גמ' לו: - לח:
| כירה: | שהייה אינו גרוף | גרוף או קש | חזרה גרוף או קש |
|
חנניה |
מאכל בן דרוסאי מותר חוץ: מתבשיל לב"ש, לרש"י לתוכה לר' חלבו [הטמנה ברמץ] |
מותר | לב"ש אסור (הו"א חמין ולא תבשיל) לב"ה מותר |
|
לשהות |
אסור | לב"ש חמין (תבשיל בקש) לב"ה אף תבשיל |
לב"ש אסור לב"ה מותר, ולא תוכה לר' חלבו |
|
ר"מ |
אסור | לב"ש אסור לב"ה חמין ולא תבשיל לכתחלה |
אסור |
שהייה אינו גרוף: רב ושמואל ור"נ - מותר דוקא ברע לו
רבה בב"ח ור' שמואל בר"י בשם ר' יוחנן - מותר במצטמק ויפה לו, אסור בלא בישל כ"צ
רב ששת בשם ר' יוחנן - מותר אפי' לא בישל כ"צ
ר' אושעיא - קטום והובערה - מותר בבישל כ"צ ואפי' יפה לו
סמיכה לכירה אינה גרופה - לרב ספרא אסור, לברייתא מותר בשליט אויר מותר
לתנור - לרב יוסף מותר, לאביי וברייתא אסור
קטום והובערה - רב ספרא - כקטום
ר' אושעיא - שהייה דוקא בבישל כ"צ ואפי' מצטמק ויפה לו (לחנני' - לא כקטום)
מצטמק ויפה לו - כרוב, פולים, בשר טרוף, ביצים מצומקות
מצטמק ורע לו - יש בו קמח חוץ מתבשיל דליפתא עם בשר, יש אורחין, לפדא, דייסא, תמרי
שהה באיסור: לרבה ורב יוסף מותר אפי' במזיד [לא עשה מעשה]
לרנב"י אסור אפי' בשוגג [אתי לאערומי]
ר"מ - לא מבושל כ"צ במזיד אסור, בשוגג מותר, בכבר מבושל כ"צ מותר,
ר"י - ביפה לו אסור ר' יוסי - בדיעבד מותר ביפה לו (לרש"י - במזיד (מהרש"א - אומר מותר)) ולכתחלה מותר רק ברע לו
לאחר הגזירה אפי' בשוגג אסור [רבו המערימים]
לחזרה מח' אי צריך עודו בידו (ספק ע"ג מקל, מטה), דעתו להחזיר; ספק ממיחם למיחם
כופח בקש (שפיתת קדירה א') - מח' בגירסאות אי ככירה בקש או ככירה בגפת
תנור בקש, כופח בגפת = כירה שאינה גרופה
רש"י לו: - לח:
צריך גרוף - רש"י - דמוסיף הבל ויחתה (הטמנה) וע"י גרוף נצטנן וע"י קטום גלי דעתי' דלא ניחא לי'
היתר חמין לב"ש - אין שמא יחתה - לרש"י - כבר נתחמם כ"צ
לרש"י הל' כחנני'
לרש"י - מצטמק ורע לו לכו"ע מותר ע"ג אינה גרופה
גמ' לח: - מא.
הדחת דג מלוח ישן, גלגל ביצה ליד מיחם חייב חטאת [רש"י - זהו בישולו]
ביצה בסודר שהוחם בחמה - לת"ק אסור, לר' יוסי מותר [מח' אי גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור]
בחמה עצמה מותר [רש"י - אין דרך בישולו]
חמי טבריא - תולדה דחמה, לרב יוסף לר' יוסי תולדה דאור [חלפי אפתחא דגיהנם]
לא יטמין בחול שהוחמה בחמה - לת"ק אטו תולדות האור
לר' יוסי - לרבה שמא יטמין ברמץ, לרב יוסף שמזיז עפר (לרש"י - גזרה שיחפור להטמינה)
חמין שהוחמו בשבת אסור לרחוץ פניו ידיו ורגליו, לר"ש להשתטף כל גופו
וביו"ט - רגליו מותר לב"ה, ולב"ש כשמיחם לשתייה
הוחמו מע"ש - לרב רוחץ כל גופו אבר אבר (לרבה כל גופו חוץ מאבר א')
לשמואל רק פניו ידיו ורגליו ולמוצ"ש כל גופו מיד
הוחמו מעיו"ט - מזיע ומשתטף בבית החיצון (וגזרו על זיעה)
שיטוף גופו - לר"מ אסור, לר"ש מותר,
לר"י בחמין אסור, בצונן מותר
לכו"ע בכלי אסור [רש"י - אטו צונן לחמין]
אסור להפשיר מים שעליו
ת"ק - ומותר להניח קיתון מים כנגד מדורה שיפשיר (רש"י - אפי' במקום שאם יניח, יוחמו)
לא יניח קומקום חמין על מעיו [לרש"י - שמא ישפכו ורוחץ]
הפשרת שמן:
ת"ק - לרבה ורב יוסף אין בישול אפי' יד סולדת, לרנב"י יש בישול אפי' בשינוי
לר"י הפשרו לאו בישולו, לרשב"ג ורבי הפשרו בישולו
שמואל - בישולו ביד סולדת וכן במים
רבי - כלי שני אינו מבשל - אפי' הפשרת שמן
דברי תורה מותר בבית המרחץ לאפרושי מאיסורא
רב חסדא - המבשל בחמי טבריא פטור אבל אסור
ספק אם מותר לשוט באמבטי עם גידודי
ספק אם מותר לנגוע כנגד פניו של מטה במקום יראה
ירידה לנהר בזקיפה; לרב יהודה העולה מבבל עובר בעשה;
לא יאכל בלי שתיה, הליכה ד"א, בצריך לנקביו
מותר לשתות ממוליאר גרוף [לרש"י - אינו מוסיף הבל]
ולא מאנטיכי גרופה (מח' אי דופן עב בכירה בין הגחלים ומים או גחלים מתחת לשוליים)
רש"י לט. - מא.
עפר תיחוח אין גומא - לרש"י - כשדופני הגומא יפלו ולא יתקיימו
אין הל' כהכרעה שלישית - לרש"י - טעם שלישי
הנמשך מחמי טבריא לאמבטי = כלי ראשון
רבי - הפשרת שמן במקום הראוי לבישול, זהו בישולו
איסור בריכה בלי גידודי - מגבל עפר ברגליו, דמי לנהר
גמ' מא. - מב:
רב אדא בר מתנא - מיחם שפינה המים, לא יתן צונן מעט שיחמו אלא כדי להפשירן [כר"ש דאינו מתכוין לצרף]
לרב - לרש"י - רק שיעור להפשיר ולא שיעור לצרף [כר"י]
אביי - דוקא מיחם עם מים שלא על האש אבל בלי מים אסור [מצרף - כר"י]
שמואל כר"ש באינו מתכוין, וכר"י במשאצל"ג
מכבין גחלת של מתכת ברה"ר, מוליך קוץ ברה"ר פחות פחות מד"א ובכרמלית אפי' טובא [נזק דרבים בדרבנן]
הפשרה - לב"ש לא צונן לחמין [לרש"י - תתאה גבר]
לב"ה ותד"ב חייא - לא צונן לאמבטי חמין אבל לכוס ולספל מותר [רש"י - לא ניחא שיחומו הרבה, כ"ש הוא]
ר"ש בן מנסיא - לב"ה חמין לאמבטי צונן אסור ג"כ
ת"ק - תבלין אסור לתת לכלי ראשון אלא לכ"ש
ר"י - לכ"ר מותר, חוץ: מחומץ וציר שבכ"ר
ל"ק - אביי - מלח אסור בכ"ש,
ר"נ ול"ב דאביי - מותר אפי' בכ"ר (רש"י - משהעבירו מאור)
גמ' מב: - מד:
אין נותנין כלי לקבל שמן מנר [רש"י - רבה - לצורך האינו ניטל,
לרב יוסף - מבטל מהיכנו (רש"י - כבונה, כסותר)]
רב חסדא - כופין כלי ע"ג ביצה [רבה - כלי ניטל (רש"י - לצורך דבר שאינו ניטל) להצלה מצויה דוקא]
ור' יצחק אוסר חוץ: מצריך למקומו
אין ביטול כלי מהיכנו - טבל [מוכן לשבת], ניצוצות [אין ממש], כופין סל לפני האפרוחין
מת בחמה - שילא מרי - עושה זקיפת מיטות ומחצלת לצורך חי,
רב - תינוק או ככר, שמואל - כשאין ככר הופכו ממטה למטה
[מח' אי טלטול מן הצד שמי' טלטול]
מת בדליקה - לת"ק אין מצילין, לר"י בן לקישמצילין [מח' בטלטול מן הצד, אם יש היתר דבהול על מתו] (רש"י - אפי' טלטול גמור)
ר"מ אית לי' מוקצה מחמת איסור ולית לי' מחמת מיאוס, ר"י - אף מחמת מיאוס,
ר"ש אית לי' רק מוקצה מחמת מצותו בשעת המצוה (לכאו' לרש"י שמן שבנר), רש"י - ודבר שאינו ראוי, ומודה ר"ש בנר גדול דאין דעתו עליו, ונר דלוק הוי בסיס לשלהבת (מז.)
ר"א בר"ש - מסתפק משמן שבנר [מהרש"א לרש"י - הולך ומכבה אפי' עודו דלוק] ומשמן המטפטף
לר"י יחדה מטה למעות והיה מעות עליה פעם אסור
גמ' מד: - מז:
מוכני (לרש"י - אופן מרכבה) נחשב ככלי בפנ"ע מהשידה כשיכול לסלקו
לר"י מניחין נר ע"ג דקל מבעוד יום בשבת [מגו דאתקצאי ולא יבא להשתמש באילן] ולא ביו"ט
רב - כדאי לסמוך על ר"ש בשעת הסכנה דלא אמרינן מגו דאתקצאי
ר' יוחנן - דיחוי בידים בדבר הראוי אינו מוקצה לר"ש
מודה ר"ש בגרוגרות וצימוקין [רש"י - דיחוי בידים וגם לא חזי]
מח' אי מודה ר"ש בבע"ח (רש"י - בריאים) שמתו
מודה ר"ש בביצת אפרוח [לרש"י - לא חזי לכלב משום קליפה]
ר' יוחנן כר"י במוקצה מחמת איסור אבל כר"ש במוקצה מחמת מיאוס
ריב"ל כר"ש דאין מגו; ספק אי רבי כר"ש
מנורה - לר"ל רק גדולה אסורה בטלטול [רבה ורב יוסף - קובע לה מקום, לאביי בחידקי - אטו חוליות (רש"י - עושה כלי)], לר' יוחנן אף קטנה [מיאוס; לא גזרינן]
רב יהודה - נר שמן שכבה מותר לטלטל, נפט אסור [לרש"י - לא חזי אפי' לר"ש]
רבה ורב יוסף - אף נפט מותר [תורת כלי - לכסויי מנה]
מודה ר"ש באין מום בכור ניכר [אינו יושב ומצפה - מי יימר]
רבי - מותר לטלטל מחתה באפרה - נשאר לבונה [בסיס להיתר ולאיסור], גרף של רעי, אפר מוכן עם שברי עצים
דבר הראוי רק לעני מוקצה לעשיר
לכו"ע שברי פתילה בגליל חשוב [רש"י - פשתן לא מצוי]
ולא בטל והנר בסיס להן (רש"י)
להחזיר מטה של פרקים - ר' אבא ורב הונא בר חייא - מותר ברפוי כרשב"ג
לת"ק - פטור [רש"י - לא בחוזק - שינוי] אבל אסור [רש"י קלח. - שמא יתקע]
לרב ושמואל חייב חטאת [מכה בפטיש]
לא יתן מים בכלי תחת הנר אפי' בע"ש [לכו"ע מקרב כיבוי אסור (לרש"י - זימן כיבוי להדיא)]
רש"י מה: - מז.
קינה לתרנגולין - רש"י - מלאכתו לאיסור
לרש"י - בסיס לאבן טפל לו ובטל מתורת כלי אא"כ יש פירות וצריך בשביל הפירות ודעתו על ההיתר מאתמול