הלכה א' (ס. - סב.)
הלכה ב' (סב. - סג.)
הלכה ג' - ד' (סג:)
הלכה ה' - ו' (סג: - סד.)
הלכה ז' (סד: - סה:)

הלכה א' (ס. - סב.)

חזור לראש הדף

מותר בקרובי אנוסתו ומפותתו [אשר יקח (ולא אשר שכב) את אשה ואת אמה]
ובנו ואביו מותרין בה

לר"י אנוסת ומפותת אביו אסור [כנף אביו], ואין מלקות וקרבן, ותופס בה קידושין

חייב על אנוסת ומפותת קרובי אשתו (ק"ע - אפי' מתה - לרידב"ז אין שריפה) [אשר יקח את אשה ואת אמה]

לסומכוס בשם ר"מ לוקה פ' משום אותו ואת בנו ובנו ואותו בשחיטה אחת

לר' יוחנן מודה דלוקה מ' בשחט ב' בניה ואח"כ אותה, וברייתא חולק

לר' יוחנן בן נורי חייב ג' על חמותו ואם חמותו ואם חמיו בב"א [כמו דיש לאוין נפרדין לאשה ובתה ובת בתה]

לרבנן חייב א' [כמו דיש לאו אחד לבת בנה ובת בתה; ר' אבהו - שארה הנה זמה היא - כולן זמה אחת; ר' יוסי לק"ע - רישא דקרא גם אסיפא קאי]

חייב על אשת אביו, אשת אחיו, אחות אשתו רק (לק"ע)/אפילו (לרידב"ז) כשהיתה פעם מותרת לו [לשון קיחה ולא שכיבה]

קידושן תופסין באלמנה לכה"ג (לק"ע אפי' לר"ע) [לא יקח]

דיני חמותו ואשה ובתה שוין: ג' דורות, אשתו דרך נישואין, ל"ת, שריפה, אף אם זכר (אם חמיו; אם אמו) [זמה זמה לג"ש]

בת בתו מן אנוסתו בלאו [ערות בת בנך או בת בתך - אם אינו ענין] ושריפה [הנה הנה זמה זמה; הנה אתהן (=הנה)]

וה"ה בתו מאנוסתו בלאו [ק"ו; אל תחלל את בתך להזנותה] ושריפה [ק"ו; ובת איש (ולא בת אשתו) כהן כי תחל לזנות את אביה]

חייב אחת על בתו מאשתו ומאנוסתו ביחד [שם בת אחת]

כתוב כרת א' על ב' לאוין - חייב ב' חטאות כשעשאן בהעלם אחת

לרבנן דר"י המתרה אשת אביו משום כנף אביו חייב

הלכה ב' (סב. - סג.)

חזור לראש הדף

אין יבום וחליצה בגר שהורתו שלא בקדושה או בבן שפחה שנשתחררה

ר' יוחנן - אסור לייבם [יאמרו מצות יבום בגרים/בעבדים]

לריה"ג גר שלידתו בקדושה חייב על קללת אמו [אמו קלל],

ור"ע פוטר [אביו ואמו קלל - שחייב על אביו]

גוי שנשא אשה ובתה/ואחותה ונתגייר - מוציא אחת אא"כ הכיר שתיהן משנתגייר

ומוציא בנשא אחותו מן האם [שלא יאמרו באנו לקדושה קלה] ולר"מ אף מן האב [על כן יעזב איש את אביו ואת אמו - בסמוך לו מאביו/אמו]

וכן אחות אמו מאמה לר"י, ולר"מ אף מאביה [מדרבנן]

לר' יוסה בני נח מוזהרין על חייבי מיתת ב"ד ולא כריתות (איתותב)
ור"ל חולק [נענשו כנענים על כריתות]

רב חסדא - עבד מותר אף באחותו מן האם

לר' יוסי - עבד שבא על ערוה חייב חטאת [ואמרת אליהם]

הלכה ג' - ד' (סג:)

חזור לראש הדף

נתערבו וולדות ונשאו ומתו - כל האחים חולצין מספק [אינו עולה ליבום רק מספק] ואחד מייבם

מותר לישא אשת בן אחיו

הלכה ה' - ו' (סג: - סד.)

חזור לראש הדף

נתערב כהן ועבד כהן - חולקין חלק א' בתרומה [אין חולקין בגורן לנשים ועבדים]

אסורים לישא כשרה ושפחה מספק ולכן ישחררו זה את זה

מתנין על ב' מנחות שהכליל לכהן והנקמצת לעבד

ואם העידו ספק אי הוי כעד אחד או לא (פ"מ להל') [א"א להזימן]

שחררו זה את זה - מוכרים תרומתם
אין חולקין בעורות קדשים, ועורות ובשר קרבנותיהם חוזרים להם ויתנו למי שירצה
[עדיף מטמא ובעל מום שאם יבא אליהו ראוי לעבודה]
פטורים מזרוע לחיים וקבה, ובכורן רועה ויאכלו במומם
מנחתן נקמצת וקרב בפנ"ע והשיירים מתפזרין על בית הדשן

הלכה ז' (סד: - סה:)

חזור לראש הדף

ספק בן ט' לראשון או בן ז' לשני - אינו יורש, והן יורשין אותו וחולקין,
ופטור על מכת וקללת אביו בזה אחר זה [מודה ר' יוחנן דהתראת ספק שא"א לעמוד עליו
פטור], וחייב בהכאה אחת ור"י פוטר [אביו - ודאי]

בשניהם כהנים - יש אנינות ולא מיטמאין - ובגרושה מטמא לראשון [ממ"נ - אולי הוא חלל], ועובד במשמרות של שתיהן [מפני פגם משפחה]
ואינו חולק עמהן אא"כ שניהן בבית אב אחד

משנתנו כרבנן דר' יוסי דאנוסה צריכה המתנה

אוננין ומיטמאין לספק בן ח' חדשים כשנגמרו סימניו, אבל לא בודאי בן ח'

לפי' א' בק"ע רק בודאי בן ט' אפי' נגמרו סימניו/לפ"מ אפי' מת תוך ל'

בן ח' שלא גמרו סימניו מוקצה ואמו שוחה להניק [צערה],

ולרשב"ג אף בגמרו סימניו בעי ל' יום [מבן חדש תפדה] אא"כ כלו חדשיו

ספק בן' ח' לר' יוסי ב"ר בון מלין בשבת [ממ"נ - כחתיכת בשר],
לרבנן דקיסרין אסור [שלא לצורך]

עוד חומר לימוד
למסכת יבמות