חליצה בפני ג' ת"ח לכתחלה [זקנים] ובדיעבד הדיוטות [חלוץ הנעל - מ"מ]
ומח' בגרים [בישראל לרבות/למעט], ומח' אי בפני ב' או בלילה פסולה [כדיני ממונות], ומח' באינם יודעים לקרות [וענתה - מפי אחר (לר' יוסי אחד הדיינים, ונוהגין עפ"י אחר)]

חליצתה כשרה: סנדל חברו, של עץ (לרב רק החובטין\מעמידין\תרסיות, לר' יוחנן אפי' כולו עץ), של שמאל בימין, גדול שיכול להלוך בו, חופה רוב רגלו,
בלילה [לעיני למעט ב"ד סומא] (ור"א חולק [לעיני הזקנים]),
בשמאל לר"א (ות"ק ותנא א' לר"א חולקין [רגלו רגלו ממצורע)]

לחכמים קריאה לא מעכבת [לאו מעשה] (אא"כ אינו ראוי), לר"א מעכבת

חליצה פסולה: חרש וחרשת [באינו ראוי לקריאה - מעכבת] וקטן [איש]

הוא והיא יכולין לעכב יבום, ונותנים עיצה לא לייבם כשאחד זקן/ילד
ואם שניהם רוצים - לק"ע ייבם, לפ"מ יחלוץ