מלכות בית חשמונאי), ועוד, האיך יתכן שאריסתובלוס השני הטביע מטבעות ואחיו הורקנוס שמלך לפניו ולאחריו לשנים רבות לא הטביע כלום, ועוד, שהרי לא הזכיר יהודה זו תואר מלך על עצמו ולא צירף לה כיתוב יווני כינאי והבאים אחריו.

[13] שונאיו רימו את אריסתובלוס להרוג את אחיו אהובו אנטיגונוס, ובסוף מת אריסתובלוס מדוכא בייסורי הגוף והנפש. (יוסיפון, ומלחמת היהודים ליוסף בן מתתיהו).

[14] הוא ינאי שהרג את החכמים (כמבואר בקדושין סו. - ע' מה שכתבתי בהערה לעיל על אביו) והי' צדוקי  (שם וברכות כט.), ואשתו של ציון (שבת טז: ורש"י ותוס' שם) או שלמצון (ספרא ריש בחוקותי ע"ש, מגילת תענית לכ"ח טבת ע"ש) המלכה, אחותה של שמעון בן שטח (ברכות מח.). ולפי יוסיפון הוא הצדוקי שרגמו באתרוגים בזמן שניסך את המים בהושענא רבא (סוכה מח.), וגם אז נקם נקמה גדולה בפרושים. הוא שלקח לעצמו עטרת מלכות (עי' קדושין סו. ורמב"ן פרשת ויחי), וכן ניכר ממטבעותיו, ששינה את הכיתוב מ"הכהן הגדול" ל"המלך" - וכבר נמצא מטבע אחד בו עירב את שני התארים וטבע "המלך הכהן" ( י. משורר, מטבע מס' מ17). ועי' הערתינו לעיל על אריסתובלוס אחיו.

[15] כפי הנראה מלכה מפני שבניה היו עוד קטנים מלמלוך. היתה אחותו של שמעון בן שטח (עי' הערה הקודמת) והיתה נאמנת לחכמי ישראל והנהיגה את מלכותה ע"פ דבריהם. בימיה  זכו לגשמים בעיתם ונתברכו פירות הארץ (תענית כג. - וכגי' התוס' שבת טז: ד"ה המלכה וראשו' שם).

  [16]הלך בדרכי אמו והי' נאמן לחכמים וכל מגמתו היתה לשמש בכהונה הגדולה במקדש ה'. נלחם עם אחיו הצעיר על המלכות (סוטה סט.), ואחרי שכרת ברית אתו וקבל לשמש בכה"ג ולוותר על המלכות , שוב לחם עם אחיו והורידוהו מכסאו ונמלך ע"י פומפיוס קיסר רומי.

[17]  בימיו כבש פמפיוס מרומי את ירושלים (יוסיפון פרק ס"ה). בתו מרים נישאה להורדוס (עי' ב"ב ג:), ובן בנו אריסתובלוס, ששימש בכה"ג בגיל 15 נהרג ע"פ פקודת הורדוס.

[18] ליוסיפון (שם) 3 שנים- ושמא שנה הרביעית היתה מקוטעת.

[19]  יוסיפון (סוף פרק נ', וע"ש פרק ס"ה) הזכיר 40 שנה.

[20]מרד ולקח המלוכה מדודו הורקנוס. בימיו כבר נמלך הורדוס הגלילי ע"י הקיסר ברומי, ואנטיגונוס מרד נגדו ומלך בירושלים. אחרי 3 שנים כבשו הורדוס ונהרג, ובזה נסתיימה מלכות בית חשמונאי.
אחריהם מלכו הורדוס ובניו 103 שנים, ולפי כותבי דברי הימים מלך הורדוס 37 שנים (אחרי הריגת אנטיגונוס - כן נ"ל), וארקילאוס בנו 9 שנים, ואחיו אנטיפטר/הורדוס השני 10-12 שנים, ואגריפס בן אריסתובלוס בן הורדוס 23 שנים, ובנו אגריפס השני 20-21 שנים (כ"כ יוסיפון פרק ס"ג וס"ה וסדר הדורות). ולפי זה עדיין צריכים להשלים כ1-3 שנים להגיע למנין 103 שנים. (ושמא 3 שנות המרד הגדול לא נכללו במנין שנות אגריפס השני, אבל מדברי יוסיפון פרק ס"ד וס"ו לא משמע כן; ושמא ימי אנטיגונוס נמנו להורדוס.)