גמ' כד. - כו.
לא שותות: 1) ארוסה [משנה, ר' יונתן - תחת אישה, ר' יאשי' - תחת אישך, בשלא בעל עדיין - מבעלדי אישך],
2) שומרת יבם (אפי' בא עליה בזנות דהוי כאשתו לרב) [משנה - תחת אישה, ר' יונתן - תחת אישך] (ור' יאשי' חולק [איש איש]),
3) אינה ראויה לקיימה [ספרי - תשטה אשתו], 4) אומרת או עדים שטמאה,
5) איני שותה/משקה, 6) בא עליה בדרך, 7) מת [רש"י - והביא],
8) לר"מ מעוברת ומינקת חבירו [אסורה עולמית] (וחכמים חולקים [ראויה לאחר זמן]),
9) אינה ראויה לילד למי שלא קיים פו"ר (ור"א חולק [אפשר באחרת] - לר"ש ב"א - חוץ מאילונית [ונזרעה זרע - בדרכה להזריע])
קינוי מהני לארוסה ושומרת יבם [ואמרת] לאוסרה, שלא ליטול כתובה, להשקותה כשהיא נשואה
עוברת על דת יהודית - צריכה התראה להפסיד כתובתה, ספק אם מותר לקיימה אם רוצה
יכול למחול על קינויו לפני סתירה, הורים יכולים למחול סורר ומורה, לזעירא ב"ד מוחלין לזקן ממרא (וחכמי הדרום חולקין [שלא ירבו מח'])
בעלה אמר איני משקה, בא עליה בדרך - יש לה כתובה,
מת - לב"ש יש כתובה, לב"ה אין [מח' אי שטר העומד לגבות כגבוי או לא (רש"י - על מי להביא ראי')]
ונזרעה זרע - לר"ע נפקדת; לר' ישמעאל יולד בריוח, זכרים, ארוכים, לבנים
רש"י כג: - כו.
לרש"י - אפי' למ"ד שומרת יבם שזינתה מותרת - איבדה כתובתה בקינוי דאינו רוצה זונה
אלמנה לכה"ג יש כתובה אבל לא סוטה - דסתירתה גרמה
לרש"י - מעוברת שותה
לרש"י - סריס אדם אסור לקיימה [פצוע דכא]
גמ' כו: - כז:
קינה לה מעריות, גוי - שותה,
ולא מקטן [איש], מבהמה [איש, אין זנות [אתנן כלב מותר]]
קינה ל"שלא כדרכה" לרבא שותה, לרב ששת לא,
"דרך אברים" - לא, נשיקת אבר - תלוי במח' אי הוי העראה
"דרך אברים" - לא, נשיקת אבר - תלוי במח' אי הוי העראה
שמואל - עדיף לישא דומה מבת דומה [מפסולה]
ר' יוחנן, להל' - עדיף בת דומה [רוב בעילות אחר הבעל]
חוץ מפרוצה ביותר למ"ד מתעברת קודם לווסתה [בעל לא שומרה] וספק למ"ד סמוך לטבילתה
חוץ מפרוצה ביותר למ"ד מתעברת קודם לווסתה [בעל לא שומרה] וספק למ"ד סמוך לטבילתה
ב"ד מקנין לאשת חרש, שוטה, חבוש, במדה"י [איש איש] לפסול מכתובה; ולר' יוסי אף להשקותה כשחזר הבעל (ורבנן חולקים [וקינא והביא])
אינה שותה (המשך): 10) הוא/היא סומא [מעיני אישה], 11) חיגר/ת [והעמיד],
12) גידמ/ת [על כפיה], 13) אילמ/ת [ואמרה]
[והקיש אשה תחת אישה]