אחרי יאוש - אכלו אחר - פטור [כעין שגזל] וגובה מקרקע דגזלן

יורשין א"צ להחזיר רבית [רמי ב"ח אליבא דרב אדא ב"א - כרשות לוקח, רבא - טעמא דקרא דנחי בהדך - בנו לא הוזהר]

גזילה קיימת ביד יורשין (לרב חסדא לאחר יאוש, לרב"ח לפני):

לר"פ טבח בשבת - בגנובה חייב ד' וה' [כר"מ דמת ומשלם קנס]

קטן שתפס עבד, קרקע - כשיש חזקה דאביו אין מוציאין עד שיגדיל [כסומכוס - אין מקבלין עדים שלא בפני בע"ד]

מקבלין עדים שלא בפני בע"ד: הוא או עדיו חולים,
עדים מבקשים לנסוע ושלחו לו ולא בא,
כבר פתחו בדין ושלחו ולא בא ויש אגרת מב"ד הגדול (דא"א לומר אלך לב"ד הגדול)

משמתינן עפ"י שליח ב"ד, אבל לא כותבין [מחייבו לשלם לסופר]

רבא - קרעינן פתיחא כשציית, להל' - דאמר צייתנא

הזמנה לב"ד לגברא - בה"ב ולמחר כותבין, לאשה - פעם א' וכותבין בצפרא [מורדת - דאיתה במתה]

לא מזמנין לניסן, תשרי, עיו"ט, בע"ש (אפי' לבא אח"כ [טריד במלאכת שבת]),
בכלה לבני כלה, ל' יום קודם הרגל לבני ריגלא; ובזה"ז חיישינן לרמאי

להבריח מכס גזלן - משנה - לא ילבש כלאים, ר"ע - לובש [אין מתכוין שרי]

ר"ע - גזל עכו"ם אסור [גאולה תהיה לו, ר"ש חסידא - ואכלת את כל העמים אשר ה"א נותן לך - ולא כשאינם מסורין בידך]

אסור ליקח בהמה מגוי שמזבל תוך התחום [נתערב בהמת ישראל]
ובבעלים מרדפים אחריהם אפי' חוץ לתחום

משמתינן ע"א שהעיד לכותי על ישראל בדיני דכותי שמוציאין ממון אפומא דחד

משמתינן מוכר קרקע לגוי אמצרא דישראל עד דמקבל כל אונס מחמתו

סתם לסטים - רב אשי - גוים - מייאש, ישראל - לא מייאש [אביאנו לדין]

קני ביאוש (למ"ד לא קני - ושינוי השם): חכמים - בגנב ולא בגזלן

המציל מנהר, מגייס, נחיל דבורים (קנין דרבנן) - אם שמע דנתייאש ה"ז שלו

ר' יוחנן ב"ב - בבעלים מרדפים אחרי דבורים נאמנת אשה וקטן המסיחין לפי תומן
שהנחיל מכאן

מסיח לפי תומו מהני לעדות אשה, נחיל [דרבנן], תרומה דרבנן, שבויה [הקילו]

להציל נחילו מותר ללכת בשדה חבירו ולר' ישמעאל בריב"ב אף לקצוץ סוכה (לי"ג שוכו דאילן) [תנאי ב"ד] (ות"ק חולק) וישלם ההיזק

מכיר כליו וספריו הגנובים ביד אחר (לפני יאוש) - בעשוי למכור צריך שיצעק בלילה שנגנבו והיתה מחתרת וראו בנ"א שלנו בביתו יוצאים עם חבילות ואמרי "הללו שלו" - אז נשבע הלוקח כמה שילם וישלם לו [תקנת השוק] ויחזיר

הוכר הגנב ויכול לאישתלומי ממנו:

אביי - נגנב משלם ללוקח שני מחיר דלוקח ראשון והשאר תובע השני מהראשון

באין למציל הפסד ישלם רק שכרו אפי' הבטיחו הרבה [משטה אני בך]

א"א להפריש תרו"מ או לחלל מההולך לאיבוד [הפקר]

לר' נחמיה מסננת מהני לגילוי כשלא עירבו [ארס צף במקומו]

לר' נחמיה אין תורמין מן הטמא על הטמא אלא בדמאי

יין תרומה טמאה - ב"ש - תשפוך [תקלה], ב"ה - זילוף, ר' ישמעאל בר"י - בשדה/בחדש תשפך

שיירא שנתפשרו עם גייס מחשבין לפי ממון, שכרו תייר (מראה דרך) אף לפי נפשות או כמנהג

חמרים (וספנים) מתנין שאם יאבד חמורו יעמידו לו אחר

הקלת משאוי ספינה מחשבין לפי משאוי ולא לפי ממון, או כמנהג

א' שהציל כל השיירא -

אנסוהו גוים והראה של חבירו פטור אפי' אם אחר שעמדו עליו נתן להם

מסר דבר דהוו מנצו עלה - אביי - "דידי מסרי", רבא - משמתינן עד שמביאו וקאי בדין

הרוצה להראות לאנס - רב כהנא הרגו ברח לר' יוחנן, נח נפשיה ואוקמיה

שומר שנתן פקדון לגנב - בבא לגנוב השומר - חייב חוץ מכסף פדיון שבויין [אין פדיון שבויין גדולה מזו], בבא לגנוב הפקדון - פטור

חמור בספינה דבעי לאטבועי - הזורקו לים פטור [רודף]

שבירת כלים - רודף פטור [קלב"מ], נרדף - של רודף פטור [כגופו] של אחרים חייב [אסור],
רודף אחר רודף פטור [כדי שיצילו]

לר"א דקרקע נגזלת [וכחש בעמיתו בפקדון או מכל אשר ישבע עליו לשקר - ריבה מו"ר] קונה הגנב המטלטלין אגבה

איני יודע אם החזרתי - בתבע ליה חייב, בלא תבע (וגזלן יודע) פטור וחייב לצאת י"ש

ברי ושמא אי לקח - רב הונא ורב יהודה - חייב [ברי עדיף]

ר"ע - צריך להודיעו, ר' ישמעאל - א"צ

אין לוקחים משומרי פירות עצים ופירות
חוץ מאריס [יש לו חלק - אימא משלו], מוכר בפרהסיא ומפתח הגינה

מח' אי מותר לאבד ממון מסור [לא יהא חמור מגופו או דלמא זרעו מעליא]

אין לוקחין מעבדים, תינוקות, דבר מרובה מגבאי צדקה

כולן שאמרו להטמין אסור

לוקחין ביצים ותרנגולין בכ"מ

גבאי צדקה לוקח מנשים דבר מועט (כפי עשרן)

חוטין בסוף הבגד - כובס לוקח עד ב' גסין, ג' דקים, בשחור ע"ג לבן הכל

סורק טלית לערבו, סרבלא (לנוי) לשתיו; משוה בליטות טלית לארכו, המיונא לרחבו

כר מלא מוכין, טוויה = שינוי

צמר העולה משטף מים - לעבדן

שייר חוט פחות מב' מחטין, מטלית פחותה מגע"ג - לחייט כשאין בעה"ב מקפיד

בקבלן - היוצא במעצד הקטן לחרש, בשכיר יום - אפי' נסורת דק לבעה"ב

מסתתי אבנים - שלו