הלכה א' (נג. - נה.)
נישאת עפ"י עד אחד (ולרבנן דר"ש עפ"י ב') וחזר בעלה:
תצא בגט משניהם [מראשון משום ריח ערוה; משני - משום שנראית כאשתו בהיתר או יאמרו שנתגרשה מראשון, כדי לברר איסורה לראשון]
והולד ממזר אף מראשון [ר' זעירא - כר"ע דהוי ולד סוטה, ר' הילא - מדרבנן עד שיתן השני גט] (ור"ש חולק)
ואין לה כתובה ולא בנין דכרין, ואין זכויות מ/לשניהם [קנסו שתהא בודקת יפה שמת]
ואין מוציאין מה שתפס פירות או מה שתפסה כתובה ומזונות עד שחזר
ונפסלה מתרומה ומעשר, ואחיהן חולצין [גזרו כגט]
קנסו אף שאינה יודעת שהיא אשת איש (קטנה)
לר"ע צריך גט בנשא אחות אשה או אשת אחיו בטעות
ולר' הילא חכמים חולקין (ולר' חנניה בד"ר הלל אף מתייבמת להבועל)
לר' יוחנן מודו רבנן באשת אחיו [כאשת איש (החמירו בניסת בהיתר; החמירו שעדיין אשת איש היא)] ומ"מ צרתה מתייבמת לו [קנסו רק בה]
כהן אינו מיטמא לאשתו פסולה
לויה ולריב"ל כהנת (ור' הושעיה חולק) שזינתה או נבעלה לפסול לה מותרת היא וולדה במעשר (ובנה מגוי הוי לוי)
בכור כהן חלל חייב בפדייה אם מת אביו תוך ל' יום
סוטה אסורה אף לאחיו של הבועל אבל צרתה מותרת
צרת סוטה אסורה [ריח ערוה והחמירו; טומאה כתיב כעריות]
מחזיר גרושתו וצרתה מתייבמת [אין ק"ו במקום מצוה]
מחזיר גרושתו וצרתה מתייבמת [אין ק"ו במקום מצוה]
הלכה ב' (נה. - נה:)
חזר בעלה - לר"ש אח הראשון מייבמה [ביאה פסולה (פ"מ - סוטה) פוטרת צרתה]
לר' יוסי אף יש לה כתובה מראשון
לר' לעזר אף יש לראשון מציאתה ומעשה ידיה והפרה
לר"ש - נשאת עפ"י ב' עדים חוזרת לראשון וחייבת בקרבן [כשגגה]
למשנתנו נשאת בהוראת ב"ד פטורה מקרבן, לר' יוחנן חייבת [טעות; הוראה לעקירת מצוה (אא"כ הורו שאסורה עד זמן מסוים)]
ואם עברה עוד על איסור אחר (אלמנה לכה"ג וכו') חייבת
הלכה ג' - ד' (נה: - נו:)
אלמנה לשוק עפ"י ב' עדים, והעידו ב' שהיתה יבמה תצא [כעדי גירושין לר' יוחנן]
ולר"ע הולד ממזר
ולר"ע הולד ממזר
נתייבמה והעידו שבנה היה קיים תצא והולד ממזר
תרי ותרי שמת/נתגרשה או נתקדשה -
לחכמים שבבבל לא תנשא [לר' יונה כמו באשם תלוי (ור' יוסי חולק)]
ואם ניסת לא תצא (לר' חזקיה בניסת בעדות ברורה, לר' יוסי אפי' באו תרי ותרי ביחד) לר' יוחנן בגירושין תצא [אינה מירתת דיכולה להכחיש]
ואם ניסת לא תצא (לר' חזקיה בניסת בעדות ברורה, לר' יוסי אפי' באו תרי ותרי ביחד) לר' יוחנן בגירושין תצא [אינה מירתת דיכולה להכחיש]
ומודה ר' יוחנן בב' העידו נתקדשה ונתגרשה וב' שלא נתקדשה ולא נתגרשה [בחזקת
פנויה], ובב' שנשבית וטהורה וב' שנטמאה [כאילו אין עדים ויש לה פה שאסר]
פנויה], ובב' שנשבית וטהורה וב' שנטמאה [כאילו אין עדים ויש לה פה שאסר]
יבמה לשוק - לר' ירמיה ור' פנחס זה חולץ וזה מקיים,
לר' יוחנן ור' הילא ור' יוסי תצא מזה ומזה [יאמרו חלץ והחזירה]
הלכה ה' (נו: - נז.)
ניסת ואמרו שמת אח"כ - תצא והולד שלאח"כ אינו ממזר (רא"ש - אלא מדרבנן)
נתקדשה וחזרה בעלה - חוזרת ואין אפילו ריח גט משני [גרושה מאישה] אלא זיהום כהונה (נהגו סלסול בעצמן)
ספק אם עד אחד מתירה ליבם
לרב ניסת עפ"י ב' עדים וחזר בעלה לא תצא (פ"מ - באמרה איני מכירך)
אין קידושין תופסין באשת איש [ויצאה מביתו והלכה והיתה] ולערוה [לאיש אחר - שהוא אחר אצלה]
הלכה ו' (נז. - נח.)
ניסת לאחות אשתו וחזרה אשתו חוזרת [ושכב איש אותה - ולא שכיבת אחרת, ולא גזרו דלא מצוי שתלך אשה למדינת הים] (לר"י ב"ש חולקין [ק"ו מאשת איש, ממחזיר גרושתו, מביאה אחר מאמר אחיו]) ומותרת בשנייה כשמתה ובקרובותיה
לר' יוסי כשנאסרה אחות אשתו על בעלה אף אשתו אסורה [אחותה צריכה גט ונראית כאחות גרושתו]
לר"י הבא על חמותו אסור באשתו [באש ישרפו אותו ואתהן - אם אינו ענין לשריפה תנהו לאיסור]
לר"ש לב"ה (להל') מותר [שוגג - ק"ו מאשתו בשגגה, מזיד - אותה ולא שכיבת אחרת]
לר' יוסי בן כיפר מחזיר גרושתו שנתארסה מותרת
הלכה ז' (נח. - נט:)
יבם בן ט' - ביאתו ומאמרו פוסלתה לאחין,
אבל לא מאמרו/גטו/חליצתו אחר מאמר וכו' של הגדול
אבל לא מאמרו/גטו/חליצתו אחר מאמר וכו' של הגדול
אין יעוד לאח או לבן בנו [לבנו ייעדנה]
בן הבן כבן לנחלות, לפודה שדה אחוזה (שאינה נתחלקה לכהנים ביובל), ולא ליעוד ולכהן ליטמא
לר' יוחנן מצינו אישות לקטן דיכול האב לייעד שלא לדעת בנו,
אבל בעי דעתה לר' יוסי בר"י [מעות ראשונים לאו לקידושין]
אבל בעי דעתה לר' יוסי בר"י [מעות ראשונים לאו לקידושין]
לר"ל בעי דעת בנו (לפי' א' דעתה) והוא גדול, ואישות לקטן רק לר' יוסי בר"י דסימנים שלא נשרו מהני לבן ט' למפרע (ור' מנא מסתפק (לפי' א' לר' יוחנן) אולי רק מבן י"ב)
אישות לקטן - גיטו בגדלות וחליצת אחיו פסלתה לכהן
אחז הוליד בן ט', הרן בן ו', כלב בן י' (בן בנו בצלאל)
הלכה ח' (נט: - ס.)
ביאת ב' אחין בן ט' או ביאת בן ט' על יבמה וצרתה פסלתה [כמאמר אחר מאמר],
ור"ש חולק [ספק אי קונה לגמרי או כלום]
ור"ש חולק [ספק אי קונה לגמרי או כלום]
לר"מ חליצת בן ט' קונה ומשייר כגט בגדול, לחכמים אינו כלום [צריך דעת (משא"כ יבום)]
יבום בן ט' (או לא הביא שערות עד בן כ') ומת - חולצת [אשת ב' מתים]
ואם משהגדיל נשא אחרת ולא בא על הראשונה - השנייה מתייבמת והראשונה חולצת,
לר"מ שניהם חולצות [שלא יאמרו בית מקצת בנוי ומקצת חלוץ]
לר"מ שניהם חולצות [שלא יאמרו בית מקצת בנוי ומקצת חלוץ]
לר"ש מייבם לאחת מהן [לית לי' זיקת ב' יבמין] וחולץ לאחרת [כצרה במקצת; דלמא מאמר קני]
הביא שערות פחות מבן כ' - נעשה גדול למפרע
אחרי בן כ' - מכאן ולהבא
שנת כ' עד סמוך לבן כ' (לק"ע ל' יום לפני, לפ"מ אחרי) - לשמואל כלפניו, לרב כלאחריו