גמ' צט: - קב:
גמ' קג. - קז.
גמ' קח. - קיג:
גמ' קיד. - קטז.
גמ' קטז: - קכ:

גמ' צט: - קב:

חזור לראש הדף

איסור מלאכה - ע"ש 1/29, ער"פ - 6 ומשמתינן

אכילה ע"ש ועיו"ט - ר"י - עד 9 (ר"פ - 1/29)

ר' יוסי, להל' - עד שתחשך, חוץ מער"פ - 9 [לתיאבון, לא על השובע] קז: - אלא מיני תרגימא (לרשב"ם - פירות ובשר) ויין [גריר]

להפסיק באמצע:

ר"י, להל' בער"פ - יפסיק (עוקר שלחן) ויקדש (ב' גי' אי ברהמ"ז קודם או אחר קידוש)

ר' יוסי - אין מפסיקין אף בער"פ (חוץ - רשבם קז: - מהתחיל מיד קודם על דעת לגמור בזמן איסור)

שמואל - להל' ע"ש פורס מפה ומקדש וכן להבדלה, רב - להבדלה אין מפסיקין חוץ משתיה

דף קו. - קידוש בלילה [לקדשו - זכרהו על היין], ביום [את יום]

רב ברונא - רב - הנוטל ידיו לא יקדש [לרשב"ם - היסח הדעת]

רב יצחק בר שמואל - רב נטל ומקדש אריפתא

דף קה. - לא קידש, יקדש כל היום

קי' הלילה קודם לכבוד היום [חביבה בשעתה] שקודם לכבוד הלילה

קידוש בביה"כ:

קידוש - רב - יצאו; שמואל, להל' - לא יצאו [קי' במ' סעודה [וקראת לשבת עונג, סברא]]

ברכת היין בשינוי מקום - רב ושמואל, להל' - לא יצאו [היסח הדעת]
חוץ: מפינה לפינה, לרב חסדא (להל') - מדברים הטעונין ברכה במקומן כת"ק דר"י דא"צ להניח מקצת חברים [לקבעא קמא הדר]

רב ששת - ממ"נ צריך לברך
ר' יוחנן - יצאו כששתו [עדיין דעתו לאכול] (איתותב)

בפה"ג - רבא, מר זוטרא, תלמידי דרב - ברהמ"ז הוי היסח הדעת; ורב אשי חולק

אין עושין מצות חבילות, חוץ: מאין לו אלא כוס א', הבדלה וקידוש

רשב"ם ק. - קב.

ע"ש ועריו"ט - לרשב"ם - הל' כשמואל (כר' יוסי + מחמיר)

לרשב"ם - הטוב והמטיב רק ליותר משובח.

דברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן - לרשב"ם - ז' מינים

לר"י - כששינה מקום רק צריך ברכה לפניו.

גמ' קג. - קז.

חזור לראש הדף

1) רב, ר' יוחנן - יקנ"ה [יין תדיר, קידוש עדיף ולא משוי]

2) שמואל, ר' חנינא - ינה"ק [מלוה המלך קודם]

3) רבה - יהנ"ק [הפסק בין ה' לק']

4) לוי - קני"ה [לרשב"ם - עיקר הבדלה איין - קי' אף על פת]
(לגי' רשב"ם איפוך לוי ורבה)

5) רבנן - קינ"ה [ק' קודם ויין עם ה', להבדיל בין ק' לה']

6) מ"ב דרבינא - נקי"ה [נהנה מאור תחלה, ויין עם ה']

7) ר' יהושע - ניה"ק

8) ר' יהושע בן חנניא - נהי"ק [ה' קודם ק' - מלוין המלך, יין עם ה' וק']

9) אביי - יקזנ"ה [ק' קודם זמן]

10) רבא, להל' - יקנה"ז [בסוף דזמן אף בשוק]

הבדלה: אבוקה; להל' כגי' דלב"ה בשמים לפני אור;

רבי - בין קודש לחול, ר' אושעיא - מג' עד ז' הבדלות (בין יום השביעי... מעין חתימה, מעין פתיחה)
רבי, ר' מנחם בר סימאי, חנניא - אחת

חותם - סודר בראשית, יוצר בראשית, מקדש ישראל, המבדיל..., ר' יהושע ב"ח - מקדש... והמבדיל. לעולא אינו חותם בברוך [כולה הודאה].

מים לפני הבדלה - לרב ודב"ר אשי מותר, לרב הונא אסור
(רשב"ם - לפני קי' אסור [כבוד שבת])

בדיעבד עד יום ד' אבל לא על האור, ואמימר שמע מרבא - רק יום א'

טָעַם: רב הונא - מבדיל בלילה, לא מקדש עד למחר

ר"נ אמר שמואל, רבא, להל' - מבדיל ומקדש; רב אסי, רב יוסף ומר שמואל - לא,לא

רב, שמואל - אין מקדשין ומבדילין אשיכרא

טעימת יין קי' - ר"א בר"ש - כ"ש; ר' יוסי ב"י, רב, רב גידל - מלא לוגמא

הנוטל ידיו יכול לקדש [לרשב"ם - אינו היסח הדעת]

רשב"ם קב: - קו.

משבת ליו"ט אין בשמים [לרשב"ם - דיו"ט יש נשמה יתירה]

הב לן ונברך - לרשב"ם - חייב לברך ברהמ"ז

לרשב"ם - יין בסעודה לא טעון מעין שלש - ברהמ"ז סגי מק"ו

לרשב"ם - לרב אשי טעמו פגמו רק אי מחסר משיעור

לרשב"ם - איסור כוס פגום רק לכתחילה

קי' ביום - לחלק ממדת חול שהוא ענין שירה על היין

גמ' קח. - קיג:

חזור לראש הדף

הסיבה: למצה ולא למרור, יין - נ"מ בין א' וב' ל-ג' וד' ולהל' בכולן

אשה אצל בעלה לא [אימת בעלה, אין דרכה], חוץ מחשובה

בן כן, תלמיד - לרבה כן, לרב יוסף - לא [כמורא שמים], תלמיד של נגר ושמש כן

ד' כוסות: נשים חייבות [אף הן בנס (לרשב"ם - על ידם נגאלו)], ידי חירות רק במזוג,

בב"א (רש"י - עירה לכוס א', רשב"ם - שתאן רצופין) לא יצא, כ"א רביעית,

בעצמו ישתה רוב כוס

ר"י - צריך טעם ומראה יין [אל תרא יין כי יתאדם], תינוקות - לת"ק חייבין, לר"י פטורין,

אין סכנת זוגות [ליל שימורים, כוס של ברכה לא מצטרף לרעה, כ"א מצוה בפנ"ע]

סכנת זוגות: בלצאת לדרך, לישן, לבית הכסא, לאדם חשוב אף בביתו.

ולא: בראה פני השוק בינתיים, י' כוסות, מח' ב4,6,8 (אלא משום כשפים), ולא בדבר שגמרו בידי אדם, ולא בחנות, נמלך, אורח, אשה שאינה חשובה

לתינוקות: מחלקין קליות ואגוזין, חוטפין מצה (רש"י - מגביהין הקערה, אוכלין מהר, רשב"ם - לוקחין האוכל מהן), עמידה מביהמ"ד, טיבול כרפס קודם, עקירת שלחן (יהא טיבול שני) או עקירת הקערה, מזיגת כוס שני

כשפים, שדים, רוח רעה, צוואות

אין ממצעין\מתמצעין בין כלבים, דקלים, נשים, חזירים, נחשים

קשי לעניות: תולה פתו, מורסן, פירורין, קערה אפומא דחצבא

משמש על מטה שתינוק ישן נכפה, חוץ: מבן שנה, להדי רישיה, מנח ידו עליו

ג' הקב"ה מכריז עליהן \ אוהבן \ שונאן

ג' אין חיים \ שונאין \ אוהבין זא"ז;ד' אין הדעת סובלתן; ה' צוה כנען בניו; ו' דברים בסוס; ז' מנודין לשמים

גמ' קיד. - קטז.

חזור לראש הדף

ב"ש - קי' ואח"כ יין [יום גורם יין, כבר קידש היום קודם]

ב"ה - יין ואח"כ קי' [יין גורם קי', תדיר]

ר"ל, ר' יוסי - מצות צריכות כוונה [לא יוצא מרור בטיבול ראשון]

גמ', ברייתא, אבוה דשמואל (ר"ה כח.) - א"צ כוונה

יוצא מצה ומרור בדמאי [אי בעי מפקיר נכסיה], לחצאין תוך כדי אכילת פרס

כשיש רק חזרת - רב הונא - מברך בפה"א, ואח"כ אמרור

רב חסדא, להל' - בפה"א ומרור, ואח"כ בלי ברכה [לרשב"ם - דבעינן טיבול שני]

שני תבשילין - אפי' סילקא וארוזא, דג וביצה שעליו, בשר ומרק שלו,

רב יוסף - דוקא ב' מיני בשר

הִלֵל - בזה"ז לא יכרוך מצה ומרור [לכו"ע דרבנן מבטל דאו']

לרשב"ם לר' יוחנן - לרבנן דהלל בכריכה לא יצא

נט"י לחזרת - טיבל בחרוסת משום קפא (ארס, תולעים); דילמא משקעו ליה

נט"י פעם שנית - היסח הדעת של הגדה והַלל

בדיעבד בלע מצה יצא [הוי אכילה] חוץ מכרכן בסיב הדקל

בלע מרור לא יצא, לגי' רש"י יצא [יש טעם] - חוץ מכורך מצה ומרור ובלע.

רב שימי בר אשי - קערה לכאו"א [לרשב"ם - דשלחן לכאו"א], ורב הונא חולק

אחר כרפס עוקרין השלחן (בזה"ז סילוק הקערה) [תינוקות ישאלו]

עוני - דברים הרבה, בפרוס, הוא מסיק ומיד אשתו אופה

(לרשב"ם - המוציא על שלימה ועל אכילת מצה על פרוסה)

ת"ק - חרוסת לקפא

ר' אלעזר ב"ר צדוק - מצוה - זכר לתפוח, לטיט, לתבן (תבלין שבו)

מתחיל בגנות - לרב מתחלה עובדי ע"ז, לשמואל עבדים היינו

גמ' קטז: - קכ:

חזור לראש הדף

הגבהת מצה ומרור [רשב"ם - להראותן למסובין לחבב מצוה בעיניהן] ולא בשר [כקדשים בחוץ]

רב אחא בר יעקב - סומא פטור מהגדה [בעבור זה כמו בננו זה, מצה דרבנן כעין דאו' ופטור]

רב ששת ורב יוסף - חייב [הו"א דמצה בזה"ז דרבנן ויכול להוציא, אין דיוק דמאי הו"ל למכתב]

לרב ורבה הללו קה נחלקת, ור' יוחנן חולק

מח' אי סוף או ריש פירקא

שמחה של מצוה לשכינה,קודם הלכה, חלום טוב

לב"ש עד אם הבנים שמחה, לב"ה עד למעינו מים

אשר גאלנו - ר"ט - אינו חותם; ר"ע, להל' - חותם [הוסיף דברי בקשה]

זכר ליצי"מ בקי' (רשב"ם - ובתפלה) [ג"ש למען תזכור את יום, רשב"ם - שאר מועדים - מה מצינו מפסח]

סבי דפומבדיתא - שבת תמיד "מקדש השבת" [קביעי וקיימי], יו"ט תמיד "מ"י והזמנים" [ישראל קבעי]

הו"א דרבא - בצלותא בין שבת בין יו"ט - מקדש ישראל [עיקר איתא בציבור [רשב"ם - כבוד רבים] משא"כ קידוש]

רב חנן - ברהמ"ז תמיד טעון כוס, ורבא חולק (אין ראי' מכאן)

בין כוס ג' לד' לא ישתה [רשב"ם קח. - נראה כמוסיף על ד' (אין עוד גריר ליבא), ירו' - שלא ישתכר להלל]

הלל הגדול; קשין מזונותיו\נקביו; הלל מי אמר;

כסף וזהב העולם: ממצרים לא"י, לשישק, לזרח מלך כוש, לאסא, להדרימון מלך ארם, לעמון, ליהושפט, לסנחריב, לחזקיה, לכשדיים, לפרסיים, ליוונים, לרומי

אפיקומן - רב - לא יאכל שום דבר בחבורה אחרת [גזירה אטו פסח (לרש"י - אף מצה דהוקש) בב' מקומות]

שמואל, ר' יוחנן - לא יאכל כלל אחר פסח [שלא יאבד הטעם]
מח' לשמואל אי אין מפטירין אחר המצה אפיקומן

בזה"ז - רבא - מצה דאו' [ר"י - תאכל עליו מצות, ר"ש - בערב תאכלו]

רב אחא ב"י - דרבנן [בערב וכו' לטמא ודרך רחוקה]

ישנו כולן באמצע לא יאכלו שוב פסח [רשב"ם - היסח הדעת חשיב כב' מקומות] מקצתן יאכלו

ר' יוסי, רשב"ם להל' - נרדמו מקצתן לא יאכלו

(לרשב"ם - וכן מצה שבסוף [זכר לפסח])

ראב"ע - פסח עד חצות [בלילה הזה], ר"ע - עלות [עד שעת חפזון] ומדרבנן עד חצות [הרחקה]. וה"ה מצה [היקש].

פיגול, נותר מטמאין ידים מדרבנן [משום חשדי, עצלי כהונה]

מח' רב הונא ורב חסדא אי בכזית [כאיסור אכילתו] או בכביצה [כטומאת אוכלין]

ר' ישמעאל - ברכת הפסח פטר של זבח ולא להיפך [רק זריקה בכלל שפיכה (פסח)

ר"ע - לא פוטרת [לא בכלל] (לריה"ג זה פוטר את זה [אף פסח בזריקה])

פדיון הבן - אבי הבן מברך על פדיון הבן ושהחיינו

רשב"ם קיז: - קכ:

מותר לשתות בין כוס א' וב'

לרשב"ם - ר' יוחנן - מברכין יהללוך אחר הלל ואח"כ מברכין נשמת (אחר הלל הגדול)

כל הקרבנות נאכלות על השובע [למשחה - לגדולה כמלכים]

לרשב"ם - מצה ראשונה לא לשם חובה אבל יברך על שניהם ברישא

לרשב"ם להל' אין אוכלין אחר מצה שבסוף אבל שותין יין

עוד חומר לימוד
למסכת פסחים