הלכה א' (כג. - כו.)
הלכה ב' - ד' (כו: - כז:)
הלכה ה' - ו' (כז: - כח:)
הלכה ז' (כח: - ל.)
הלכה ח' - ט' (ל. - לא.)
הלכה א' (כג. - כו.)

חזור לראש הדף
שלוחו כמותו [ויקחו להם איש שה לבית אבות - אחד לוקח לכולם] חוץ: מממיר והפרת נדר לפ"מ (וק"ע חולק), סמיכה, ומח' ברציעה, ויש ברייתות דאין שליח כמותו [מדאיצטריך לרבות רציעה]

שוחט פסח חבירו שלא מדעתו, ומפריש רק מדעתו

לב"ש אין שליח נעשה עד, לב"ה שליח (לק"ע שנתמנה, לפ"מ אפי' בפועל) נעשה עד -
לר' אבון בר חייה חוץ מקידושי כסף [נוגע], ור' יוסי חולק [האמינתו תורה]

ר' ירמיה - שליח המפקיד מחייב הנפקד שבועת עד אחד

גט לנערה המאורסה - לרבנן בין היא בין אביה, לר"י רק אביה

קידושין - לר' יוחנן (להל') לכו"ע לאביה, חוץ: מיתומה, לרב אסי קידשה היא ואביה לא מיאן
לר"ל קידושין מח', נישואין אביה [מפסיד מעשה ידיה]

קידשה לדעת אביה וכנסה בלי אביה - לרב אוכלת תרומה [ר' מנא - חזקה שמתרצה; ר' יוסי ב"ר בון - מדאו' אוכלת (נ"מ - מעשה ידיה וירושתה)]

לשמואל אינה אוכלת אא"כ אף הקידושין שלא לדעתו [כיתומה (מדשתיק כ"כ)]

התקדשי בזו התקדשי בזו או בזו ובזו - אם ביחד שוה פרוטה מקודשת [כר"י דוי"ו כללא] אא"כ אכלה ראשון ראשון

התקדשי בזו לאחר ל' ואכלה מקודשת [ניתנה לשם קידושין ודידה אכלה]

מקדש במחילת מלוה שבידך שנאכלה - לת"ק מקודשת, לר"ש בן אלעזר בשם ר"מ אם לא נשתייר פרוטה אינה מקודשת [לא ניתנה לשם קידושין]

לר' אלעזר המח' באמר קח (לרידב"ז בנתן לה מעות לקנות) מחטין ולקחה שעורין
ורשב"א ס"ל כמ"ד דהוי גזילה וכמ"ד מקדשין בגזילה שיכול להוציא מידה [כפקדון]

לר' יוסי ב"ר בון בשם ר' שמואל ב"ר יצחק לכו"ע אין מקדשין בגזילה שלא נתייאשו הבעלים

המקדש בכל מה שהפקדתי בידך - בעינן כולן קיימין [לא ניתן להוצאה וכוונתו שיהא הכל בעין]

התקדשי בזו - באמרה השליכה לים אינה מקודשת, תנהו לעני מקודשת [בהנאה שרואה שעושה טובה, לר' זעירא הבעל שלוחה שלה, לר' הילא העני שלוחה שלה וחוזר וזוכה לעצמו]

לא יאמר לפועל גוי וע"ה קח לך ככר/יין ואתן לך דמיו [חשש שביעית, טבל, יין נסך - לר' זעירא חנוני שלוחו של בעה"ב, לר' הילא פועל זוכה לבעה"ב ואח"כ לעצמו (נ"מ חנוני או פועל חרש)]

קידשה בסלע שחטף ממנה מקודשת [רוצה להתקדש ויהא חייב לה סלע]

קידשה בפקדון שבידה או בשעה שמשלם חובו - צריכה לומר "כן"

התקדשי במנה זו - להו"א דר' יוחנן מקודשת כשישלים, לר' אלעזר מקודשת בראשון והשאר תנאי

יש בה דינר רע - מקודשת ויחליף

נתן משכון או מקצת דמים על מקח - לר' יוחנן יש מי שפרע על כל המקח,

לר' חייה בר יוסף כנגד מעותיו חוץ מפרה טלית ואשה [אין דרכם להקנות חציים]

הלכה ב' - ד' (כו: - כז:)

חזור לראש הדף
התקדשי בכוס זה = בו ובמה שבתוכו, זכה בו = במה שבתוכו

התקדשי בדינר זה של כסף ונמצא זהב, וכן כל טעות:

ת"ק - אינה מקודשת [קפידא] וכן היא שהטעתו

ר"ש - טעות לשבח בממון מקודשת ולא לשבח יוחסין [מתגאה]

ע"מ... ונמצא לא כן אינה מקודשת [יש חסרונות לכאן ולכאן] אפי' אמרה בלבי להתקדש

קדש לי במקום פלוני - למשנתנו קפידא, לר' לעזר מראה מקום,

הרי היא במקום פלוני - לכו"ע מראה מקום

מקדש ע"מ שאין עליה נדרים - רק לעינוי נפש, שאין עליך כל נדר - כל דבר

מח' ברייתות אי צריכה גט [שלא תלך לזקן להתירה] או לא [מדלא הלכה]

מח' ברייתות בהתירה חכם אם מקודשת [עוקר מעיקרא] או לא כר' אלעזר [אינו רוצה שתתבזה בב"ד]

קידשה בתנאי וכנסה סתם ומצא עליה נדרים או מומים תצא בלי כתובה,
וצריכה גט אפי' קידשה וכנסה בתנאי

קידשה וכנסה סתם ובעל - לר"ל יתן כתובה, לר' יוחנן לא

קידשה סתם וגירשה מן האירוסין אין לה כתובה

שומא בלי שיער בפנים (אף שמתכסה בכיפה) או גדולה כאיסר או עם שיער בכל הגוף הוי מום, וספק אם קרחה באשה הוי מום

הלכה ה' - ו' (כז: - כח:)

חזור לראש הדף
אינה מקודשת בסבלונות ששלח אחרי קידושין פסולים, אבל בעלו קנו לחומרא לת"ק, ור"ש חולק

מעשה קודם לתנאי (לאו כבני גד וראובן) או מקדש במלוה מקודשת לחומרא

מי שפרע - אין המוכר יכול לחזור מהמקח במטלטלין אם יש לו

אשה מקבלת קידושין לצרתה

אין מקדשין בגזל (פ"מ - חוץ מדידה [מחלה])

מקדשין בפירות שביעית

לא חל קידושין בשתי עריות

שחט על חיובו ב' חטאות או אשמות ולר' נתן אף ב' פסחים [אכילה לא מעכב] בב"א - כיפר ואסורות באכילה

לפ"מ ורידב"ז שחט חטאת לראשון שלא לשמו ושני (רידב"ז - שהופרש ראשון) לשמו אף הראשון כשר למפרע

הלכה ז' (כח: - ל.)

חזור לראש הדף
מקדש בחלקו בקדשים (בטובת הנאה שבו) לר"מ אינה מקודשת [כמעשר בהמה [לא יגאל]],

לר' יוחנן לר"י מקודשת [כבכור] (ור' לעזר חולק)

ר' יהושע בן לוי - מקדשין בבכור תם כשהוא חי ולא שחוט [כחזה התנופה],
לתי' א' לר"י בן פזי אף שחוט [יהיה לך]

הפריש מעשרות מחלת ע"ה ומדומע (אע"פ שפטור) מה שעשוי עשוי, ולר"י אף מלקוח ממעות מעשר שני וקדשים (לר' יוחנן)

מקדש במעשר שני - לר"מ אינה מקודשת [ממון גבוה]
לר"י במזיד מקודשת ולא בשוגג [לא ניחא לה טירחה דאורחא], ובכסף מע"ש מקודשת

מקדש בהקדש - לר"מ שוגג לא קידש [לא עלה על דעתם לעבור ולחללו],
במזיד קידש [יוצא לחולין (ואין חומש ואשם)],
לר"י מזיד לא קידש

בהמה שנמצא קרוב לירושלים ובא לחוב בדמיהן - ברוב זכרים עולות

וברוב נקיבות כולן שלמים [תנאי ב"ד לחללן שלמים על עולות]

הלכה ח' - ט' (ל. - לא.)

חזור לראש הדף
מקדש באיסורי הנאה אינה מקודשת, בדמיהן מקודשת [לפ"מ אין נתפסין, לק"ע בחליפי חליפין]

לר' לעזר לכו"ע מקדשין בפטר חמור חי [ק"ו מבכור שאינו נפדה], ולא אחר עריפה [ג"ש מעגלה ערופה], ובמת לרבנן מותר ולר"ש אסור

לר' יוחנן לרבנן חי אין מקדשין [לאו ממון בעלים (ופודין שלא מדעתו)] ור"ש מתיר

לר' זעירה אין מקדשין (לגי' פ"מ מקדשין) בגזילה

מקדשין בתרו"מ ומתנות כהונה [לר' יוסי בן חנינה - טובת הנאה מכהן ממון [קדושיו לו יהיו],
לר' יוחנן (דחולק) - בירש מאבי אמו כהן] ובמי חטאת ובאפר פרה

לר' יוסי בן חנינה - כהן המודר הנאה נוטל מעשרות כשלא רוצה ליתן כל עיקר

מודה ר' יוחנן שישראל נותן כסף לחבירו, שרוצה ליתן תרומותיו לשנים, שלא יתן לכהן השני אבל אסור לכהן לתת [מראית עין - ככהן המסייע [לא יחללו] (לרידב"ז אסור מדאו', ומישראל משום מראית עין)]