הלכה א' - ב' (עה: - עו:)
חרש שקידש בכסף - כשם שכונס מדרבנן ברמיזה כך מוציאה, אבל קידשה בביאה אינו מוציאה
פיקח קידש וגירש אשת חרש - עדיין מותרת לחרש [לא גזרינן בקידושין דרבנן שיתירו מחזיר גרושתו]
אשת חרש שגירשה ונשאת לאחר - אסורה משום מחזיר גרושתו
לגי' פ"מ אשת פיקח שגירשה ונשאת לחרש - יכולה לחזור לפיקח
עד אחד שמת בעלה של חרש/פיקח וניסת לפיקח/חרש וחזר בעלה - תצא מזה ומזה וכו'
פיקחת שנתחרשה או חרשת שהשיאה אביה - פיקח מגרשה [גט בעל כרחה]
משא"כ נשטתתה [שלא ינהגו בה כהפקר; אינה שומרת גיטה (נ"מ - בדיעבד, יש לה אב או עתים חלים שיכולים לשמור גיטה)]
הלכה ג' - ז' (עו: - עז.)
ב' אחים לב' אחיות ושניהם קידושי חרש/חרשת - היא וצרתה פטורות מיבום וחליצה [קידושין דרבנן דוחה זיקה דרבנן]
צרה של ערוה חרשת שנפלה לפני פיקח חולצת, ואם בעלה חרש פטורה [נישואיה כמו הערוה]
אחות אשתו שנפלה לפני חרש - מגרש אשתו [אחות זקוקתו] ויבמתו אסורה לעולם [אחות גרושתו וא"א לו לחלוץ]
נפלה לפני פיקח בעל חרשת - מגרש אשתו וחולץ יבמתו
נכרית שנפלה לפני חרש - כונס ואינו מוציא [גיטו לא מפקיע זיקה דאורייתא]
אשת חרש אינה אוכלת בתרומה אפי' היה פיקח כשאירס [אטו קידושי חרש] עד שנתייבמה לפיקח
אשת פיקח שנתייבמה לחרש אוכלת [כונסה בביאה בלי כוונה]