הלכה א' (יא: - יב:)
קרבן לשבועה שאכלתי ושלא אכלתי בשוגג (בשגגת קרבן (לא לר"ע); סבר שנשבע אמת)
סבר שאין איסור שבועה פטור [אנוס]
שבועה שלא אוכל - לר"ע קרבן על כל שהוא [כר"ש דמיקרי אכילה; דיבור כמעשה]
לרבנן על כזית, אא"כ: אמר שלא אטעום, ק"ע - נשבע ומונח לפניו [כמפרש]
לרבנן על כזית, אא"כ: אמר שלא אטעום, ק"ע - נשבע ומונח לפניו [כמפרש]
שאוכל/שלא אוכל ככר זה ושייר כל שהוא - לר"ע הוי שיור, לרבנן הו"ל כאוכל כולה
ב' תנאים אליבא דר"ע אם מגדף כמעשה ומביא קרבן
הלכה ב' - ד' (יב: - טו.)
שבועה שלא אוכל ואכל ושתה, אע"ג דשתיה בכלל אכילה (ולא להיפך) [להו"א - לא תאכל דם, ביין ובשכר ואכלת שם, למסקנא - לא אכלתי באוני], חייב אחת
אא"כ פירט שלא אוכל ושלא אשתה [גלי דעתיה דכוונתו לאכילה בלבד]
דם קרוש אינו מטמא טומאת אוכלין (ק"ע - להצטרף; בעי מחשבה) או משקין (ק"ע - ובעי הכשר)
שלא אוכל פת חטים ופת שעורים, שלא אשתה יין ושמן - חייב על כל אחד
כרך אוכל באינו מין אוכל - פטור [חוצץ]
שבועה שלא אוכל חייב אנבילה [לר' יוחנן - כולל עם דברים המותרים (לר"ל מושבע ועומד),
לר"ל - בחצי שיעור]
לר"ל - בחצי שיעור]
ור"ש פוטר [לשיטתו - לר' יוחנן לית לי' איסור כולל, לר"ל כל שהוא למלקות והוי מושבע ועומד]
קונם וכו' אם אוכל/אכלתי ואכל נבילות ושקצים או עפר - חל [מחפש עילה]
הנשבע על האיסור וההיתר כאחד - למסקנא חלה למאן דאית לי' איסור כולל
לר"מ עשה הרבה מלאכות ביו"כ בהעלם אחד - חייב אחת [פסוק של חילוק מלאכות רק בשבת], והוצאה מותרת [מלאכה גרועה]
הנשבע לא לקיים מצוה לוקה [שוא] ויקיים אא"כ אסר בכולל לר' יוחנן
הלכה ה' - ז' (טו. - טז:)
יש שבועת ביטוי על דבר שאין בו ממש
אין קרבן על:
1) שבועה שנתן פלוני לפלוני [להבא אינו בידו] אבל חייב על שבועה שלא להניח תפילין [חסרון ממקום אחר - להרע ולהטיב (רידב"ז - הוי בידו, ק"ע - כאילו אין כאן להבא וחייב על לשעבר לחוד)]
2) אנוס [האדם בשבועה], 3) מזיד [ונעלם ממנו], 4) זכר השבועה ושגג בחפץ [בשבועה ונעלם],
5) להרע לאחרים [להרע כמו להטיב - רשות]
6) לר' ישמעאל לשעבר [כעין הפרט - להרע או להטיב; היכן מצינו זדונו משום שבועת שקר ושגגתו בקרבן שבועת ביטוי], ור"ע חולק [לכל אשר יבטא]
7) על מצות [להרע ולהטיב - בלאו והן],
לר"י בן בתירה חייב בנשבע לקיים מצות עשה [ק"ו מדבר הרשות]
8) שבועה על שבועה
9) באסתניס שנשבע שלא אכל (לפ"מ שלא יאכלנה) [ליתיה להבא (לפ"מ בהֵן)] לק"ע ספק
שבועה שאוכל ככר זה היום אינו לוקה [ר' יוחנן - התראת ספק, לר"ל - אין בו מעשה (משא"כ שרפה)]
שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל - חייב שתים [ק"ע - שנייה כוללת יותר, פ"מ - כל שבועה על חד ככר], שירי קרבן - כשנשאל חלה השניה
שבועה שלא יאכל ככר זו, ב' אלו, ג' אלו, ואכל הראשונה, לק"ע כולן -
לאבימי חייב על כל אחת, לחיפה על אחת [כשבועה על האיסור]
לאבימי חייב על כל אחת, לחיפה על אחת [כשבועה על האיסור]
שלא אוכל ה' אלו, ד' אלו, וכו' ואכל כולן - לאבימי חייב אחת [לפ"מ - שבועה ראשונה גם על כל אחת], לחיפה על כל אחת [שבועה ראשונה על כולן ושניה אפי' על פחות]
הלכה ח' - י' (יז. - יט.)
נחשים גדולים; יש מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות;
בדיבור אחד נאמרו: שוא ושקר (לק"ע לא תענה ברעך עד שוא/שקר, לפ"מ לא תשא שמע שוא ולא תשבעו בשמי לשקר), זכור ושמור, מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים, שעטנז וגדילים, ערות אשת אחיך ויבמה יבא עליה, לא תסוב נחלה וכל בת יורשת נחלה;
כ"ד עיירות בדרום חרבו על שבועת שוא
שיעור גריס לנגע במרובע
שבועת שקר להחליף הידוע לב' אנשים
לוקה על שבועת שוא לבטל מצוה או לשנות/לקיים הידוע לג' אנשים - לר' יוחנן בפניהם,
לר' אלעזר אפי' א' מהם בסוף העולם (נ"מ בנשבע בפני ב' והשליכו לים אי הוי שוא או שקר)
שבועת נכסי עלי אם לא ראיתי... (הבאי)/אם אני פוחת לך מסלע (זירוזין) -
נאסרים (אא"כ אמר שהגזים) ואינו לוקה, לגי' רשב"א מותרין (אא"כ אמר שלא הגזים) ולוקה
שבועה שאוכלנה שבועה שלא אוכלנה - יאכל והשניה שוא,
משא"כ בקונם אם אוכלנה קונם אם לא אוכלנה - נאסר
משא"כ בקונם אם אוכלנה קונם אם לא אוכלנה - נאסר
שבועה שלא/שאוכל ככר זו היום שבועה "שלא/שאוכלנה" היום -
כוונתו לר' יוחנן לשום ככר, לר"ל לשאר ככרות
כוונתו לר' יוחנן לשום ככר, לר"ל לשאר ככרות
לסתמא דש"ס מודה ר"ל בשלא אוכל ושלא אוכלנה דכוונתו אף על הראשון [מזרז עצמו]
לפ"מ שלא אוכל ככר זו = כזית, שאוכלנה = כולה
שאוכל היום - לר' יוחנן כולה, לר"ל כזית
שאוכל היום - לר' יוחנן כולה, לר"ל כזית
לר' יוחנן אפשר לקיים שבועת ביטוי שהיה לשוא (חוץ משבועה על שבועה), לר"ל לא חלה
לוקה על שבועת ביטוי ושוא מפי אחרים וענה אמן [נפש נפש משבועת העדות]
לוקין על דיבור - בתמורה, מקלל בשם [ליראה את השם וכו' והפלא את מכותך],
נשבע לשקר [לר' יוחנן - כי לא ינקה ה' - אבל ב"ד מנקים, לר"ל ליראה וכו']
נשבע לשקר ומקלל בשם לר"ל לוקה אחת
נשבע לשקר [לר' יוחנן - כי לא ינקה ה' - אבל ב"ד מנקים, לר"ל ליראה וכו']
נשבע לשקר ומקלל בשם לר"ל לוקה אחת