גלי מסכתא ירושלמי

הלכה א' (מב. - מג:)

אין נזירות לעכו"ם [וכפר עליו - רק שיש לו קרבן לכפרה]

לר"מ גוי נערך ולא מעריך, לר"י מעריך ולא נערך,

לק"ע ספק באמר הריני נזיר וישראל אמר מה שאמר זה עלי

נדרי גוי - לר' יונה ור' אחא אין התרה,
לר' יוסי ור' אבהו כ"א יפר בלי חכם [בני ישראל וכו' לא יחל]

אשתו שהזירה ולא היפר - אינו כופה [נדרה על הנאת עצמה בלבד],

עבד שנדר או נשבע אינו כופהו

עבד שהזיר - רבו כופהו לשתות יין [כי נזר אלקיו על ראשו - ולא אדון אחר; מדרבנן שלא יתבטל ממלאכתו (נ"מ שלוקה אם נזירותו חלה מדאו')] ואינו מביא קרבן טומאה ולא שייך סתירה (לרידב"ז מביא קרבן וסותר, ואסור ליטמא מרצון עצמו וספק אם לוקה) וישלים נזירותו כשירצה בקיומו או שיצא לחירות או לר' יוסי כשברח (ור"מ חולק ["שתה" = רק בפני])

לר"מ מיחה לדבר אחד לא הוי מחאה לשאר דברים, ור' יוסי חולק

הריני נזיר כשאצא לחירות - אין כופין לשחררו (לפ"מ מוציאו לחירות וחל מעכשיו)

הלכה ב' (מג: - מה.)

משהותר ביין (גילוח לר"א [וגילח הנזיר את ראש נזרו ולקח את שער ראשו], א' מהדמים לרבנן)

נודע שנטמא - בטומאה ידועה סותר וחוזר ומונה,

בטמאת התהום (מכוסה ואינו קבור כדרכו ולא הכיר בו אדם מעולם ואינו עומד לפנותו) אינו סותר [ימות מת עליו - בגלוי] (וה"ה כהן העובד שנטמא טומאת התהום)
אא"כ היה בחזקת טמא מת וטבל והמת משוקע בקרקע (כנגדו; מ"מ סותר ואינו מגלח ולגי' הפ"מ מגלח) או נודע קודם שהותר [הלכתא]

ספק נטמא בקבר התהום עושה פסח [או בדרך רחוקה לכם - בגלוי כדרך],
וק"ו שהציץ מרצה על ציבור [יפה כחם שעושין בטומאה] (והגמ' מפריך הק"ו),
וכן על כהן המקריב [לכם - לו ולעובד]

נתוודע לנזיר טמא לאחר זריקת קרבנו שנטמא שנית - מביא קרבן אחר

סתם תבן עתיד לפנותו אא"כ: בללו בעפר, חיפהו מחצלות, ביטלו,
יש תבן שלא מפנה (לפ"מ מפוזר הרבה)

מילא בית חריות של דקל - ספק אם עתיד לפנותו (ולא סותם חלל טפח),
מלאו ריק (ק"ע - רוק; פ"מ - רקיק רכה וימאס) הוה סתימה

לא הותרה טומאת התהום בזיבה (פ"מ - אין שוחטין פסח בשביעי שלו [שמא יראה היום])
[חמיר ממת - משכב ומושב]

ספק אם נגע בטומאה צפה על המים - לר' פיקה טהור, לרבי שרץ טהור וכזית מת וזב טמא

הלכה ג' (מה. - מו.)

מצא קבר לא ידוע מותר לפנותו [נקבר שלא ברשות, לפי שעה (ומת מצוה אינו מצוי)]
ובמושכב כדרכו (רגליו מופשטות וידיו על לבו) ואינו הרוג נוטלו עם ג' אצבעות
תפוסתו (שהמוהל יורד)

וסביביו טמא ואסור בהנאה [ספק קברים] (גי' פ"מ - מקומו טהור כשנקר בגזילה)

בדיעבד אם פינה קבר ידוע - מקומו טהור ומותר בהנאה [אין קברים אחרים]

מותר לפנות קבר המזיק לרבים (סמוך לדרך, הקיפתו העיר (לפ"מ הקברים מקיפים העיר) מג' רוחות, מב' רוחות ונקבר תוך ע' אמה ושירים או ךּ (ולא ר.)),

ואם הקבר קדם לעיר מקומו טמא ואסור בהנאה [פ"מ - תורת קבר עליו, ק"ע - חשש קברים אחרים סביבו]

אין מפנין קברי מלך ונביא [כבודן] אלא דרך מחילה תחת הקברים [לא נודע]

מצא ג' קברים בריחוק ד' עד ח' אמות [כדי מיטה ונושאיהן וחילופי חילופיהן] ה"ז שכונת קברות ואסור לפנותם

ואם מצא קברות ביניהן פחות מד"א -
לר' יוחנן - לר"ש אינה שכונת קברות, לרבנן רואין האמצעיות כאילו אינן,
לר' יונה - לק"ע לכו"ע אין דעתו לפנותם, לפ"מ לכו"ע דעתו לפנותן
לר' יוסי - לק"ע מודו רבנן במרווחין ורצפן הוא דגילה דעתו דמעיקרא דעתו לפנותם,
לפ"מ לר"ש רואין האמצעיות כמי שאינן [גל רצפן ועתיד לתקנן],
לרבנן אינה שכונת קברות [הוא רצפן ולא יטלן ומ"מ אין זה מקומן]

מצא שכונת קברות בודק כ' אמה (כדי אלכסון המערות וחצר ביניהם) (לברייתא א' - י' אמה) לכל צד, וכשמוצא קבר בודק עוד כ' אמה ולא יותר (לב' ברייתות - י' אמה)

הלכה ד' - ו' (מו. - מז:)

ספק איזה נגע פשה - שניהם טהורין [וטמא אותו - הודאי],

ספק איזה פסיון הלך - שניהם טמאים [וטהרו - הודאי]

ראיית זיבה שלישית מטמא באונס [היקש לנדה]
ולא שנייה [לכשיעשה כנדה לטומאת שבעה אחרי ראייה שנייה]

אחרי ראייה שנייה מטמאין אונסו, ספק קרי, זיבה הבאה אחרי קרי [רגלים לדבר]

המכה חבירו ואמדוהו שימות ואח"כ שיחיה ושוב הכביד ומת - לר' נחמיה פטור [והתהלך על משענתו (ומת) ונקה המכה - אומד השני מבטל הראשון]

לחכמים חייב מיתה [רגלים לדבר - ב' אומדים למיתה כנגד א'; אמדוהו למיתה ולא ימות (היקל ואח"כ) ונפל למשכב (הכביד) אם יקום ונקה - הא לא קם חייב]
ולר"ל אף שֶבֶת [נתחייב באומד שנייה - גזה"כ] ור' יוסי בן חנינה חולק [אומד שני טעות] (וספק אם יורשיו יחזירו השֶבֶת)

אמדוהו למיתה פטור מתשלומין [קם ליה בדרבה מיניה]
אבל חזר לבריאותו חייב בשֶבֶת [לר"ל גזה"כ; לר' יוסי ב"ח האומד בטעות]

הכהו וצמתה ידו חייב לשלם דמי היד אע"פ שמתרפאת ע"י חתיכת הגידים [וכי ינצו וכי יריבון - קרא יתירא דמשנתחייב חייב לשלם]

לפ"מ אמדוהו למיתה ורופא הצילו ע"י קטיעת ידו - משלם דמי היד [וכי ינצו - משלם אפי' אינו מתכוין]

הריני כשמואל - לר' נהוראי ה"ז נזיר [ומורה לא יעלה על ראשו - ג"ש לשמשון, השער נתירא מתער], ור' יוסי חולק [מורה = מורא בשר ודם]

הדרן עלך מסכת נזיר

עוד חומר לימוד למסכת נזיר

עוד חומר לימוד
למסכת נזיר