גמ' ב. - ו: [ז: - י., יג: - יד.]
טומאת מקדש וקדשיו: ידיעה בתחלה ובסוף - קרבן עולה ויורד
בתחלה ולא בסוף - שעיר לה' בפנים ויו"כ תולה, ועל מזיד מכפר
[מטומאות בנ"י - דוקא שחייבין עולה ויורד, ר"ש - וכפר על הקדש מטומאות, מפשעיהם לכל חטאתם - שאינם בני קרבן]
לא בתחלה ויש בסוף - שעיר בחוץ (מוסף יו"כ) ויו"כ מכפר [מלבד חטאת הכפורים]
לא בתחלה ולא בסוף - שעיר רגלים [ושעיר - כר"ח, במועדיכם - הוקשו זל"ז],
ולר"י אף ר"ח [חטאת לה' - רק ה' מכיר] (ור"ש חולק [עון עון מציץ - טומאת בשר])
ולר"י אף ר"ח [חטאת לה' - רק ה' מכיר] (ור"ש חולק [עון עון מציץ - טומאת בשר])
ר"ש - שעיר ר"ח מכפר על טהור שאכל קודש טמא
ר"ש בן יהודה - לר"ש רגלים מכפר ג"כ על טהור שאכל טמא, ושעיר מוסף יו"כ מכפר על 1) ידיעה לא בתחלה אלא בסוף, 2) ולא בסוף, 3) שאכל טמא
ר"מ - כל שעירי מוספין מכפרין על שלשתן [במועדיכם - הוקשו זל"ז], ולר' ישמעאל ט. - על אין בה ואין בה, אבל לאין בה ויש בה חייב קרבן יחיד
אף לר"ש מקריבין אפי' של ר"ח ביו"כ ["טומאת מקדש וקדשיו", שניהם למזבח החיצון]
כפרת טומאת מקדש וקדשיו לכהנים - בפר כה"ג (מזיד, בתחלה ולא בסוף, לא בתחלה ויש בסוף) [שעיר החטאת אשר לעם ופרו של אהרן הותר מכללו אצל ביתו, "בית אהרן"]
שאר עבירות לכהנים - ר"י - שעיר המשתלח [יכפר - הושוו כולן לכפרה א']
ר"ש - וידוי של פר כה"ג [היקש לפנים - לא לכהנים]
ר"ש - וידוי של פר כה"ג [היקש לפנים - לא לכהנים]
אין מלקות: לר' יוחנן ור' יעקב על אין בו מעשה, לר"ל - התראת ספק, לר"י ניתק לעשה, על אזהרה מיתת ב"ד (ור' ישמעאל חולק)
משנתנו דחייב קרבן על אכלתי ולא אכלתי כר"ע [ריבוי מיעוט ריבוי]
דלא כר' ישמעאל ורבי [כלל פרט וכלל - כעין הפרט - להבא]
דלא כר' ישמעאל ורבי [כלל פרט וכלל - כעין הפרט - להבא]
משנתנו דחייב קרבן על העלם מקדש כרבי [ונעלם יתירא],
ור"ע חולק [לרש"י - ונעלם והוא טמא - דוקא העלם טומאה]
ור"ע חולק [לרש"י - ונעלם והוא טמא - דוקא העלם טומאה]
רבי - רק צריך ידיעת רבו מתחלה [ונעלם מכלל שידע] (רש"י - שלמד שהנוגע נטמא, וידע שנגע, אבל לא שם לב שנטמא)
לתנא דמשנה אבות ותולדות דמראות נגעים בלבד מצטרפים - כשלג (בהרת) עם כסיד ההיכל, כצמר לבן (שאת) עם כקרום ביצה
לר"ע כסדר מעלותם - שלג - צמר - סיד - קרום: שלג מצטרף רק עם צמר [ת"כ - והיה - בהרת מצטרף עם שאת], צמר סיד וקרום מצטרפין [קרום "ספחת" דשאת (לרש"י - סיד וקרום שניהם תולדה דשאת)]
רש"י ד: - ה:
ידיעה לבסוף - רבי - ונעלם, והוא ידע; לר"ע - לרש"י - א"צ פסוק
כלל פרט וכלל - פרט הוי פירוש ודן אתה להוסיף על הדומה לפרט ע"י הכלל השני,
ריבוי מיעוט וריבוי - ריבוי שני אפי' שלא כעין הפרט ורק מיעוט לדבר א'
למטה מקרום הוי בוהק וטהור
גמ' ז. - יב:
עולה ויורד על טומאת קודש ומקדש [דומיא דאזהרה ועונש; קודש - רבי - ג"ש בהמה טמאה, מקדש - ג"ש טומאתו מפרה אדומה]
מותר תמידין וקטרת נפדין תמימים - לב ב"ד מתנה שאם א"צ יהו לדמיהן (רש"י - לדמי מותר תרומה), לר"ש לקיץ המזבח [לית לי' לב ב"ד מתנה] (רש"י - כפרתן דומין - דזו"ז עולה)
אין לינה לקטרת אלא כשנתנה לכף [צורתה בכל השנה (לרש"י - אין מראיתה משתנה (ובכף מדרבנן))]
רבא - הקדיש זכר לדמי עולה - חל קדושת הגוף, לדמי נסכים - רק קדושת דמים
אין לב ב"ד מתנה על שעיר הפנימי שנאבד [לא שכיח] ולר"י ימות ולר"א יסתאב
פרה אדומה - נשחטה שלא במקומה או מתה - נפדה לעורה,
מצא נאה הימנה תפדה תמימה [איידי דיקר לב ב"ד מתנה]
נשחטה ע"ג מערכתה בהכשר - לברייתא אין פדייה, לר"ש פודין
לר"ש חטאות ציבור שלא הוצטרכו, חטאות ציבור (אף פנימי) שנאבדו ונתכפרו באחר, אשם שנתכפר באחר -
מדאו' לקיץ המזבח ומדרבנן ירעו ודמיו לקיץ המזבח [אטו לפני כפרה]
אין מקיצין בעולת עוף [אינו בציבור [לרש"י - והקרב מן התורים את קרבנו]], לרבא מקיצין
רש"י ז.
לרש"י - כלל פרט וכלל - מוסיף על הפרט דברים אחרים, אבל כלל ופרט המרוחקין ללמד על הכלל כולו - בא לגלות על הפרט ולא להוסיף ודברים רבים למידין
גמ' יג. - יד.
לרבי יו"כ עם ובלי תשובה מכפר על כל עבירות [יום כיפורים הוא - מ"מ] חוץ מכרת דיומא לרבא [אך חלק], וחוץ מפורק עול, מגלה פנים בתורה, מפיר ברית דבעו תשובה [הכרת תכרת - אף לאחר יו"כ בזמן ש-עונה בה]; לרבנן ג' הללו בעי מיתה ותשובה
שעיר המשתלח מכפר על עשה בעומד במרדו לרבי דא"צ תשובה
כרת דיו"כ לרבי - עבד בלילה ומת, אכל וחנקיה, אכל סמוך לשקיעה
לר"ש - כהנים מתכפרין בב' וידוין של פר כה"ג - חד לאין בה ויש בה, וחד לשאר עבירות, ובדם הפר ליש בה ואין בה
לר"י - חד וידוי שיעשה הכה"ג זכאי ויבא זכאי ויכפר בוידוי שני על הכהנים לאין בה ויש בה, ודם הפר לכהנים ליש בה ואין בה
רש"י יג. - יג:
לרש"י - לרבנן דרבי שאר עבירות בלא תשובה יו"כ ומיתה ממרקת
מקרא קודש דיו"כ - לרש"י - קיבלו בברכותיו מקדש ישראל ויוה"כ
רק יממא דיו"כ מכפר [כי ביום הזה יכפר]; רגע א' מהיום מכפר
וכפר את וכו' המזבח - לרש"י - אם הקטיר קטרת בטומאה ובשהייה