גמ' כה: - כז:
מכירת דברי קדושה - מעלין בקודש ולא מורידין:
רחוב העיר לר' מנחם בר' יוסי דיש קדושה [דמתפללין בתעניות ומעמדות] >
> ביה"כ של כפרים > תיבה > מטפחת > נ"ך > ס"ת
וכן ממוֹתר הדמים לא יקחו דבר שקדושתו פחותה
אא"כ התנו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר
רחוב העיר לר' מנחם בר' יוסי דיש קדושה [דמתפללין בתעניות ומעמדות] >
> ביה"כ של כפרים > תיבה > מטפחת > נ"ך > ס"ת
וכן ממוֹתר הדמים לא יקחו דבר שקדושתו פחותה
אא"כ התנו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר
ביה"כ של כרכים א"א למכור [מעלמא אתו - לרש"י - והכל בעליהן]
אא"כ אדעתא דא' קאתו, ולא מטמא בנגעים לר"י
אא"כ אדעתא דא' קאתו, ולא מטמא בנגעים לר"י
מח' ר"י ות"ק אם ירושלים נתחלקה לשבטים או לא - נ"מ לנגעים [אחוזתכם], השכרת בתים
רבא - ביה"כ שמכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר פקעה קדושה מהדמים (רש"י - ומן הביה"כ, ובלא"ה בקדושתו עומד)
אסור לסתור ביה"כ ישן לתת הקורות בחדש
אסור להשכיר או למשכן ביה"כ או לבינים שנבנו בביה"כ ישן [בקדושתה קאי],
ומח' בליתן במתנה [חלף הנאה ממנו]
ומח' בליתן במתנה [חלף הנאה ממנו]
תשמישי קדושה נגנזין - שק לסת"ם, לחומשים, ורצועות, בימה לס"ת
אבל תשמיש דתשמיש שרי
אבל תשמיש דתשמיש שרי
תיבה גדולה לקטנה מותר , תיבה לבימה אסור
פרוכת ארון לס"ת מותר, לחומשין אסור
פרוכת סביב הארון (לרש"י - בתוכו) הו"ל תשמיש דתשמיש אא"כ מניחין ס"ת עליו
מביא ארון הקודש העשוי לנחת לחצוץ בפני טומאה
מטפחת ספרים לתכריכי מת מצוה - זוהי גניזתן
גניזת ס"ת בכלי חרס אצל ת"ח
להל' ביה"כ לביהמ"ד מותר, ולא הפוך
מותר להניח ס"ת על ס"ת [כמו שכורכין דף אחברו דלא אפשר]
ס"ת ישן לחדש אסור, וספק כשהחדש כבר כתוב
ס"ת ללימוד תורה ולישא אשה מותר
גבו לס"ת, מוֹתר הדמים מוּתר להורידן
פסקו צדקה על עיר אף בני עיר אחרת יתנו, וכשחוזרין מחזירין המעות לפרנס עניי עירם -
חוץ: מיחיד, יש שם חבר העיר (רש"י - ת"ח העוסק בצרכי ציבור), כשעניים שם סומכין על כאן
גמ' כז: - כט.
לר"מ ביה"כ רבים ליחיד אסור [הורדת קדושה],
חכמים - מותר ורק אסור למרחץ בורסקי טבילה ובית המים (רש"י - כביסה, מי רגלים)
ר"י - אא"כ מכרוה לשם חצר
ר"י - אא"כ מכרוה לשם חצר
לר"מ מוכרין ביה"כ רק בתנאי שיחזרוהו אם ירצו [כר"י דצד א' ברבית (אולי לא יגאלנה) מותר]
ישהה כדי הילוך ד"א בין השתנה לתפלה [ניצוצות] ובין תפלה להשתנה [עדיין מרחשן שפתיו],
ומדת חסידות לא להשתין בד"א של תפלה אפי' בחוץ לביה"כ
ומדת חסידות לא להשתין בד"א של תפלה אפי' בחוץ לביה"כ
לר' יצחק, ר' יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו זרוע לחיים וקיבה, דלא כהל'
במה הארכת ימים...
ר"י - אין עושין מלאכה בביה"כ שחרב, ואין עושין אותו קפנדריא [והשימותי את "מקדשכם"]
ומניחין בו עשבים לעלות ותולש ומניח [עגמת נפש]
ומניחין בו עשבים לעלות ותולש ומניח [עגמת נפש]
ביה"כ אסור בקלות ראש, אכילה, להתקשט (חוץ מלתלמידים), טיול, להגן מחמה וגשם (חוץ מצילותא לשמעתא), להספד של יחיד (לא של ת"ח שמת, ואין ת"ח מספיד)
ואפי' עשוי על תנאי אין נוהגין קלות ראש אפי' חשבונות
ואפי' עשוי על תנאי אין נוהגין קלות ראש אפי' חשבונות
נכנס לביה"כ לקרוא גברא - יאמר הלכה וכו', "אימא לי פסוקיך", ישהה פורתא ויקום
מבטלין ת"ת להוצאת המת כשאין כל צרכו (12000, משער העיר עד בית הקברות, ס' ריבוא, למלמד אין שיעור) ולהכנסת כלה
גלו שכינה עמהם; מקדש מעט; עתידין ביה"כ וביהמ"ד שיקבעו בא"י
קפנדריא בביה"כ מותר - אם היה שביל מעיקרא, בנכנס לא ע"מ הכי, בנכנס להתפלל
בית הקברות אסור בקלות ראש, מרעה בהמות, אמת המים, ליקוט עשבין (שורפן)
רש"י כח:
החמירו לז' נקיים לכחרדל פעם א' - דשייך בז' לספירתה שסותרת הכל,
ראתה ב' ימים ולא ידעה והיום ראתה וידעה
ראתה ב' ימים ולא ידעה והיום ראתה וידעה
גמ' כט: - ל:
אפי' לרשב"ג דשואלין בהלכות רק ב' שבתות, משמיעים על השקלים בר"ח אדר [ב' שבתות לפני שולחנות במדינה]
פ' שקלים - רב - את קרבני לחמי [מצות תרומה חדשה בניסן]
לר' אמי כל ז' גברי, לר' ירמי' ג' בעניינא דיומא וד' בדר"ח
שמואל - כי תשא [ג' תרומות נאמר]
לר' אמי כל ז' גברי, לר' ירמי' ג' בעניינא דיומא וד' בדר"ח
שמואל - כי תשא [ג' תרומות נאמר]
ר"ח טבת - ר' יצחק נפחא (להל') - ג' גברי בר"ח וא' בחנוכה [תדיר קודם]
רב דימי - ג' בחנוכה וא' בר"ח [ר"ח גרם לרביעי]
רב דימי - ג' בחנוכה וא' בר"ח [ר"ח גרם לרביעי]
שבת שקלים בפ' תצוה - ר' יצחק נפחא - ו' בתצוה וא' בכי תשא
אביי - ו' בתצוה וכי תשא וא' חוזר כי תשא
אביי - ו' בתצוה וכי תשא וא' חוזר כי תשא
בפ' כי תשא - ר' יצחק נפחא - ו' מן ועשית עד ויקהל, וא' מכי תשא עד ועשית
אביי - ו' מכי תשא לויקהל וא' חוזר כי תשא
אביי - ו' מכי תשא לויקהל וא' חוזר כי תשא
ר"ח אדר בע"ש - רב (רש"י להל'), רבי - מקדימין שקלים [שלא יבצר ב' שבתות לפני השולחנות]
שמואל, רשב"א - מאחרין [שולחנות יצאו ביום ראשון, רש"י - שלא יפסיק בין ב' פרשיות]
פורים בע"ש - רב (רש"י להל') - מקדימין זכור [זכירה לפני עשייה]
שמואל - מאחרין [זכירה ועשייה בהדדי למוקפין]
שמואל - מאחרין [זכירה ועשייה בהדדי למוקפין]
פורים בשבת - רב הונא - לכו"ע אין מקדימין, ר"נ - מח'
פרה לפני החודש, החודש לפני ר"ח ניסן אפי' ר"ח בע"ש (רש"י - לכו"ע)
ד' פרשיות - ר' אמי - מפסיקים סדר הפרשיות, ר' ירמי' - רק סדר הפטרות
גמ' ל: - לב.
משנה - בפסח קורין פ' מועדות באמור (רש"י - ביום א'),
אבל נהוג משך, תורא, קדש, בכספא, פסל, במדברא, שלח, בוסרא
י"א בשבועות קורין שבעה שבועות דכל הבכור ומפטירין בחבקוק, והאידנא קורין כך ביו"ט שני
י"א בר"ה בחודש השביעי ומפטירין הבן יקיר
בשמחת תורה מפטירין ויעמוד שלמה
במקום גבורתו אתה מוצא ענוותנותו; מטריחין לידע איזה גזרה קשה; כשקוראין סדר קרבנות כאילו מקריבין
במעמדות קורין במע"ב [קרבנות לקיום שמים וארץ]
בתענית בברכות וקללות (רש"י - בחקותי)
אין מפסיקין בקללות [מוסר ה' בני אל תמאס וכו', אין ברכה על הפורענות]
אביי - אבל מפסיקין בכי תבא [לשון יחיד ומפי משה]
אביי - אבל מפסיקין בכי תבא [לשון יחיד ומפי משה]
תקנת עזרא לקרות בחקותי לפני שבועות וכי תבא לפני ר"ה [תכלה שנה וקללותיה]
ר"מ - מנחה שבת > יום ב' > ה' > שבת קורין ממקום שמפסיקין, ור"י (להל') חולק
ר"מ - פותח, וגולל לברכה"ת [שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה], ור"י (להל') חולק
אין קדושה ללוחות (לרש"י - לספרים) ובימות (רש"י - למלך בפ' המלך)
גולל - לגדול שבכולן, נוטל שכר כנגד כולן
משתמשין בבת קול; שונה בזמרה; ב' ת"ח בעיר נוחין זא"ז בהלכה
לא יגלול ס"ת בתוך המטפחת
משה תיקן הל' חג בחג [וידבר משה את מועדי ה']
רש"י לא. - לב.
פ' עריות מנחה יו"כ - לרש"י - יפרוש מעבירות (מצויה)
מהדק ס"ת מבפנים - לרש"י - יאחוז בעמוד הפנימי שלא יכסה הכתב בזרועותיו
משה הודיע לבנ"י הל' חג בחג "וקבלו וקיימו שכר המצות עליהם ועל בניהם בזה ובבא"
הדרן עלך מסכת מגילה