גמ יט. - כ:
גמ' כ: - כג:

גמ יט. - כ:

חזור לראש הדף

תנופה בכהן ואשה (בעלים) [יד יד משלמים]

ת"ק - משקה ואח"כ מקריב (ואז נבדקת [מזכרת עון]) [פתח קרא - והשקה והניף

ר"ש - מקריב ואח"כ משקה [ואחר ישקה] רק לכתחלה [והשקה והניף]

רש"י - לר"ע לעיכובא

רישומו ניכר פסול [ואחר ישקה]

"איני שותה" אחר מחיקה - כופין אותה [והשקה (לר"ע - קמא, לרבנן ור"ש - בתרא)]

חוץ: מאינה רותתת לר"ע ["בדוקה" שטמאה] (וספק בחזרה ואמרה שותה אני),

לתנא א' בר"ע (ברותתת) ולר"ש בנמחקה קודם הקטרה

יתן דבר מר במים (רש"י - קודם מחיקה) [מי המרים - מכבר]

"איני שותה" לפני מחיקה - מגילתה נגנזת (בצידי ההיכל), ופסולה לאחרת [כתיבה לשמה] - ורב אחי בר יאשי' חולק [ועשה לה = מחיקה]
ומנחתה נשרפת אבית הדשן בעזרה

הודה אחר מחיקה - מים נשפכים, ומנחה לדשן

מח' תנאים אם מותר למחוק מס"ת פ' סוטה

"הוציאוה" (מהר הבית) שמא תפרוס נדה [ביעתותא מרפיא]

רש"י יט.

נטילת מנחתה מידה וקידוש בכלי שרת - לרש"י - ע"י הבעל

גמ' כ: - כג:

חזור לראש הדף

זכות (מצוה, תורת בנה ובעלה) תולה לטמאה (מח' ג', ט' חדשים [ונקתה - כדי ונזרעה זרע],
1 ? 3 שנים) ו: - אבל לא נזרעה זרע [וטהורה]

נר מצוה ותורה אור: עושה מצוה - מגין מיסורין אפי' אח"כ (לרבינא רק בשעתה)

רב יוסף - ומציל מיצה"ר בשעתה, ותורה אפי' אח"כ

רבא - לא מציל, ותורה רק בשעתה

ל"ב - עבירה מכבה (שכר) מצוה ולא תורה

פרשת דרכים; לחלוק זכות לימוד בוז יבוזו לו

לבן עזאי חייב ללמד בתו תורה [שידעו שזכות תולה], ור"א ור' יהושע חולקין

מבלי עולם: חסיד שוטה ורשע ערום ואשה פרושה ומכות פרושין

"ע"ה" (רש"י - לטהרות ומעשרות ומגעו טמא) - ר"מ - בלי ק"ש וברכותיה, חכמים - בלי תפילין,
בן עזאי - ציצית, ר' יונתן בן יוסף - אינו מגדל בניו לתורה, אחרים - לא שימש ת"ח

ראוי להוראה רק אחר מ' שנה

חוץ - לרש"י - משוה לגדול העיר בחכמה

ר"ש - אין זכות תולה [חשד על טהורות], רבי - עם זכות מתנונה והולכת ומת באותה מיתה, לרבנן (ו.) לרב ששת - מתנונה (רש"י - אבל לא אותה מיתה), לרב יוסף - לא מתנונה

מנחתה נשרפת: 1) נטמאת מנחתה, 2) אמרה טמאה, 3) עדים שטמאה
(ו. - זינתה בעזרה; מעיקרא והקדש טעות ומדרבנן נשרפת [יאמרו כלי שרת לחולין]),
4) "איני שותה/משקה", 5) בעלה בא עליה בדרך

אשת כהן - מנחתה נקמצת והשיריים - לר"א - לשם עצים, לרבנן - נשרפת אבית הדשן [לשניהם חלק בה (לרש"י - ספק בתר איזה חלק הולכים)],לר"ש קריבין לעצמן

כהנת: 1) אין מנחתה כליל [מנחת כהן, גמ' חולין - אהרן ובניו], 2) מתחללת, 3) מטמאה למתים [בני אהרן], 4) אינה אוכלת קדשי קדשים [כל זכר]

כהן אינו מתחלל [ולא יחלל זרעו]

אשה: 1) מצורעת אינה פורעת ופורמת [איש], 2) אינה מדרת בנה בנזיר, 3) ואינה מגלח אנזירות אביה [הללמ"ס], 4) אינה מקבלת קדושי בתה [נתתי], 5) אינה מוכרת בתה [כי ימכור איש], 6) אינה נסקלת ערומה [ורגמו אותו], 7) אינה נתלית [ותלית אותו, גמ' סנהדרין - וכי יהיה באיש], 8) אינה נמכרת בגניבתה [בגניבתו]

רש"י כב. - כג.

לר' ינאי לא שימש ת"ח אסור לאכול פיתו ויינו דאינו מקפיד על דברי חכמים

משמעות רש"י - כהנת בתולה מנחתה כליל

שיירי מנחת נדבה של אשת כהן נשרפת אבית הדשן - משום חלקו דמה שקנתה אשה קנה בעלה

עוד חומר לימוד
למסכת סוטה