הלכה א' (א. - ב:)
קינוי מתוך רוח טהרה [רוח קנאה] לעיכובא [זאת תורת]
לר"א חובה לקנאות אם רואה שנסתרת [כב"ש דרק מגרשה ע"י דברי פריצות בעדים [ערות דבר] וכך יתברר]
לר' יהושע רשות [כב"ה דיכול לגרשה אפי' הקדיחה תבשילו, ואם רוצה יקנא]
קינוי בשתי עדים [ערות דבר] - לר' יהושע בן קרחה אפי' זה אחר זה, ות"ק חולק
וסתירה לר"א עפ"י עצמו [ומעלה בו], ע"א [ק"ו דמחייב שבועה], קרוב [ק"ו מעצמו],
וספק בעד מפי עד
ולר' יהושע ע"י ב' שראו כאחת [דבר דבר מממון; לפ"מ כי מצא - בב']
וספק בעד מפי עד
ולר' יהושע ע"י ב' שראו כאחת [דבר דבר מממון; לפ"מ כי מצא - בב']
לר' יוסי בר"י לר"א קינוי עפ"י עצמו [דבר = יחוד] וסתירה עפ"י ב' [כי מצא - בב']
חכמים מקשים לר"א דתמיד יכול לפוסלה מכתובתה עפ"י עצמו
ואף לריבר"י למ"ד דמקנא מאביה ובנה
ואף לריבר"י למ"ד דמקנא מאביה ובנה
יחוד מותר עם אחותו ואמו ובתו [כי יסיתך אחיך, בן (עם) אמך, או בנך או בתך וכו' בסתר]
ולא ידור עם אחותו בקביעות
ולא ידור עם אחותו בקביעות
עידי קינוי זוממין לוקין, עידי סתירה זוממין ספק אם משלמין כתובתה [אולי היתה שותה]
ר' ירמיה - לכו"ע ב' שראו זה אחר זה מצטרפין בעידי בכורה (שכבר נפטר רחמה; ששמעו מאביו שזהו בכור), עידי חזקה (על ג' שנים שונות (ולר' חנניה לכו"ע לא מצטרפין); ב' על ראשונה ב' על שניה ב' על שלישית), עידי סימני בגרות (על אותן ב' שערות)
ב' על שערה א', וב' על שערה אחרת - מחלוקת [אי כחצי דבר או שמא נשרה וראו כל מה שיכולין]
ע"א על ב' שערות, וע"א על ב' אחרות - לר' חגיי פסול [כל סימן צריך ב'], לר' בא כשר,
לר' יוסי ור' יודן מח' חכמים ור' יהושע בן קרחה
לר' יוסי ור' יודן מח' חכמים ור' יהושע בן קרחה
הלכה ב' - ג' (ב: - ה.)
אל תדברי - ב' לשונות אם הוי קינוי [ייחוד בלשון נקי] או לא
למ"ד מקנא מאביה ובנה אף מקנא מב' אנשים כאחת, וספק לר' יוסי ממאה אנשים
מקום סתירה - פלטיא בלילה, חורבה או מבואות אפילות ביום,
לר' מנא בית הכנסת כשנכנסו זה אחר זה (ור' אבין חולק (לפי' שירי הקרבן איפוך))
לר' מנא בית הכנסת כשנכנסו זה אחר זה (ור' אבין חולק (לפי' שירי הקרבן איפוך))
לבן זומא ספק טומאה ויש דעת לשאול ברה"י טמא נלמדת מסוטה,
ור' יוחנן חולק דבסוטה קטנה עם דעת טהורה
ור' יוחנן חולק דבסוטה קטנה עם דעת טהורה
ספק טומאה ברה"ר טהור [ק"ו מטומאה ודאית שהותרה בציבור]
שאני שפחה חרופה - חיוב בגמר ביאה והזריע [שכבת זרע], קרבן א' אף לביאות הרבה, אף במזיד
שיעור סתירה כדי התרת סינר והעראה [שכבת זרע]: לר"א כדי חזרת דקל למקומו,
לר' יהושע כדי מזיגה, לבן עזאי מזיגה ושתייה, לר"ע לצלות ביצה, לר"י בן בתירה לגימת ג' ביצים זאח"ז, לר' אלעזר בן פנחס קשירת נימה, למנימין להושיט ידה ותיטול לחם מסל
לר' יהושע כדי מזיגה, לבן עזאי מזיגה ושתייה, לר"ע לצלות ביצה, לר"י בן בתירה לגימת ג' ביצים זאח"ז, לר' אלעזר בן פנחס קשירת נימה, למנימין להושיט ידה ותיטול לחם מסל
בת כהן לישראל שנאנסה אינה חוזרת לתרומה דבי נשא
סוטה אסורה בתרומה [והיא נטמאה; לא מצינו האסורה לבעלה שאוכלת],
וחולצת ולא מתייבמת [והיא נטמאה], ואסורה לבועל [ונטמאה] ולאחיו [כמו אח הבעל]
אנוסה אינה שותה [דומיא דתחת אישך]
צרת סוטה אסורה ליבם [כצרת ערה - סוטה כערוה ליבם (רידב"ז - מדרבנן); טומאה כתיב
כעריות (מדאו')] ומותרת לאחיו דבועל, מחזיר גרושתו וצרתה מותרות ליבם
כעריות (מדאו')] ומותרת לאחיו דבועל, מחזיר גרושתו וצרתה מותרות ליבם
ר' יודן - לר"ע הבעל אסור ליבם אשת הבועל [יאמרו ב' יבמות אחת מתגרשת (בנשאה בטעות)/חולצת ואחת מתייבמת]
לר' חיננא לכו"ע מותר [לא קנסו אשת אחיו כשאשתו נשאה בטעות]
אסורה בתרומה לעולם בהודה (אפי' למשנה אחרונה [רגלים לדבר בקינוי וסתירה]) או עדים שנטמאה, או סוטה שאינה שותה
אינה שותה בקדם בעילת בועל לבעל [מבלעדי אישך],
כשיודע שנסתרה ואח"כ בעל [ונקה האיש מעון]
כשיודע שנסתרה ואח"כ בעל [ונקה האיש מעון]
מוליכה לב"ד הגדול ולת"ק שולחים עמו ב' ת"ח שלא יתייחד עמה [יצרו תקפו דאין לה היתר, מים גנובים], ולר"י מותר ביחוד [ק"ו מנדה; והביא האיש את אשתו]
הלכה ד' - ו' (ה. -ו:)
מאיימין עליה שתחזור בה אם נטמאה ואומרים הודאת ראובן ויהודה ושכרן,
ושתשתה אם טהורה היא
ושתשתה אם טהורה היא
ר"מ אמר לאשה שתירוק בעינו לשלום בית; בפתח עינים; עון בני עלי ושמואל
אם מודה שוברת כתובתה
בשער ניקנור מעמידין סוטות ומצורעין [לפני ה'] ויולדות וזבות [לעמוד על קרבנן]
יחטא איש לאיש/לרעהו - הבועל או האשה; מבזין על הספק
לק"ע סדר הקרא - הסרת תכשיטיה ולבוש נאה > שבועה > מחיקה > פריעת ראשה,
לפ"מ פריעת ראשה לפני שבועה
לפ"מ פריעת ראשה לפני שבועה
לר"י לא מגלין לבה או סותרין שערה אם היו נאה [שמא טהורה ויתגרו בה] משא"כ בנסקלת
לרבנן לא מגלין בנסקלת [ואהבת לרעך כמוך] ומגלין סוטה [ונוסרו כל הנשים]
חבל המצרי וכפיפה מצרית באין משירי הלשכה וספק אם מעכבין
הלכה ז - י' (ו: - ח:)
מדה כנגד מדה אפי' דבר קטן; פרוטות קטנות מצטרפות לחשבון גדול - עונשים קטנים במקום עונש גדול; מיצוי חשבון עד אחת; דיעות שונות באנשים בקפידה על אשתו - פפוס בן יהודה נעל הדלת בפני אשתו; הכונס מגורשת מחמת זנות או מגרשה או קוברתו; בטן לוקה תחלה בבועל וירך באשה (לפי' א' כשמת הבועל); מדה טובה מרובה שכל אבריו יזכו לשכר
בת המזנה כשרה [רוב בעילות אחר הבעל]
שמשון; ז"פ לא תתחתן לאסור ז' עממין; כשרוה"ק שרה על שמשון היו פסיעותיו גדולות, שערותיו מקישות כזוג; שכר עין א' בעוה"ז וא' לעת"ל; שערות אבשלום כחרובית גדולה;
ניטל טעם פירות בימי ר' יונתן; אבנר למה נהרג; אבשלום גנב לב אביו וב"ד וישראל;
ותתצב אחותו וכו' ברוח הקודש נאמר; כבוד ה' בקבורת יעקב וצדיקים; זכות חסד הכנענים בגורן האטד וק"ו לישראל; ע' יום בין אגרת המן לאגרת מרדכי כנגד חסד מצריים עם יעקב;
כשצדיקים מסתלקין השונאין מתגרין בישראל; כשחזרו ח' מסעות אחרי מיתת אהרן נהרגו ח' משפחות מישראל וד' מלוי על שלא הספידוהו; עצמות יוסף עם משה; משה במיתתו מוטל על כנפי שכינה מנחלת ראובן על גד
ניטל טעם פירות בימי ר' יונתן; אבנר למה נהרג; אבשלום גנב לב אביו וב"ד וישראל;
ותתצב אחותו וכו' ברוח הקודש נאמר; כבוד ה' בקבורת יעקב וצדיקים; זכות חסד הכנענים בגורן האטד וק"ו לישראל; ע' יום בין אגרת המן לאגרת מרדכי כנגד חסד מצריים עם יעקב;
כשצדיקים מסתלקין השונאין מתגרין בישראל; כשחזרו ח' מסעות אחרי מיתת אהרן נהרגו ח' משפחות מישראל וד' מלוי על שלא הספידוהו; עצמות יוסף עם משה; משה במיתתו מוטל על כנפי שכינה מנחלת ראובן על גד